סערה בקהילה החרדית בברוקלין ובישראל: הניו-יורק טיימס חשף כי רשת בתי הספר הפרטיים של החסידים בניו יורק, מהגדולות ביותר בעיר, נהנתה בארבע השנים האחרונות מתקציב ציבורי בהיקף של מיליארד דולר. למרות זאת, בוגרי הרשת מציגים תוצאות עגומות בכל הקשור למקצועות הפדגוגיים, "דפוס שבנסיבות רגילות מאותת על מערכת חינוך במשבר", כך נכתב בתחקיר שבוצע לבקשת העיתון ופורסם היום (א'). 

בניו יורק יש כ-200,000 יהודים חסידים, המהווים כ-10% מהאוכלוסייה היהודית במקום. הם נבדלים מיהודים אורתודוקסים מודרניים ואחרים שמקפידים על מצוות הדת, אך גם משלבים בשוק העבודה ובחברה. הרשת, שמפעילה למעלה מ-100 בתי ספר לנערים הפזורים בעיקר בברוקלין ובעמק ההדסון התחתון, משם יוצאים מדי שנה אלפי תלמידים "שאינם מוכנים לניווט בעולם החיצון, ומביאים את שיעור העוני בשכונות החסידות לגבוה בניו יורק", ציינו בטיימס.

ניצול סכומי עתק של כסף ממשלתי

מה שעוד עורר את זעמם של האמריקאים, זה שמצד אחד מדובר ברשת חינוך פרטית המתנגדת לכל פיקוח חיצוני ומנגד "בתי הספר החסידיים לנערים מצאו דרך לנצל סכומי עתק של כסף ממשלתי וגבו יותר ממיליארד דולר בארבע השני האחרונות בלבד", כפי בנכתב. 

בשנת 2019, מוסדות החינוך איפשרו בצעד מאוד חריג ונדיר לבדוק את היכולות של אלף תלמידים ממוסדות החינוך. הם נבדקו במקצועות כמו מתמטיקה, אנגלית, קריאה ועוד. למרבה ההפתעה, וכנגד כל הציפיות: כל התלמידים נכשלו במבחנים. עוד הודגש כי "בתי הספר האלה שונים משום שהם לא נכשלים בגלל ניהול כושל או מחסור בתקציב". מה שמעלה את השאלה שכולם אוהבים לשאול - איפה הכסף?

בארה"ב ציינו בנוסף כי "מנהיגי הקהילה החסידית בניו יורק בנו עשרות בתי ספר פרטיים כדי לחנך ילדים להלכה, תפילה ומסורת יהודית - ולהרחיק אותם מהעולם החילוני. הם מציעים מעט אנגלית ומתמטיקה, ולמעשה ללא מדעים או היסטוריה. התלמידים לומדים ללא הפוגה, לפעמים באכזריות, במשך שעות ארוכות רק שיעורי דת הנערכים ביידיש". המטרה על פי המחקר היא "למנוע מילדים השכלה בסיסית באופן שיטתי, כדי ללכוד רבים מהם במעגל של חוסר עבודה ותלות", וזה גורם לכך שמדי שנה יוצאים לעולם הגדול אלפי תלמידים שאינם מוכנים לחיים בחברה הכללית ומעלים את נתוני העוני בשכונות לגבוהים בעיר. רבים מהם חיים על תקציבי הרווחה הממשלתיים. בארה"ב מציינים בנוסף שבתי ספר אלה פועלים תוך "הפרה בוטה" של חוקי המדינה שנועדו "להבטיח חינוך הולם" לכל תלמיד.

סביבת לימודים של פחד ואימה 

ממש כמו בישראל, קברניטי העיר ניו יורק נמנעים מלטפל בבעיה שצמחה לממדים מפלצתיים משום ש"מנהיגי החסידות, ששמו את השמירה על בתי הספר שלהם במקום הראשון בסדר העדיפויות הפוליטי שלהם, דוחפים את חסידיהם להצביע כגוש אחד". כדי לבחון את בתי הספר החסידיים, ה"טיימס" סקר אלפי מסמכים ציבוריים, תרגם מאות מסמכים משפת היידיש וראיין יותר מ-275 אנשים, כולל תלמידים בהווה ובעבר, מורים, מנהלים ורגולטורים.

לצד היכולות הפדגוגיות העלובות שהציגו כלל התלמידים, עלה כי במהלך לימודי הדת, מורים ברבים מבתי הספר של הבנים היכו בקביעות את תלמידיהם ויצרו סביבה של פחד ואימה. בבתי ספר מסוימים, נערים התקשרו למוקד 911 כדי לדווח על מכות. "ובכל זאת, מנהיגי החסידות פתחו יותר מ-50 בתי ספר חדשים לבנים בעשור האחרון, והם קיבלו סכומים הולכים וגדלים של כסף ממשלתי, כפועל יוצא של ההרשמה. תוכנית אחת של טיפול בילדים בעיר למשפחות מעוטות הכנסה שלחה בשנה שעברה כמעט שליש מסך המימון שלה לשכונות חסידיות".

