הקיץ בקושי החל וכבר מגיעים דיווחים על אסונות. רק השבוע טבע למוות נער בטיול שנתי, אב ובנו נפלו לפיר בפרדס חנה במהלך טיול וחולצו בנס, וזה יחד עם עשרות מקרים שהסתיימו 'רק' בפציעות ולא דווחו בתקשורת.

מספר הילדים ובני הנוער הנפגעים בתאונות בחודשי הקיץ, גבוה לאין שיעור משאר ימות השנה. אווירת החופש הגדול מביאה רבים מהם להסתובב בחוץ עד השעות הקטנות של הלילה, ללא השגחת מבוגרים. הם רוכבים בפראות על כלים ממונעים בכבישים, ומשתתפים באטרקציות שונות בקייטנות ומתחמי פעילות, המציעים תפריט ההופך עם השנים לקיצוני יותר ויותר.

בין רשלנות מוסדית לרשלנות הורית 

הורים רבים שכחו שהמדינה אינה מהווה תחליף להורה. גם הטלת האשמה על הגורם המקצועי המתרשל, אינה יכולה להסיר מהם את האחריות. המחוקק מתייחס בזווית רחבה למקרי הפגיעה, ומטיל פיצויי נזיקין בכל מקרה בו מתגלה רשלנות על ידי עיריות, מפעלי מתקנים, יזמים וכו', אך במהלך עבודתנו אנו נתקלים במקרים רבים הנמצאים על קו התפר האפור שבין רשלנות מוסדית לרשלנות הורית.

לאורך השנים התרחשו בישראל מספר אסונות ששימשו כאבן דרך משפטית – ילד בן 8 שהה עם משפחתו בנופש במלון. כשהגיעו לבריכה, הבן הקטן יותר ביקש מאביו לצאת מהמים, והאב נענה לבקשתו והפקיר את בנו בן ה-8 במים הרדודים שבבריכה הגדולה, וזאת מבלי שהוא יודע לשחות. לאחר זמן קצר ביותר, ראה האב את אחד מאורחי המלון מוציא את בנו מהמים, כשהוא חסר הכרה. לאחר כחודש בו היה מאושפז, נפטר הילד בבית החולים. עכשיו תשאלו, איך קרה שבית המשפט פסק כי בית המלון, חברת הביטוח והמציל בבריכה יפצו את ההורים ב-1.4 מיליון שקל? הרי הילד טבע בעיקר בשל רשלנות הוריו שהותירו אותו לרחוץ לבד בבריכה גדולה. אלא שכשבאים לבחון רשלנות, טענות רבות מוצגות, ובכוחן להטות לגמרי את החלטת בית המשפט.

בפסק הדין נקבע כי בית המלון התרשל - קו ההפרדה בין המים הרדודים למים העמוקים לא היה בעומק של 1.2 מטרים, כפי הנדרש בחוק, אלא 1.5 מטרים. בנוסף, המציל העיד כי בשל העובדה שבריכת הפעוטות לא הופעלה, מותר היה לילדים מכיתה א' ומעלה להיכנס לבריכה הגדולה, בתנאי שיהיו ליד המדרגות. השופט קבע כי "הימצאותו של המנוח במים העמוקים וטביעתו שם, מעידה על כך שהמציל הפר את חובתו זו".

מעבר לכך, בבריכה לא הוצב שלט האוסר באופן חד-משמעי רחצת ילדים ללא הוריהם, המציל ישב על כיסא נמוך ולא בסוכת מציל מוגבהת כקבוע בחוק, וטענות נוספות. ומה לגבי האב? למרות רשלנותו נקבע שהוא אינו הגורם הבלעדי והמכריע שגרם לטביעה, והשופט העריך את אשמתו בכ-15% בלבד.

בן 16 טבע למוות בים בעכו (צילום: תיעוד מבצעי מד
איפה האחריות שלנו? אילוסטרציה |צילום: תיעוד מבצעי מד"א

האחריות היא שלנו

ומה בנוגע לבני הנוער שחלקם עוד שנה מתגייסים לצה"ל ונוהגים בחוסר אחריות משווע? היכן מתחיל ומסתיים 'האשם התורם' שלהם לפגיעות? כך צעיר בן 17 שטייל עם חבריו בפארק בנהר הירדן, החליט לקפוץ ראש אל המים הרדודים. הוא נחבל בראשו ובצווארו, ונגרמו לו נזקים קשים וצורך בשיקום ממושך. השופטת החליטה שיש לפצות אותו בכמיליון שקל. 

מדוע? השופטת הסבירה כי ידיעת המועצה על מקרים של קפיצות לנהר, חייבו אותה לפעול, ומשלא עשתה כך הפרה את חובת הזהירות שלה כלפי הנער. שכן המועצה האזורית היא זו שבאחריותה לתפעל את הפארק, להציב בו שלטים ופקחים, למנוע את הגישה אליו מחוץ לשעות הפעילות ועוד. ומה עם אחריות הנער והסיכון הבלתי סביר שלקח על עצמו? נקבעו לו 30 אחוז אשם תורם.

עו
עו"ד עמיקם חרל"פ|צילום: חדשות 2

בקיץ מתרחשות עוד אלפי פגיעות שאינן מגיעות לכותרות. חלקן במתחמי פעילות המסתיימות לרוב בפגיעות מינוריות, חבלה או שבר, לא אחת כתוצאה מהתנגשות ילדים ולא מכשל במתקן. כך לדוגמא, שני ילדים שגלשו בצוותא במתקן גלישה מתנפח. אחד מהם, בן עשר, טיפס על סולם החבלים וקפץ, ותוך כדי כך נפגע בידו מילד אחר. כתוצאה מהפגיעה אובחן בידו שבר שהותיר מגבלה קלה במפרק היד. קורה ובלתי נמנע? הרי בשימוש במגלשה מתנפחת, מעצם טבעה, קיימת סכנה של פגיעת האחד מהאחר.

אלו בדיוק המקרים בהם בוחנים את הרקע והאם התרחשה רשלנות המצריכה פיצוי. השופט ייחס רשלנות למפעילי הקייטנה ולמתנ"ס שאירח אותם, וקבע כי עליהם לשאת באחריות לפציעתו של הילד, ולפצותו בסכום המתקרב ל- 200 אלף שקלים. מדוע? אי סדר מוחלט. ילדים רבים קפצו על המגלשה באותה עת, ומדריכי הקייטנה לא היו בקרבתם כדי למנוע את הבלאגן. ליד המגלשה לא היה מפעיל ולא הייתה שום השגחה. בדברי הסיכום קבע השופט גם כי "התנהגות בלתי מרוסנת של חלק מהילדים הייתה צריכה להיות צפויה. ניתן היה לצפות כי פעילות אינטנסיבית כזו של הילדים, תסכן אותם. העובדה כי לא היו מדריכים אשר עמדו על המשמר בסמוך למתקן, מהווה רשלנות".

אין ספק שהדרישה מצד הרשויות להגברת האחריות והאכיפה היא הכרחית, אך במקביל, עלינו כהורים לוודא בראש ובראשונה שאנו מספקים את מלוא ההסברה, הדאגה והאחריות האישית שלנו על ילדינו, תוך בדיקה מעמיקה לגבי איכות הבטיחות במקומות הבילוי והפנאי אליהם אנו שולחים אותם.

הכותב הינו מומחה לתביעות נזיקין, ביטוח ורשלנות רפואית, יו"ר ועדת רשלנות רפואית של לשכת עורכי הדין.