בשנים האחרונות אנו שומעים על יותר ויותר מקרים של חרם ונידוי חברתי בקרב ילדים. לא ברור אם מדובר בעלייה ממשית במקרים אלו או בעובדה שרמת החשיפה בימינו הפכה לגבוהה מאי פעם, הודות לתקשורת ולרשתות החברתיות. כך או כך, קיים רצון גורף לעזור לאותם ילדים שחוו נידוי ולצמצם את התופעה ככל שניתן. לקראת פתיחת שנת הלימודים, החלטנו להעלות את הנושא שוב לסדר היום ולהציג מספר דרכים הלקוחות מענף הספורט והפעילות הגופנית, במטרה לעזור להורים ולילדיהם בהתמודדות עם הנושא.
שיא התופעה: כיתה ו'
הידעתם? לפי מחקר שהתקיים במרכז טאוב, ב-60% מהכיתות בבתי ספר התרחש לפחות תהליך נידוי חברתי וחרם כלפי אחד מהילדים. מדובר באחוז בשיעור גבוה ומטריד במיוחד. לפי אותו מחקר, תקופת השיא של חרמות בכיתה מתרחשת במהלך כיתה ו' ולאחריה חלה ירידה הדרגתית בתופעה.
בית הספר נחשב כמסגרת המשמעותית ביותר בחיי כל ילד. הילדים שלנו מבלים שם מספר שעות לא מבוטל מדי יום, ומלבד רכישת השכלה הם רוכשים בבית גם מיומנויות חשובות וכישורי חיים, מתפתחים ומייצרים קשרים. אלא שלא הכל ורוד, וילדים רבים נאלצים להתמודד גם עם קשיים חברתיים. נושא המעמד החברתי תופס מקום מרכזי בקרב ילדים ולצערנו אנו שומעים לא פעם על תלמידים שעברו חרם ונידוי חברתי. לתופעה הזו יש השפעה רחבה על עיצוב אישיותו של הילד ועלולות להיות לה השלכות הרסניות שישפיעו עליו במהלך חייו. ילד אשר עבר חרם או נידוי חברתי יחווה במקרים רבים פגיעה בתחושת הערך העצמי שלו, בצורך בשייכות ובהרגשת השליטה שלו על חייו. מצב של חרם גורם במקרים רבים לתחושת בדידות, דחייה, חולשה וחוסר ערך המשפיעה על הילד במגוון רבדים, החל מירידה בביצועיו הלימודיים ועד יצירת קשרים בינאישיים והשתתפות בפעילויות חברתיות.
כאנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגיה של הספורט והפעילות הגופנית אנו מודעים היטב לתרומתם הגדולה של ספורט ופעילות גופנית ביצירת קשרים, רכישת מיומנויות חברתיות, התמודדות עם קשיים ועוד. פעילות גופנית מצליחה לדמות במקרים רבים סיטואציות מורכבות אותן הילדים חווים במסגרות אחרות, וכך מספקת פלטפורמה יעילה המלמדת אותם כיצד להתמודד עם אותם קשיים.
5 דרכים להיעזר בספורט ובפעילות גופנית כדי להתמודד עם האתגרים החברתיים
חשוב לציין שקיימות מגוון דרכים לטפל בנושא ובקשיים שחווים הילדים, אך אנו נתייחס לשימוש בספורט ופעילות גופנית. ישנם מספר צעדים שאנו כהורים יכולים לבצע על מנת לעזור לילדינו להתגבר על האתגרים ולבנות מערכות יחסים טובות יותר.
תקשורת עם הילד: כשילד חווה חרם חברתי, לא תמיד הוא בוחר לשתף בכך את הסביבה הקרובה ובפרט את הוריו. גם במקרים שכן יבחר לשתף, להורים קשה לדעת כיצד לגשת אליו ואיך מומלץ לטפל בנושא. לכן, מומלץ לעקוב אחרי הפעילויות החברתיות בהם הילד לוקח חלק, ולבחון האם חלה ירידה בכמות האירועים החברתיים בהם הוא בוחר להשתתף? האם הוא מבקר פחות חברים מבעבר, או מוזמן פחות למסיבות ימי הולדת? נקודה נוספת שיכולה להדליק נורה אדומה היא האם חל שינוי פתאומי ביחס של הילד כלפי המסגרת. למשל, אם הוא מתנגד בתוקף ללכת לבית ספר או מדבר על בית הספר באופן שלילי, שלא כמו בעבר.
היכולת לתקשר עם הילד יכולה לעזור מאוד לילד אך גם להורים עצמם. שיח קשוב בגובה העיניים יסייע להורים להבין טוב יותר את המצב ובכך לתמוך בילד באופן מתאים. ביצוע פעילות גופנית עם הילד יכול ליצור חיבור וקשר, לגרום לו להרגיש חופשי ופתוח יותר וכך לתת לו הרגשת ביטחון ביכולת לשתף אתכם בחוויות הקשות שעוברות עליו.