במהלך לימודי הדת, מורים ברבים מבתי הספר של הבנים היכו בקביעות את תלמידיהם ויצרו סביבה של פחד ואימה. בבתי ספר מסוימים, נערים התקשרו למוקד 911 כדי לדווח על מכות

"הפחד הכי גדול שלי הוא שהבנים שלי יתארסו, יתחתנו ויתחילו להביא ילדים לעולם", אמר לטיימס שלמה נוסקוב (42) שילדיו נשארו בבתי ספר חסידיים לאחר שהתגרש, עזב את הקהילה ובימים אלה לומד רפואה, "המעגל פשוט חוזר על עצמו".

בטיימס ציינו מספר פעמים כי פנו לבתי הספר על מנת לקבל תגובה לפרסום שלהם, אך שם בחרו להתעלם. באופן לא רשמי, גורמים ברשת החינוך טענו כי בתי הספר פועלים ברובם באופן עצמאי והם לא חלק מרשת. הם גם הכחישו את האלימות כמו גם את הטענה כי לא ניתן לילדים חינוך הולם. עוד טענו כי הרשת מקבל "הרבה פחות כספים מבתי ספר ציבוריים", תוך התעלמות מכך שבתי ספר ציבוריים נתונים לפיקוח, פועלים על פי חוק ועל פי משרד החינוך האמריקאי הפדרלי ושל המדינה. 

ביל דה בלאזיו, ראש עיריית ניו-יורק (צילום: lev radin, shutterstock)
החקירה התנדפה עם הקורונה. דה בלאזיו|צילום: lev radin, shutterstock

הטענות האלה אינן חדשות ונשמעות כבר לאורך שנים. ביל דה בלאזיו, ראש עיריית ניו יורק לשעבר, פתח בחקירה כבר בשנת 2015, אולם זו נמרחה והתנדפה עם פרוץ משבר הקורונה. ראש העיר, אריק אדמס, לא התערב בבתי הספר של היהודים - ודיבר על קשרים הדוקים עם מנהיגי החסידות. באלבני, נקטה המושלת קתי הוצ'ול בגישה דומה.

בשיחה עם ישראלי שנמצא בקשרים הדוקים עם הקהילה החסידית בניו יורק והעדיף להישאר בעילום שם, הוא מספר כי "בתוך החסידות אין דיבור על הנושא כי רובם המכריע בכלל לא מכיר את הכתבה של הטיימס. יש שליטה הדוקה על המידע, כדי שלא תהיה תסיסה ובגלל שמקפידים לשמור על הזהות". עוד הוא מוסיף כי "צריך להבדיל בין כל הקבוצות של החרדים בארה"ב. כמו בישראל יש המון קבוצות ולא כולם מסכימים עם הקבוצות הסגורות והקיצוניות. ממש כמו בישראל מי שבאותן קבוצות קיצוניות לא יעז לדבר או לצאת נגד החסידות, הם בסוג של כלא. עצם העובדה שהם התראיינו בעילום שם לכתבה והוציאו את המידע החוצה כבר נחשב לצעד אמיץ. זאת קריאת מצוקה של מי שכלואים באותה קבוצה".

"ממש כמו בישראל, מי שבאותן קבוצות קיצוניות לא יעז לדבר או לצאת נגד החסידות, הם בסוג של כלא. עצם העובדה שהם התראיינו בעילום שם לכתבה והוציאו את המידע החוצה כבר נחשב לצעד אמיץ. זאת קריאת מצוקה של מי שכלואים באותה קבוצה" 

"פרסום שקרי ומשמיץ"

מחוץ לקהילה היהודית עדיין אין תגובות לתחקיר של ה"טיימס" אולם סביר שבשעות ובימים הקרובים. גורמים בארה"ב אומרים כי בתגובה לכותרות כאלו נהוג לעבוד מאוד מסודר. "גם מי שרוצה להרחיק את עצמו ולהכחיש, עושה את הבדיקות שלו. סביר להניח שזה יתחיל לעשות בלאגן מאוד מהר בגלל שמדובר פה בעבירה על חוקי המדינה ושימוש בכספים של משלם המיסים, האמריקאים מאוד לא אוהבים את זה", הם אומרים.

בינתיים, מי שכן הספיק להגיב על התחקיר הוא עורך הדין אריק קונולי משיקגו, עורך דין של ארגון יהודי אורתודוקסי שהזהיר את העיתון מפני פרסום תחקיר "שקרי ומשמיץ", כך פורסם הבוקר באתר "בחדרי חרדים". "נראה שיש סבירות גבוהה שהסיפור שלכם יכיל אמירות והשלכות מכפישות על מוסדות חינוך חסידיים, לרבות אמירות המייחדות וסטריאוטיפיות נגד הקהילה החסידית מבלי לספק נתונים הקשריים מתאימים, והשלכות לכך שבתי הספר החסידיים עוסקים בפעילות בלתי חוקית". המכתב המדובר פורסם על ידי אתר Hamodia.

