"בשישי האחרון קיימנו בשכונת הרצליה הצעירה פעילות האלווין קהילתית - חברתית. מעל ל-50 משפחות נרתמו והתנדבו לפתוח את ביתם וליבם, קישטו וארחו את החוגגים", אומרת שרון קצב-קושניר: "האווירה ברחובות הייתה מדהימה, משפחות וקבוצות של ילדים הסתובבו מחופשים, חוגגים ומאושרים. הפעילות הזו הביאה לתחושת קהילתיות חזקה, אפשרה מפגשים, הכרות וגיבוש עם השכנים".
היום (ב') מצוין ליל כל הקדושים, או האלווין. מדובר בחג עממי בעל שורשים נוצריים שנחגג בעיקר בבריטניה ובצפון אמריקה. אולם התרבות האמריקאית, ובעיקר הטלוויזיה, הפכו אותו לנפוץ בכל העולם.
לקצב-קושניר זה לא מפריע, אפילו להפך. "בעולם גלובלי בו אנו חיים הילדים שלנו חשופים לתרבויות שונות ולמנהגים שונים. לבנות שלי, יש גם בני דודים שחיים בארה״ב וחוגגים האלווין, והן שאלו אותי אם אפשר גם. חשבתי שזו פעילות כיפית שיכולה לגבש את הקהילה ולשמח את הילדים. פניתי לפעילות נוספות בשכונה ויחד הוצאנו לפועל, היה מאוד מוצלח. אנחנו כבר חושבות על הפעילות הקהילתית הבאה".
נועה מהרצליה, מסבירה שבשכונה שבה היא גרה חגגו את החג בגלל הקהילתיות. "הסוציולוגיה רואה באדם יצור חברתי שיש בו צורך להשתייך לקהילה. קהילה חזקה בנויה מתושבים פעילים ותושבים שבוחרים לקחת חלק כזה או אחר וכזו היא קהילת הרצליה הצעירה. תושבי השכונה פתחו את ליבם, כיסם, ביתם ואירחו ילדים, נוער ומשפחות שלמות שהסתובבו ביום שישי אחר הצהריים מחופשים, שמחים וחוגגים. תפקידה של קהילה לאחד, להיות בית מגבש שמעניק תחושת שייכות המציעה אפשרות ליצירת קשרים חברתיים".
רוני מגבעת אולגה, ליד חדרה, חגגה גם כן. "בתור אמריקאית שנמצאת בארץ 20 שנה, זאת אחת החוויות שהכי נהנתה מהן בילדות. הלכתי לתיכון רגיל לחלוטין וגם היהודים השתתפו בחגיגות, ואני יכולה להגיד שאף אחד מהנוצרים לא הכיר את הרקע של החג. את האלווין חוגגים בכל העולם, וגם במדינות שלא נוצריות, כמו דרום קוריאה ויפן. זה כיף לילדים וזה לא מגיע על חשבון אף חג יהודי. הילדים שלנו חגגו את חגי תשרי ועושים כל שנה ליל סדר ומתחפשים בפורים ומדליקים נרות חנוכה. ועדיין, נחמד לעשות כיף לילדים".
"יש לנו מספיק חגים"
מהצד השני אפשר למצוא הורים שלא מבינים למה יהודים צריכים לחגוג חג נוצרי. "כמנהלת קבוצת אמהות בשכונתי, שכונה עם קהילה חמה ומגובשת, אנו מארגנות הרבה פעמים פעילויות כמו שוק קח תן לילדים, גמד וענק בפורים, קיבלתי מספר פניות מאמהות לארגן פעילות לחג ההאלווין, החלטתי שלא לארגן פעילות זו ובסוף מישהי אחרת ארגנה", אומרת רביטל גולן, תושבת שכונת גפן ברמת גן.
את שלמה עם ההחלטה שלך, הרי בסוף כן השכונה חגגה ושמחה?
"החלטתי נבעה מכך שביהדות יש לנו ברוך ה' מספיק חגים לחגוג וחג הפורים שאולי טיפטיפונת 'מכסה' על החוסר. בנוסף, פעם אחת לפני כשנתיים החלטתי לקחת את הבת שלי לראות את חגיגות הכריסטמס בחיפה וזה בילבל אותה מאוד והייתי צריכה לענות על לא מעט שאלות שלא ממש הייתי מוכנה אליהן מבחינה דתית ולכן אני לא מוכנה לענות על שאלות דומות בחג הזה".
יערה קידר מתל אביב, הרגישה חצויה. "אצלנו חגגו האלווין בטירוף. חצי כיתה חגגה ברחובות יהודה המכבי. עשו חלוקה למבוגרים ביום שישי ומשפחות ואתמול לילדי הגנים. חצי שני פחות התחברו לרעיון. אנחנו לדוגמה פחות בעד לחגוג ולהנציח חגים של נוצרים ואני לא דתיה כמובן".
יובל אברמוביץ', יזם וסופר, לא התאפק וכתב פוסט נזעם בנושא. "למה, אלוהים, למה?! למה קבוצת הוואטסאפ של הכיתה מעמידה אותי במצב של אבא מסרב? למה אני צריך לחגוג חג לא לי?! לא זכור לי שבסוכות עודדו אותנו לבנות סוכה ביחד ולהזמין אושפיזין. הבנתי כבר מהסטטוס הקודם בנושא שזאת בסך הכל עוד סיבה למסיבה מבחינת אנשים. הלוואי והיו חוגגים באותה תשוקה והתלהבות את חנוכה הקרוב".
אברמוביץ' מבהיר שלא מדבר בבעיה פנים תל אביבית. "אני אכן מתגורר בתל אביב אבל חברים וחברות שלי שמתגוררים בנתניה, כרמיאל ורמת-גן סיפרו לי שגם שם נערכו יוזמות דומות. אחת מחברותיי הקרובות התקשרה אליי ביום שבת לספר לי שהיא רואה ילדים מחופשים ברחובות רמת גן ותהתה אם יש משהו שהיא פספסה".
הוא גם מכחיש את הטענות שמדובר בניסיון הדתה. "אין כאן שום הדתה משום שאני לא אדם דתי ואף רחוק מזה. כמו ישראלים רבים אני נהנה לטוס לחו"ל וכשאני, במקרה, טס בתקופת הכריסמס אני מתלהב כמו ילד מכל האורות והקישוטים בלונדון, פריז או ניו-יורק אבל לרגע לא חושב לחזור הביתה להקים לי עץ בסלון. רוצים לעשות שמחה בלב? אחלה! בואו תארגנו משחק ענק-גמד בכל רחבי ישראל".