בימים אלו אנחנו כהורים מתחילים להרגיש את סוף החופש הגדול ויחד אתו תקוות וחששות לקראת שנת הלימודים הקרובה. כבוגרים של מערכת החינוך אנחנו סוחבים איתנו חוויות מגוונות שכוללות הצלחות, כישלונות ורגשות נוספים שלעיתים עוברים דרך האמירות וההתנהגויות שלנו לילדנו. בנוסף על כך, הורים שמרגישים שהילדים שלהם חוו בעבר ובהווה קושי בהסתגלות ובהתמודדות מתמלאים חששות ודאגות כולל לעיתים משבר אמון מול מציאות מורכבת. הורים, ילדים ומתבגרים רבים מתמודדים כעת עם מצוקות נפשיות, חרדות, קשיים חברתיים ותפקודים כך שהמשימה של חזרה ללימודים יכולה להיות מאתגרת במיוחד. ברגעים אילו חשוב להיערך באופן הטוב ביותר על מנת ששנה זו תאפשר צמיחה והתקדמות משותפת.
הצעדים הראשונים שכדאי לעשות לפני תחילת שנה
אז מה ניתן לעשות? ראשית כדאי לעצור רגע ולבדוק עם עצמנו באופן אמיתי וגלוי מה העמדות והרגשות שלנו כלפי המסגרת החינוכית אליה רשמנו את ילדנו, מה העמדות שלנו כלפי מסגרות חינוך ומה החוויות אותן אנחנו סוחבים בקשר שלנו עם מערכת החינוך ובחוויות שצברנו לאורך השנים כהורים. עצירה זו חשובה על מנת לעבור תהליך של קשיבות אמיתית למצב שבו אנחנו נמצאים כהורים על מנת להחליט איך מתקדמים ואיך ניתן לווסת ולייעל את התחושות שלנו באופן הטוב ביותר. חשוב לזכור שללא עבודה על הגברת האמון והשותפות שלנו עם המערכת החינוכית לא נוכל לאחד כוחות לטובת קידום הילד.ה.
במסגרת הבירור כדאי לשבת ולשוחח עם בן או בת הזוג או במקרה של הורים גרושים עם ההורה השני על מנת להרחיב את החשיבה ולהגיע למסקנות משותפות. במקביל, ממליצה לתאם עם הילד או המתבגר פגישה נעימה, לצאת להליכה או ליציאה משותפת על מנת להקשיב ולתת לילד מקום לשתף ברגשות שלו. לעיתים קרובות כאשר אנחנו או ילדנו מתמודדים עם קשיים רגשיים הרגשות השליליים והתסכול משתלטים על המרחב המשפחתי וגורמים הרבה ריבים, קונפליקטים והתרחקות רגשית- דווקא לכן חשוב לתת מקום לרגשות, לראות איפה אנחנו יכולים להשתפר ולחשוב איך לשפר ולחזק את הקשר החיובי שלנו עם הילד.ה או המתבגר.ת.
בשלב הבא חשוב להחליט כיצד אנחנו מגבירים את האמון והתקשורת עם הילד ועם מערכת החינוך על מנת ליצור צוות פעולה משותף. ניתן לעשות זאת על ידי קביעת שיחה אישית עם המחנך.ת או היועצת או לשקול פגישה משותפת עם גורמים נוספים בהתאם לצורך. חשוב להעביר את כל המידע הרלוונטי לגבי הילד כולל משברים שאתם עוברים כמשפחה לדוגמה תהליך של גירושין או אבל, קשיים וחוזקות של הילד, אבחונים קודמים, סיכומי טיפול, באופן משתף וחיובי לגבי הילד ולעבוד באופן מכוון וחיובי על תקשורת חיובית ובונה.
אם כבר קיים קרע באמון ובתקשורת כדאי לשקול לערב גורם ניטרלי שיוכל להוות מתווך ומגשר. לעיתים, כאשר משבר האמון חמור במיוחד כדאי לערב גורמים במועצה המקומית או העירייה ולחשוב יחד באופן יצירתי איך מתחילים דף חדש. על מנת שמפגשים אילו יהיו יעילים וישפרו את התקשורת החיובית ממליצה להשתמש בעקרונות של תקשורת מכוונות או במיומנויות ליעילות בין אישית לדוגמה על פי עקרונות ה-DBT טיפול דיאלקטי התנהגותי.
חשוב לזכור כי ככלל הכוונות של כלל הגורמים המשפחתיים-החינוכיים והטיפוליים טובות וכי הגורמים המעורבים פועלים לרוב מתוך תחושת שליחות וחיבור ערכי. יחד עם זאת יתכן וקיימות אי הסכמות לגבי אופן הפעולה ותסכול רב לדוגמה ממשאבים חסרים או צבירת תסכול וחוסר אונים לאורך השנים. יש לזכור כי כמו בכל מערכת ישנן מגבלות וחסרים וכי עלינו לעבוד באופן יצירתי עם מה שיש לצד חיפוש דרכים חיוביות להגדלת המשאבים. בשלב זה כדאי לברר עם בית הספר והרשות המקומית או העירייה האם יש משאבים נוספים שיכולים לסייע בעבודה עם הילד. שיחה לגבי מיצוי זכויות וחשיבה מחוץ לקופסה למשל על קשר עם תנועות נוער או מתנדבים לטובת עבודה אחר הצהריים על כישורים חברתיים או חיבור למערכות נוספות יכול לעשות הבדל משמעותי.
