משבר הקורונה מפגיש אותנו עם אתגרים שלא התמודדנו איתם קודם לכן. את ההשפעות וההשלכות על הנפש נוכל להעריך רק כשהמשבר יחלוף. התמודדות עם משבר טראומטי מתרחשת בשני אופנים - בהווה, בזמן האירוע, ובעתיד, בהשלכות ארוכות-הטווח שהטראומה ודאי תותיר בנו. משבר הקורונה קשה עבור כולנו, אך קיימת אוכלוסיית ילדים ייחודית, שמעט נעלמת מן העין בימים אלו, והיא אוכלוסיית הילדים בעלי הצרכים המיוחדים.
חוק החינוך המיוחד מגדיר את אוכלוסיית היעד - ילדים ונוער מגילאי 3 ועד 21 בעלי צרכים מיוחדים - ככאלה שזכאים לסל שירותים מיוחדים שמציע משרד החינוך, בהם מסגרות לימוד ייחודיות וקטנות, שעות לימוד ארוכות, כיתות קטנות, טיפולים פרא-רפואיים ועוד. אוכלוסיית החינוך המיוחד מונה כ-10% מכלל התלמידים, והיא נעה על רצף רחב של אבחנות: תסמונות, הפרעות נפשיות, נכויות פיזיות, הפרעות התנהגות, אוטיזם (ASD) ופיגור שכלי.
כתוצאה מהניסיון הממשלתי לצמצם את התפשטות נגיף הקורונה הוחלט, מתחילת חודש מרץ 2020, על הפסקת הלימודים במערכת החינוך, לרבות תלמידי החינוך המיוחד בעלי הקשיים המורכבים. מערכת החינוך, כמו מערכת הבריאות, התקשו להיערך מבעוד מועד למענה מותאם לאוכלוסייה הזקוקה לטיפול (פיזי ונפשי) יומיומי ובכך הותירו את הילדים ואת הוריהם אובדי עצות.
הסגר בבית משפיע על מצבם הפיזי והנפשי של הילדים והוריהם. הורים רבים מספרים כי ילדיהם היו רגילים לסדר יום קבוע וברור, כשהם מלווים בדמויות חינוכיות קבועות, וכעת נותרו ללא טיפול המותאם לצורכיהם. זאת ועוד, אצל חלק מהילדים אף חלה נסיגה תפקודית. לדוגמא, ילד המאובחן על הרצף האוטיסטי, שרגיל לסדר יום קבוע התורם לארגונו וויסותו ומאפשר לו לחיות בתוך מסגרת ברורה וצפויה מראש, כעת נותר לבדו ועלול לשוב לדפוסי התנהגות קודמים (רגרסיביים). פרט לכך שמצב זה מעמיס על ההורים עד כדי תשישות אמיתית, יש להבין כי חזרה לרגרסיה תפקודית מעידה על החמרה במצבו הנפשי של הילד, ולכן יש לפעול להתארגנות משפחתית מחודשת ומותאמת למצב, ובמקביל למתן מענה מהיר של הרשויות.
איך מצמצמים נסיגה תפקודית?
על אף שכל אוכלוסייה המשתייכת לחינוך המיוחד דורשת התייחסות ייחודית ונפרדת, יש כמה "כללי אצבע" שכדאי ללכת על פיהם.
צרו תחושת שליטה באירוע
תחושת שליטה היא אחד הדברים הבריאים ביותר לנפש. בחיי היומיום הרגילים, אלו של לפני משבר הקורונה, נהגנו לחשוב ולהתנהל מתוך תחושה ואמונה פנימית שיש לנו שליטה על עתידנו. עם זאת, המציאות מוכיחה כי אין לנו באמת דרך לשלוט בחיינו. במובן מסוים - תחושת השליטה היא מפונטזת, בכל זמן ובכל עת. בעתות מצוקה ומשבר תחושת השליטה מתחלפת בתחושה של חוסר ודאות שגורמת בתורה ללחץ, תשישות, הפרעות בשינה ועוד. בזמן משבר הקורונה יש לנו שליטה על חלק מהדברים בחיינו ואת זה חשוב להעביר לילדים: אני יכול לשלוט במרחק שאתפוס מאדם אחר, אני יכול לשלוט בהיגיינה שלי (זמן טוב לחינוך לניקיון), אני יכול לשלוט בכמות החדשות שאני צורך, בפעילויות בבית שאני עושה וכדומה.