עוד נכתב במכתבו כי "בנוסף, אנו מבינים ממיילים ששלחתם לבתי הספר, שהמאמר יכלול גם הצהרות עובדתיות שפשוט אינן נכונות. פרסום מאמר כזה לא רק יהווה לשון הרע, הוא גם יגרום נזק בלתי הפיך לקהילה החסידית ויגרום לסטיגמה נוספת על חבריה". הוא ממשיך ומפרט כי המימון הציבורי לתלמידי הישיבות מסתכם ב-1,000 דולר לתלמיד, לעומת 25,000 דולר שהממשלה מוציאה על תלמידי בית ספר ציבורי ממוצע. "האנטישמיות נמצאת בעלייה בניו יורק ומספר פשעי השנאה המכוונים נגד הקהילה החסידית גדל בשנים האחרונות", כתב קונולי. "אני מאמין שהכתבה שלכם תתרום לתפיסה השלילית של הקהילה החסידית וילבה את להבות האנטישמיות".

"בישראל המצב הרבה יותר חמור"

ואיך זה משפיע על הציבור החרדי בארץ? אביגיל היילברון, פעילה חברתית חרדית ומייסדת מיזם "לא תשתוק" - העוסק בהעלאת המודעות לפגיעות מיניות במגזר החרדי, הסבירה שלכתבה שהתפרסמה יש גם השפעה רבה בישראל. "כרגע נחשפו לזה בעיקר פעילים חברתיים חרדים כשמי ששלח את הכתבה זה חסיד סאטמר", היא מספרת.

אביגיל היילברון (צילום:  יונתן דובוב, באדיבות המצולמת)
אביגיל היילברון פעילה חברתית חרדית, מייסדת "לא תשתוק"|צילום: יונתן דובוב, באדיבות המצולמת

עוד היא מוסיפה ש"אנחנו מנהלים מאבק דומה פה בישראל, מבחינתי יש פה תחושת הזדהות מאוד מרגשת שיש פעילים שעובדים על אותו הדבר". היא מסבירה ש"גם בישראל יש מספר לא מבוטל של ילדים שהזכות שלהם לחינוך נפגעת. לילדים האלה אין קול וההורים שלהם מאמינים שזה בסדר, רק שבישראל אנחנו במצב הרבה יותר חמור מאשר בארה"ב כי כן יש פה הרבה מאוד הורים שרוצים להעניק חינוך ולימודי ליבה והעסקנים החרדים הם אלה שלא נותנים להם. פוליטיקאים שעוצרים את זה".

היילברון ממשיכה ומסבירה שבארה"ב ברור לאנשים שזה לא חוקי, "גם פה זה אמור היה להיות ככה אבל החוק היבש במדינה הדמוקרטית שלנו מחריג חרדים וערבים. זה חוק לא שוויוני. ובסוף מי נדפק? הילד החרדי והחברה. בארה"ב מדובר באוכלוסייה קטנה, חלק קטן מאוד גם מהאוכלוסייה החרדית, אבל פה בישראל מדובר באחוז אוכלוסייה גדול מאוד ולכן זה ישפיע על כל המדינה. הפוליטיקאים לא מתעסקים עם זה פה בארץ, כי הם לא מכירים את הבעיה וגם לא הציבור. מעטים יודעים על הבעיה שיש בחוק חינוך חובה. אנחנו ציבור קטן שנאבק על כך שהציבור יתעניין והפוליטיקאים ילחמו בשבילנו".

יש לציין שהיילבורן היא בעצמה חרדית. "אנחנו לא ציבור גדול", היא אומרת, "להיות חרדי שנלחם בדבר כזה אומר שחצי מהציבור מסכים עם מה שאתה עושה, אבל רק אחד חלקי מאה מעז לעשות את מה שאתה עושה בגלל המחיר החברתי. כולם תומכים בשקט ובינתיים העסקנים והפוליטיקאים מרוויחים כסף מהמצב הקיים. די לראות את שמות המשפחה של ראשי העמותות ושל הפוליטיקאים כדי להבין שיש פה גם מניע כלכלי לצד המניע האידאולוגי שאני לא מזלזלת בו".

"לנו אמרו לא", היא מסכמת ומשתפת בסיפור לדוגמה בו נמנע ממנה וממי שנאבק לצידה לפתוח בית ספר ממלכתי דתי חרדי בבני ברק, "אמרו לנו ללכת לפתוח בית ספר בתל אביב. דה פקטו הזרם הממלכתי חרדי קיים גם אם לא בחוק. כל מוסד כזה שקם זו מלחמת עולם מול העסקנות החרדית, כולל עולם תחתון. ככול שיקומו יותר מוסדות ממלכתיים חרדים, כך המדינה תרוויח. יהודים מדורי דורות, כולל הרמב"ם, למדו תורה ועבדו. אין פה משהו נגד הדת רק רצון לחיים נורמליים".