- מי זאת האישה הזאת? ההמלצה היא להכיר לילדים את הגן עוד לפני פתיחת השנה, לספר להם איך קוראים לגן, איך קוראים לגננת, ללכת איתם את הדרך לגן כדי שהיא תהיה להם מוכרת, להראות להם תמונה של הגננת, ואם אפשר גם בקשו ממנה דקה אחת מזמנה לשיחת וידאו. כך תוכלו להגיע למסגרת חדשה כשהפנים בפתח הדלת מוכרים. זה חשוב ומקל מאוד.
- "תיכנס ואני כבר באה": בבקשה בלי שקרים. הילדים לא יודעים להעריך זמן. מה שהם כן יודעים זה שההורים חזרו אחרי הרבה יותר מחמש דקות וזה עלול לגרום להם פחות לבטוח בהורים וגם להקשות עליהם להיפרד ביום הבא. הימנעו מלהגיד לילדים שאתם חוזרים עוד כמה דקות כאשר בפועל אתם חוזרים בסוף יום העבודה. ספרו לילדים על סדר היום שצפוי להם על כל שלביו והסבירו להם באיזה שלב של היום תגיעו.
- "הוא יבכה קצת והוא ירגע. תכף אשלח לך תמונה שלו מחייך": לא מעט פעמים גננות לוקחות את הילדים על הידיים כשהם בוכים ומסמנות להורים שיהיה בסדר, הילד כבר יירגע עוד מעט. הגננות עושות את זה רק מכוונה טובה. הן רוצות להקל על ההורים ולשחרר אותם ליום העבודה ולפעמים זה גם מגיע מהתפיסה שפרידה מהירה טובה וקלה יותר. אני מציעה לא להשאיר ילדים בוכים, ובטח ובטח שלא עם גננת חדשה.
- "אבל הבטחתם שתגידו ביי ואני ממהרת לעבודה": כשהילדים הבטיחו להיכנס לגן הם גם התכוונו לזה רק שעכשיו קשה להם. תבינו שקשה להם ואל תקשו עליהם יותר ממה שכבר קשה להם.
- "אתם כבר גדולים": משפטים כאלה רק גורמים לילדים להרגיש עוד יותר רע עם העובדה שקשה להם להסתגל לגן, כי בנוסף לזה שקשה להם, הם גם בעצם תינוקות? אז מה הם אמורים לעשות? להדחיק את הרגשות האלה כדי לא להיות תינוק? תנסו להימנע מביטויים כאלה והחליפו אותם במסר שאתם סומכים עליהם, וכאמור, אתם איתם.
- הילד של השכן: אז מה אם לילדים אחרים קל יותר? לכל ילד יש את ההתמודדות שלו. לילד/ה שלכם לוקח זמן? הם לגמרי תקינים. תלכו בקצב שלו.
- הוקוס פוקוס יום שמח: כדי שילדים יכנסו בשמחה לגן חשוב שהם ידעו למה לצפות. תקבעו עם הילדים שאתם תיכנסו איתם לגן, תציירו ביחד ציור אחד, תגידו סיסמת קסם, ורק אז תגידו ביי ביי. תתנו לילדים את ההרגשה שבזמן הזה אתם איתם ולא ממהרים כבר לברוח.
- צ'יק צ'ק הם יתרגלו, הם כבר מכירים את הגן: גם אם הילדים מכירים את הגן, הם היו בחופש. מבחינתם יש הרבה דברים חדשים. הקישוטים, כמה ילדים שעזבו, כמה ילדים שהגיעו, אולי סייעת חדשה ובכלל, עבר הרבה זמן. דרושה פה הסתגלות.
- צ'ופר: לפני שאתם חושבים בכיוון של שוחד, תנסו לחשוב איזה כיף לחשוב על הכיף שבסוף המטרה שהצבתם לעצמכם. תקבעו עם הילדים משהו כיף לעשות, או אפילו לאכול משהו יחד אחרי הגן כדי שיהיה להם למה לצפות. הציפייה לבילוי אחר נותנת לילדים כוח ואמון בעצמם, בכם ובחזרה שלכם אליהם.
נעמה צובל|צילום: באדיבות המצולמת - קח אותו לאט את הזמן: אל תצפו שהילדים יתרגל מהר לגן וישחררו אתכם לחופש הגדול שלכם. המעבר בין חופש למסגרת הוא קשה ודורש זמן הסתגלות. התחילו מכמה ימים קצרים מאוד, אפילו שעה-שעתיים. הסיטואציה שבה ילדים נהנים ופתאום אתם חוזרים הרבה יותר מהר ממה שהם ציפו תיתן להם את הביטחון שהם יכול ליהנות כי אתם איתם בקצב שלהם ולא דוחקים בהם לחזור לשגרה. כל הסתגלות היא לגיטימית וכדאי לנסות לא לדחוק בילדים. יש ילדים שלוקח להם זמן להתרגל למסגרת חדשה, יכול להיות שיהיו ילדים שיחוו רגרסיה כלשהי, ויכול להיות שיהיו ילדים שדווקא בהתחלה יהיה להם קל ואחר כך פתאום יביעו התנגדות. בהנחה שהמסגרת טובה והכל בסדר, תנו לילדים את ההרגשה שזה בסדר שלוקח להם זמן, שלא צריך למהר ושאתם פה איתם בתהליך הזה. כשהילדים ירגישו שההורים רגועים וסומכים עליהם ועל עצמם הם יסתגלו יותר בקלות .
- אתם תתגעגעו לזה: סליחה על הפולניות רק שההסתגלויות האלה הן חלק מלהיות הורה לילדים בגיל הרך, וחשוב שתזכרו שאומנם הם יתרגלו אבל כרגע הם צריכים אתכם כי הם קטנטנים. תהיו שם בשבילם ותנצרו את הרגע, עד כמה שזה לא פשוט גם לכם ההורים.
וחשוב לזכור, הילדים גדלים פה במציאות קשה ולא צפויה. בנוסף לכל ההתמודדויות שלהם עם מה שכל ילד עובר (גמילות, מעברים, חברויות וכו) הם גם מתמודדים עם חוסר שגרה, ובמקרים קיצוניים גם עם גננות שמתנהגות באלימות. שימו לב לנורות אדומות, שימו לב אם הילדים משדרים לכם משהו, ותנסו להבין את הילדים מעבר למה שהם אומרים. הצורך בעבודה ובשגרה ברור, והוא צורך אמיתי ולא מבוטל בכלל, ועדיין, הילדים הרבה פעמים אומרים דברים מאוד חשובים ולנו נשאר להקשיב להם.
הכותבת בעלת קליניקה לליווי משפחתי. מדריכת הורים לגיל הרך ולבני נוער, יועצת זוגיות ויועצת שינה וכתבת ומרצה בענייני זוגיות והורות.