דבורי בר הן הדבר (ושהדבש לא יעלה לכם לראש)
אל תתנו לדבש מראש השנה להטעות אתכם: לא כל הדבורים מייצרות דבש בכוורות. בישראל יש כ-1,100 מינים של דבורי בר, כ-5 אחוזים ממספר המינים העולמי. דבורים אלו אינן מייצרות דבש; הן חיות ומגדלות צאצאים בקנים שנמצאים בקרקע, בעצים ואפילו בקונכיות. דבורי הבר נחשבות מאביקות חשובות במיוחד – יחד עם מאביקים אחרים, הן אחראיות על ההאבקה של כ-87 אחוז מהצמחים בעלי הפרחים בעולם. בארצות הברית פעילות ההאבקה השנתית של דבורי הבר נאמדת במיליארד וחצי דולר.; אילולא הדבורים הללו היה צורך בהאבקה ידנית וכמות הפרי בעולם הייתה קטנה ויקרה יותר.
אחד היתרונות של דבורי הבר כמאביקות היא התאמתן להאבקה של צמחים ספציפיים, לעומת דבורי הדבש שעלולות להעביר אבקה מצמח אחד לצמח ממין אחר, מה שלא יסייע לרביית אותו הצמח. דבורי הבר, כמו חרקים רבים אחרים, נמצאות תחת איום. בריאיון ל"זווית" בעבר הרחיבה על כך פרופ' נטע דורצ'ין מאוניברסיטת תל אביב: "הגורם העיקרי להכחדת חרקים הוא פעילותו של האדם: הרס בתי הגידול, התיעוש, הצפיפות, השימוש בחומרי הדברה והשפעותיו של משבר האקלים". לדבריה, הדבר מסכן מערכות אקולוגיות, לאור תפקידם החשוב של חרקים – בהם דבורי הבר – בהאבקת צמחים המניבים פירות וירקות או כמקור מזון לבעלי חיים אחרים שטורפים אותם. דבורי בר בישראל, למשל בחרמון, מצויות בסכנת הכחדה, ואחד הגורמים לכך הוא ריבוי דבורי הדבש (וכמובן, השריפות עקב המלחמה בצפון).
במאמר דעה שפרסם הזואולוג ג'ונאס גלדמן הוא טוען שדבורי הדבש פוגעות בחיות הבר ומאיימות על חרקים: פרפרים, זבובים, נמלים וחיפושיות. גלדמן מסביר שמאביקים מתחרים על אותם המשאבים, ודבורי הדבש, שחיות בנחילים ולא לבדן, מחזיקות ביתרון. לפיכך, החברה להגנת הטבע מציעה רגולציה מבוססת שיקולים אקולוגיים על גידול דבורי דבש, בפרט הרחקת כוורות משמורות טבע כדי להגן על המגוון הקיים בהן של דבורי בר ושל צמחי הבר שהן מאביקות.
נשרים: עובדי הניקיון של הטבע
למרות התדמית הרעה שלהם הנשרים משמשים פועלי הניקיון של הטבע. מסיבה זו, סכנת ההכחדה שבה הם נתונים היא בעלת השלכות עמוקות יותר על המערכת האקולוגית. הודות למערכת העיכול של הנשרים, הם מסוגלים לאכול נבלות בבטחה יחסית לחיות אחרות. מסיבה זו קטן הסיכון שבשר פגרים, שהיה יכול להיות מזיק ורקוב עבור בעלי חיים אחרים, יישאר בשטח ויפיץ מחלות. פגיעה בנשרים עלולה להפר את המאזן האקולוגי, להוביל חקלאים המתמודדים עם יותר טורפים פוטנציאליים כגון תנים או שועלים לפזר עוד רעל, שעלול לפגוע עוד יותר בנשרים שניזונים מפגרי בעלי החיים שמתו מההרעלה.
לאחרונה פורסם מחקר שבחן כמה הפגיעה בנשרים ובשירות התברואי הייחודי שהם מספקים מזיקה לאדם. המקרה שנבדק הוא ההידלדלות המהירה של אוכלוסיית הנשרים בהודו, עקב הרעלות מתרופות שניתנו לבָּקָר. באזורים שמהם נעלמו הנשרים נמצאה תמותה עודפת של מעל 100 אלף איש בשנה, והערכת הנזקים הכלכליים השנתיים מכך עמדה על כ-70 מיליארד דולר. עיקר התמותה מקושרת לעלייה בתפוצת הכלבת ולירידה באיכות המים. כלומר, משתלם לשמור על הנשר, למען הסביבה, הבריאות והכיס.
