לפני יומיים פרסם מאור בוזגלו, שחקן הכדורגל וכוכב הסדרה "הבוזגלוס", סרטון סוחט דמעות מהסדרה. במהלך הסרטון נראה בנם בן ה-6 של מאור ובת זוגו, מירן, כשהוא לוחש בשקט לאמו, מספר לה שאף אחד לא מבין אותו, ומבקש ממנה: "תעזרי לי". "כבר הרבה זמן אנחנו שמים לב שללאיו יש קשיים בדיבור, אבל לאחרונה זה נהיה יותר בולט", אמרה מירן למצלמה. "הילד לא מצליח לדבר כמו שצריך. לפעמים הוא מדבר איתי ואני גם לא מבינה, עד שאני מצליחה לקשר מה הוא התכוון להגיד לי. זה צובט לי".
"משפט מרסק לשמוע מהבן שלנו", הוסיף מאור בפרסום הסרטון. "אבל בזכות עבודה קשה, התמדה ותמיכה מלאה, קלינאית תקשורת וגם בזכות השיתוף שלו שעזר לנו לעזור לו, היום לאיו השתפר והתקדם מאוד". אז מהי התופעה איתה מתמודד לאיו בן השש? פנינו לחן קלימיאן, קלינאית תקשורת מוסמכת, שעשתה לנו קצת סדר בדברים.
"קשיים בהיגוי שנקראים קשיים התפתחותיים, שהם תקינים וקורים לכל הילדים. כולם אומרים ׳תאתא׳ במקום ׳סבתא׳, כולם אומרים ׳בא׳ במקום ׳אבא׳. כמובן שגם בקשיים ההתפתחותיים הנורמליים יש גבול של גיל שבו צריך לטפל, אבל יש לצידם גם קשיים שאינם התפתחותיים, שנוגעים לדיבור: ש׳ שהופכת לס׳, למשל, זה שיבוש התפתחותי. רוב הילדים אומרים סלוס במקום שלוש וזה תקין עד גיל 5.5-6 שנים, אבל כשילד אומר ת׳ במקום ש׳, למשל ׳תלות׳ במקום ׳שלוש׳, זה שיבוש לא התפתחותי שבו צריך לטפל בגיל צעיר.
"בסרטון של לאיו אפשר לשמוע הוא מחליף את העיצורים הקדמיים - לאחוריים: את ת׳ וד׳ הוא הופך ל-ק׳ וג׳, בהתאמה. ת׳ וד׳ הם צלילים כל-כך משמעותיות בעברית שזה משבש לו כמעט כל מילה, אבל זה השיבוש כמעט היחיד שיש לו כרגע. עד לפני מספר חודשים זה היה נחשב שיבוש לא התפתחותי, אבל לאחרונה הכלילו אותו ברשימת השיבושים ההתפתחותיים, כי ראו שיש מספר רב של ילדים שהתופעה מתקיימת אצלם. זו נקראת תופעה פונולוגית. זה לא אומר שלא צריך לטפל בה, אבל היא יותר מוכרת, יש יותר ילדים שסובלים ממנה, ועכשיו היא גם יותר מטופלת".
לדבריה של קלימיאן, חילוף העיצורים יכול להתפתח משלוש סיבות שונות: "ראשית, התופעה יכולה לנבוע מקושי מוטורי בדיבור - הילד מתקשה להזיז את חוד הלשון מעלה ומטה, אז במקום להגיד ת׳ וד׳ הוא ישתמש בחלק מהאחורי של הלשון, ויגיד ק׳ וג׳ (בהתאמה). הבעיה השניה זה קושי בתכנון התנועה: יש מעין ׳קצר׳ בין המוח לתפקוד המוטורי, והמוח מורה ללשון לבצע תנועה שלא יכולה להתבצע בצורה מדויקת. במקרה הזה מציעה אגודת קלינאי התקשורת האמריקאית והישראלית 3-4 טיפולים בשבוע. הסיבה השלישית שיכולה להוליד את חילוף העיצורים אלו בעיות שמיעה בגיל צעיר, שנבעו מנוזלים באוזניים, למשל. הילד לא הבחין בין הצלילים, והוא לא ידע מתי להגיד ת׳ וק׳ כי זה נשמע לו אותו דבר. כשנפתר הקושי השמיעתי ניתן לטפל גם בהיגוי, ובמצב כזה אנחנו צריכים לעשות אבחנה מבדלת, ולהבין האם מדובר בהרגל שצריך לשנות, בקושי בתכנון התנועה, או בקושי מוטורי".
על מנת לאבחן את המקור לבעיית ההגייה, הטיפול אצל קלינאית תקשורת תמיד יתחיל בבדיקת שמיעה ובאבחנה שמיעתית. "כדי לדעת שאני יכולה להתחיל לעבוד על ש׳ וס׳ למשל, אנחנו נוודא כי השמיעה תקינה והילד מבחין בין שני הצלילים, בדוגמה זו למשל, נוודא שהילד שומע הבדל בין ׳שלט׳ ל׳סלט׳. בטיפול עצמו צריך לעבוד עם קלינאית שמטפלת בקשיי היגוי, וההורים צריכים להיות נוכחים בטיפול ולקדם את הילד גם בבית - על מנת שידעו לעשות בדיוק את מה שהקלינאית אומרת ולפחות 3 פעמים בשבוע על מנת לראות התקדמות. מה שכן, זה לגמרי פתיר, וצריך להיות אופטימיים. זה משתפר. לאיו בכיתה א׳, הוא מתחיל ללמוד לקרוא ולכתוב, וזה עוזר בהבחנה שמיעתית. עם לימוד הקריאה והכתיבה הוא יצליח להבחין יותר בקלות בין הצלילים, ויבין שאומרים ׳כדור׳ ולא ׳ככור׳. יחד עם זאת, לא צריך לחכות לגיל בית-ספר, ומומלץ לטפל בקשיי הגייה מגיל הרבה יותר צעיר".