צרו תחושת רציפות (סדר שבועי ויומי קבוע מראש)
יש להבין - שמירה על סדר היום חשובה לכולנו, בייחוד לילדים עם צרכים מיוחדים אשר השגרה והטיפולים הניתנים להם במסגרת החינוכית שומרים על חוויית רציפות, ביטחון ושליטה. צרו קשר עם אנשי החינוך והטיפול במוסד שבו מתחנך ילדכם ובקשו מהם את סדר היום של הילד בכיתה. בבית הציגו לילד את סדר היום וחשבו יחד כיצד ניתן לנסות להכיל כמה שיותר מזה. כלומר, איזה מן התאמות אפשר לעשות בבית, כדי שסדר היום יישמר כמה שיותר. בנוסף, שלבו זמן משפחתי בשעה קבועה בכל יום, שבו כל חברי המשפחה ישתתפו בארוחה או במשחק משותף.
שמרו על קשר מקוון עם חברי הכיתה והצוות החינוכי-טיפולי
אחת מהדרכים החשובות ביותר להשגת איזון ובריאות נפשית היא שמירה על קשר בינאישי עם דמויות מוכרות ואהובות. קיימות דרכים יצירתיות ביותר לשמור על קשר "מרחוק" עם בני משפחה, חברים ואף צוות חינוכי חיוני. האינטראקציות שמתאפשרות "מרחוק", יכולות לחלוטין לספק מרחב מכיל ומותאם לחוויית הבדידות שרבים חווים. מפגש עם פנים מוכרות ואהובות משמש כנחמה והרגעה ברגעים מורכבים.
השתמשו בסל השירותים שמגיעים לכם
בעקבות תלונות הורים, משרד החינוך ביצע מספר החרגות לטובת שמירה על סל הטיפולים שלו זכאים ילדי החינוך המיוחד. בין ההחרגות, ילדים יוכלו לקבל טיפול רגשי באופן "מקוון" וטיפול בבית מאיש מקצוע חיוני, כמו רופא, אחות או פיזיותרפיסט.
בררו עם הרשות המקומית שבה אתם מתגוררים מה אפשרויות הסיוע
רשויות מקומיות כאלה ואחרות פתחו או מתכננות לפתוח מסגרות חינוכיות קטנות המותאמות לילדים עם צרכים מיוחדים. המסגרות יופעלו על ידי צוותי מקצוע חינוכיים ומדריכים ממקצועות הבריאות. מסגרות אלה חשובות עבור הילדים, שכן הן יאפשרו תחושת שייכות ושמירה על הרצף שכל-כך חסר בימים אלה.
זכרו! כהורים אתם יכולים לעשות את הטוב ביותר עבור ילדיכם, בתנאים הקיימים ובכוחות שלכם. עם התכווננות, מחשבה ויצירת סדר יום ברור, יש ביכולתכם לשמור על התפקוד הבריא של ילדיכם ושגרת היומיום של משפחתכם. זכרו לשמור על המשאבים הנפשיים שלכם, כדי שתוכלו לסייע לילדיכם לשמור על המשאבים הנפשיים שלהם.
חן אור יונגרוירט, פסיכולוגית בהתמחות קלינית (M.A), עובדת במשרד הבריאות ובקליניקה פרטית, מייסדת מכון סול לפסיכותרפיה, מנהלת קבוצת הפייסבוק "ייעוץ פסיכולוגי ראשוני – מתמודדים עם משבר הקורונה".