מומלץ לחשוב יחד עם הילד מה יכול להגדיל את המשאבים ואת החוזק שלו להתקדם, לדוגמה באיזה מקצוע הוא צריך חיזוק והשלמת פערים, אילו מיומנויות הוא היה רוצה לחזק, אילו חוגים כדאי לבחור השנה כאשר הדגש הוא על חוגים ופעילויות בשעות הפנאי שמחוברים למה שחשוב לו ומאפשרים יותר תחושת מסוגלות והעצמה. חיזוק החוסן והקשרים החיוביים עם הסביבה הוא קריטי לתהליך צמיחה חיובית- בדקו איפה אפשר לחזק קשרים חיוביים עם הילד, חפשו סביבכם קבוצות או ארגונים ייעודים אליהן יוכל להצטרף, חפשו ילד שיכול להתאים לו כחבר. דאגו לעודד פעילות חברתית ולגוון את שעות פעילות הפנאי באופן שזמן המסך לא ישתלט על חשבון מיומנויות נוספות שהוא יכול להרחיב.
חוזרים לנהל שגרה משפחתית יציבה
לפני החזרה ללימודים כדאי לחשוב על כיצד לנהל שיגרה משפחתית יציבה ורגועה, איך קמים בבוקר? מתי הולכים לישון? כתבו עם כל ילד מה המשימות והלוז שלו בבוקר (לילדים עם קשיי התארגנות כדאי להכין לוח צבעוני או שעון בו צובעים את השעה בה יש לבצע כל משימה). ניתן לחשוב יחד על סידור התיק והחומר הלימודי ולהיעזר בטיפים להתארגנות של ילדים והורים עם ADHD על מנת לייעל את סדר היום ולעבוד יחד כצוות על האווירה בבית. לגבי שעורי הבית כדאי לחשוב מתי הזמנים בהם יהיה יעיל ללמוד ולעשות שעורי בית? כיצד ניתן לעזור ליעל להפוך להיות עצמאי יותר בנושא? (לדוגמה קביעה מראש עם המורה לגבי כמות שעורי הבית והמשימות המתאימות לפני הצרכים הייחודים והקשיים של ילדים עם לקויות למידה, חרדה או הפרעות קשב והיפראקטיביות).
באם ילדכם מטופל אצל רופא קשב, נוירולוג או פסיכיאטר ילדים יש לתאם תור מעקב ולחשוב יחד על תכנית הפעולה לשנה הקרובה. מומלץ לפני החזרה ללימודים להפחית חרדה באמצעות ביקור בבית הספר, תרגול דרכי ההגעה לבית הספר, מפגשים חברתיים, מעבר על משימות והשלמת פערים בהתאם לצורך. עבודה עם ילדכם על גבולות ודרישות לצד הכלה רגשית קריטית להתפתחות התקינה. ככל שילד יקבל יותר הזדמנויות לתרגל התמודדות עם אתגר, דרישה או קושי עם חיזוקים חיוביים ותמיכה הוא יהיה בעל מסוגלות התמודדות טובה יותר במשבר. לעיתים כאשר אנחנו בוחנים את סגנון החינוך שלנו נראה כי אולי בחופש הילדים התרגלו "לא לעשות כלום" אולי זמן המסך השתלט על המרחב המשפחתי או כיוב.. באם אתם מרגישים כי כהורים אתם חסרי כוחות, זקוקים להכוונה מומלץ לפנות להדרכת הורים ולהבין איפה הקשיים עומדים וכיצד ניתן לחזק את המערכת המשפחתית כעוגן.
ילדים רבים חווים משברים אך לצד זאת קיימים בכל אחד כוחות התמודדות אותם ניתן לרתום וכל שנה מאפשרת לנו עצירה ותכנון מסלול חדש. לעיתים, מעבר כיתה או בחירת מסגרת חינוכית מתאימה יותר לתפיסה החינוכית שלכם או לצרכים של הילד יכולה להיות משנת חיים. ככל שנצליח להשקיע באופן חיובי בהקשבה, תיקוף הרגשות ועבודה טובה יותר מול הקשיים שנה זו תהיה מוצלחת ומצמיחה יותר. תזכרו שאתם לא לבד מבוגרים, מתבגרים וילדים רבים מתמודדים עם קשיים.
באם אתם או ילדכם נמצאים במשבר נפשי חמור או מסוכן יש לפנות באופן מידי להתייעצות עם הגורמים המקצועיים כגון פסיכולוגית בית הספר, רופא הילדים או היועצת החינוכית. באם קיימת מסוכנות או אובדנות יש לפנות באופן מידי להערכה במיון הפסיכיאטרי.
הכותבת היא פסיכיאטרית ילדים ונוער, מנהלת בריאות הנפש מחוז ירושלים, לאומית שירותי בריאות. מרים עוסקת רבות בחיבור בין מערכת בריאות הנפש והמערכת המשפחתית והחינוכית לטובת קידום תוכניות מניעה והתערבות בתחום חיזוק החוסן ובריאות הנפש.