לספורט ולפעילות הגופנית יש יכולת לחזק מאוד את הקשר ובכך הוא פותח לנו את הדלת בהבנה טובה יותר של חווית הילד, ומעביר את התחושה שאנו תומכים בו ללא ביקורת ושיפוטיות. בחרו פעילות ספורטיבית מועדפת על ילדיכם והחליטו יחד על מועד קבוע אחת לשבוע המוקדש לאותה פעילות.
העצמת הילד: העיסוק בספורט ופעילות גופנית יכול לחזק את ילדינו באופן כללי ובמיוחד כאשר הם חווים מצבים קשים ומלחיצים. דרך הספורט אנו יכולים להדגיש את החוזקות של הילד, היכולת להתגבר על מכשולים ותחושת ההצלחה וכך לחזק את המסוגלות העצמית שלו. החיזוקים במסגרת הספורט והפעילות הגופנית מאפשרים להדגיש בפני הילד כי הוא מסוגל להתמודד עם קשיים גם במסגרות אחרות בהן הוא לוקח חלק. בנוסף, העיסוק בספורט ופעילות גופנית יכול לעזור לילד ביצירה ובחיזוק של קשרים חברתיים. במסגרת הספורט והפעילות הגופנית הילד לומד להביא את עצמו לידי ביטוי באמצעות תקשורת מילולית ובלתי מילולית וכך למצוא את הדרך שתסייע בחיזוק יכולותיו החברתיות.
היו קשובים לילדכם: רשמו אותו לחוג שגורם לו לתחושה טובה. היציאה מהבית אל מסגרת המאפשרת לעסוק בעשייה מהנה ומתגמלת בה הוא חווה תחושת הצלחה, מאפשרת לחזק פלאים את תחושת הערך העצמי של הילד.
ציידו את ילדכם בכלים נכונים להתמודדות: נסו לחשוב יחד על פתרונות להתמודדות עם מצבים של חרם או נידוי חברתי. כך למשל, חשוב להסביר לילדכם על הכוח של קבוצה בסיוע לזולת. הציעו להם למצוא ילדים נוספים שאכפת להם מהמצב ויוכלו לפעול איתם יחד. בנוסף, בחנו יחד את האפשרויות לשתף בנושא את אחד המורים, גם אם באופן אנונימי. הנה כמה שאלות שיאפשרו לכם ללמוד יותר טוב את תחושותיו של ילדכם ולקבל תמונה מלאה של המצב עמו הוא מתמודד: אם חבר טוב שלך היה עובר חרם, איך היית מציע לו להתמודד עם המצב?האם יש דמות אחראית בבית הספר שאותה תרצה לשתף? איך היית רוצה שאני אעזור לך במקרה כזה?
שמשו דוגמא אישית לילדכם: ממש לאחרונה הייתי בגינה עם ילדיי כשלפתע שמעתי ילדה בת 5 שאומרת לילדה אחרת: "אנחנו נעשה עלייך חרם". אימה שעמדה לידה, לא התערבה ולא אמרה מילה. ייתכן כי אותה ילדה לא הייתה מודעת למה שהיא אומרת, אך התפקיד שלנו ההורים הוא לתווך ולהסביר לילדינו על ההשפעות המזיקות של חרם ולא לעבור על כך לסדר היום. גם אם נראה לנו שילדים הם רק ילדים ואל לנו להתערב בחיי החברה שלהם, התפקיד שלנו כהורים הוא לתווך ולהסביר. ילדים לומדים על ידי חיקוי, הם צופים בנו מתמודדים עם סיטואציות שונות ולומדים מאיתנו כיצד לנהוג. לכן, חשוב שתבינו שיש לכם אחריות בעיצוב דמותו של ילדכם, עודדו אותו להיות רגיש יותר לסביבה ולשתף ילדים שחווים נידוי. כך תלמדו אותו על קבלת האחר ותפתחו את יכולת ההכלה שלו.
כמובן שבנושאים כאלה הלמידה, השיתוף וההתגייסות של כלל המעגלים המקיפים את הילד חשובה מאוד. היכולת לדבר על הנושא במסגרת בית הספר, המשפחה והקהילה יכולה לעזור ולייצר אמפתיה, מודעות והבנה של הנושא ולמנוע הישנות מקרים כאלה בעתיד.
ספורט ופעילות הגופנית יכולות לעזור להורים ולילדים להתמודד טוב יותר עם נושא החרם והנידוי החברתי בעזרת שיפור הקשר ביניהם, חיזוק התקשורת והפתיחות, העצמת הילד ושיפור היכולות החברתיות. נושא החרם והנידוי החברתי הוא נושא חשוב ומשמעותי מאוד ואנו צריכים לשאוף להגברת המודעות לנושא על מנת לצמצם את התופעה ולעזור לכמה שיותר ילדים. במקרה הצורך מומלץ להיעזר באנשי מקצוע ולפנות לבית הספר.
תומר קמיל הוא מאמן ספורט טיפולי, מנכ"ל "קופצים קדימה" - מסגרת ייחודית המציעה תהליך אימו ספורט טיפולי אשר מטרתו לשפר את איכות חייהם של ילדים ובני נוער. רועי קנטרוביץ' הוא פסיכולוג בתחום הספורט.