אחרי מבחן טימס שגילה צניחה חדה ביכולות של תלמידי ישראל במתמטיקה ובמדעים, סקר המיומנויות PIAAC של ארגון OECD לשנים 2023-2022, שפורסם היום (ג') חושף תמונת מצב מעמיקה של כישורי האוכלוסייה הבוגרת בישראל.
סקר PIAAC הוא פרויקט בין-לאומי להערכת מיומנויות היסוד של בוגרים בגילי 16—65 בתחומי אוריינות הקריאה, האוריינות המתמטית ופתרון בעיות אדפטיבי. ישראל השתתפה לראשונה בסקר בשנים 2014–2015 ולאחרונה לקחה חלק במחזורו השני שנערך בשנים 2022 - 2023.
התוצאות מצביעות על ירידה משמעותית ביכולות הקריאה, כאשר ישראל רשמה ירידה של 10 נקודות בממוצע הלאומי. הציון הממוצע של ישראל הוא 244 לעומת 260 בממוצע ה־OECD, דומה לזה של איטליה, והיא דורגה במקום ה־27 מבין 31 המדינות שהשתתפו בסקר. בראש טבלה המדינות עומדות פינלנד, ואחריה יפן ושוודיה. צ'ילה מדורגת אחרונה בכל הפרמטרים.
על פי נתוני הסקר, רק 27% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מגיעים לרמות גבוהות של אוריינות קריאה, לעומת ממוצע של 33% במדינות ה-OECD.
נציג ה-OECD, אנדריאס שלייכר, אמר בהרצאה מיוחדת לישראל בעקבות סקר פיא"ק: "אוריינות הקריאה של בוגר אוניברסיטה בישראל נמוכה מזו משל בוגר תיכון בפינלנד. ל-36 אחוז מהמבוגרים בישראל יש אוריינות קריאה נמוכה, רמה 1, זו רמה של ילד בן עשר, לא יכולים להבין טקסט מורכב".
באוריינות מתמטית – הציון הממוצע של ישראל הוא 246 לעומת 263 בממוצע ה־OECD, והיא דורגה במקום ה־26. הציון של ישראל דומה לזה של איטליה, ליטא וארצות הברית. בפתרון בעיות אדפטיבי – הציון הממוצע של ישראל הוא 236 לעומת 251 בממוצע ה־OECD, והיא דורגה במקום ה־25. הציון של ישראל דומה לזה של פורטוגל, קרואטיה ודרום קוראה.
הממצאים מגלים פערים עמוקים בחברה הישראלית, שאינם מסתכמים בנתונים יבשים אלא מייצגים מציאות חברתית מורכבת. הפער בין האוכלוסייה היהודית לערבית התרחב באופן דרמטי, מ-39 ל-60 נקודות. במיוחד בולטת הירידה החדה ביכולות הקריאה של האוכלוסייה הערבית. 70% מהאוכלוסייה הערבית היא ברמה נמוכה באוריינות קריאה. זהו גידול ניכר לעומת 46% במחזור הקודם. השיעור בקרב היהודים הוא 25% בלבד. לאוכלוסייה היהודית יתרון משמעותי בתוצאות גם בתחומי האוריינות המתמטית ובפתרון בעיות. מעניין לציין שבקרב גברים ערבים חלה ירידה דרסטית יותר בציונים לעומת נשים ערביות.
מעניין לגלות כי הגיל משחק תפקיד מרכזי בירידת המיומנויות, בתהליך שאינו מפתיע אך מדאיג. כבר מגיל 45 ניתן לזהות דעיכה הדרגתית ביכולות, כאשר בני 60-65 מציגים את הרמות הנמוכות ביותר. פערי מיומנויות בין קבוצות גיל שונות עשויות להיות תוצאה של תהליכי הזדקנות, אך עשויים לשקף גם פערים בין־דוריים באיכות של החינוך וההכשרה.
באופן כללי, בממוצע, האוריינות יורדת עם ההתבגרות – כאשר השיא הוא בגילים הצעירים (24-16), קרוב להשכלה בבתי הספר. לכן, הציונים של המבוגרים הצעירים הם דרך טובה של הארגון להעריך את מערכת החינוך במדינה. ואולם בישראל, נראה שדווקא הצעירים הקרובים למערכת החינוך הם אלה שפותחים את עיקר הפערים מחבריהם בשאר המדינות – בעיקר במתמטיקה. בטווח הגילים הזה, הציונים רחוקים ב-20 נקודות לפחות מממוצע ,OECD טווח הגילים שבו הפער הקטן ביותר בין ישראל לבין ממוצע OECD הוא 44-35, ומשם חלה הירידה המשמעותית.
הסקר אף מצא הבדלים מגדריים מעניינים שבשונה מציפיות מסורתיות, מציגים תמונה מורכבת: גברים מצטיינים יותר במתמטיקה, ואילו נשים - באוריינות קריאה.
האוכלוסייה החרדית זכתה גם היא לתשומת לב מיוחדת בסקר, עם רמות מיומנויות נמוכות יחסית. עם זאת, דווקא בקרב אוכלוסייה זו נרשמה מגמה מעניינת של עדיפות נשית בכישורי קריאה. באופן כללי, הפער בין נשים חרדיות לנשים מכלל האוכלוסייה מצומצם הרבה יותר לעומת הפער בין הגברים.