אוטיזם משפיע על מספר הולך וגדל של משפחות בישראל ובעולם. לפי נתוני אלו"ט (אגודה לאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם), אחד מכל 78 אנשים יאובחן על הרצף האוטיסטי בישראל. בארה"ב, על פי נתוני ה-DCD לשנת 2021, השכיחות עומדת על 1:44. בעוד שכמעט כל המחקרים התמקדו בהיבטים גנטיים, מעט מחקרים התמקדו במערכת היחסים בין האחאים.
מחקר שהתפרסם לאחרונה ושנערך על ידי ד"ר יונת רום מבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' אסתר דרומי, פרופ' אלה דניאל ויעל ערמוני מאוניברסיטת תל אביב, ופרופ' דיצה צחור, מנהלת המרכז לאוטיזם במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), ביקש לבחון את מאפייני יחסי האחאים במשפחות של ילדים שלהם אבחנה של אוטיזם - מנקודת המבט של האימהות והילדים עצמם.
המשתתפים מילאו שאלון סטנדרטי להערכת יחסי אחים, המודד ארבעה היבטים: חום וקרבה, קונפליקט, תחרות/יריבות ויחסי כוחות. בנוסף, התבקשו המשתתפים לתאר במילים שלהם את מערכת היחסים בין האחאים. הממצאים מראים כי מנקודת המבט של הילדים לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין אחאים לילדים המאובחנים עם אוטיזם לאחאים לילדים בהתפתחות טיפוסית - בהיבטים של חום, קונפליקט, יריבות או יחסי הכוח ביחסי שלהם. עם זאת, האימהות של ילדים מהרצף האוטיסטי דיווחו על פחות חום וקרבה בין ילדיהם ופחות קונפליקטים. מעניין לציין כי כמעט בכל המקרים, המשתתפים לא השתמשו במילה "אוטיזם" בתיאוריהם, אף שהתייחסו למאפיינים שונים של המצב. פער זה בין תפיסות הילדים והאימהות מדגיש את החשיבות של בחינת נקודות מבט שונות בתוך המשפחה להבנת הדינמיקה המשפחתית במקרים של אוטיזם, ומצביע על הצורך בגישה מותאמת אישית בתמיכה במשפחות אלו.
"מחקרנו חושף את המורכבות של חוויות האחאים והאימהות במשפחות עם אוטיזם", אומרת ד"ר יונת רום. "הבנת הדינמיקה המשפחתית הייחודית הזו היא קריטית לפיתוח תמיכה ומשאבים מותאמים למשפחות אלה. חשוב במיוחד להתייחס הן לחוויית האחאות ה'כמעט רגילה' של הילדים בחיי היומיום, והן לתפיסה האימהית של מעורבות פחותה במשפחות עם ילדים על הספקטרום האוטיסטי. ממצאים אלה מדגישים את הצורך בגישה כוללנית לתמיכה במשפחות עם ילדים אוטיסטים, המביאה בחשבון את מגוון החוויות והנקודות מבט השונות בתוך המשפחה".