עצי מנגרובים לספיחת פחמן
לא מעט דובר על בעיית הפחמן הדו חמצני המצטבר באטמוספרה ועל הקשר בינו ובין משבר האקלים. לצד צמצום הפליטות שלו, "פחמן כחול" שנקלט ומאוחסן באוקיינוסים ובמערכות אקולוגיות בחופים הוא אמצעי נוסף בהתמודדות עם משבר האקלים. במילים אחרות, חלק מהפליטות של גזי החממה על ידי האדם יכולות להיות מקובעות (מוסרות) על ידי הטבע. אף על פי שהמערכות החופיות האלה - ובהן המנגרובים - קטנות בשטחן מאשר היערות בכדור הארץ, הן מקבעות את הפחמן בקצב מהיר בהרבה ויכולות להמשיך בכך במשך מיליוני שנים.
ישנם כ-80 מינים של עצי מנגרובים, שגדלים באזור קו המשווה באקלים הטרופי והסוב-טרופי. המנגרובים צומחים בצפיפות במים שזורמים באיטיות. המבנה הייחודי שלהם מאפשר להם להתמודד עם שינויי הגאות והשפל, ומסייע להיווצרות בית גידול מוגן מטורפים ומסערות עבור מגוון בעלי חיים וצמחים אחרים. אף על פי שהמנגרובים מסייעים בקיבוע של פחמן דו חמצני ובהוצאתו מהאטמוספרה, הם עצמם חשופים לנזקי משבר האקלים ולתנאי מזג אוויר קיצוניים. לטענת ה-IPCC האובדן שלהם בעולם צפוי ללכת ולהחמיר, כשחלק מהפגיעה בהם בעבר קשור לסופות טרופיות, להצפות, לבצורות ולגלי חום.
אם בכל זאת יש למנגרובים תקווה, היא מגיעה מהשוק לסחר בפליטות גזי חממה, שיכול לתת תמריץ כלכלי להשקעה ולשיקום המערכות האקולוגיות שבהן הם צומחים. "זה כמו עסק שהתפוקה שלו היא ספיחת פחמן", הסביר בעבר פרופ' יעקב צור מהמחלקה לכלכלת סביבה וניהול באוניברסיטה העברית, בריאיון ל"זווית". "במקום לממן את הפחתת הפליטות מכספי ציבור ומתרומות, מנגנון השוק גורם לעניין להיות רווחי". אם כן, חלקה קטנה של מנגרובים יכולה להיות מתנה יצירתית לחג.
מיקרואורגניזמים לטיפול בזיהום נפט
הפחמן הדו חמצני שנפלט לאוויר וגורם לשינוי האקלים הוא אחד מתוצרי הלוואי של שריפת דלקי מאובנים. לצערנו, תעשיית הדלקים מזהמת את העולם בדרכים נוספות, למשל בדליפת נפט מספינות, מאתרי קידוח או מצינורות הובלה (כמו אלו שבישראל). דליפת נפט יכולה לפגוע קשות בסביבות גידול טבעיות בים וביבשה, ודרכי טיפול מסורתיות בה כוללות שימוש בדיספרנטים (כימיקלים שמקלים על פירוק השמן והתמוססותו במים, אולם השלכותיהם הסביבתיות מעוררות מחלוקת), שריפות מזהמות או ניקוי ביולוגי. ניקוי ביולוגי משמעו שימוש במיקרואורגניזמים, כמו חיידקים שמפרקים נפט לחומרים לא מזיקים בעזרת אנזימים מיוחדים.
לדוגמה, לאחר האסון הסביבתי באתר הקידוח Deepwater Horizon ב-2010, נמצאו בצדפות ובספוגים באזור חיידקים מסוג ציקלוקלסטיקוס, שיכולים לפרק תרכובות כימיות מסרטנות שנמצאות בנפט או לפרק גז טבעי ולהשתמש בו כמקור לפחמן ולאנרגיה. היתרון של שיטות ביולוגיות אמור להיות החיסכון בפגיעה נוספת בסביבה. מיקרואורגניזמים מפרקי הנפט פועלים בשירות הטבע ועוזרים לשמור על הסביבה נקייה, בריאה וראויה למחייה.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה