השהייה במרחב המוגן בהחלט לא נעימה, וכל מה שאפשר לעשות זה להתכונן אליה בהתאם ולהצטייד כראוי, כדי שיהיה לכם נוח ככל האפשר. הדפיסו ושמרו רשימת ציוד לשעת חירום:
ציוד רפואי בסיסי
בקבוקי מים מינרלים: מומלץ להכין מראש 4 ליטר מים עבור כל אדם ליממה אחת. מומלץ להכין מים לשלוש יממות.
ערכת עזרה ראשונה: כדאי לוודא שבמרחב המוגן או במקלט ישנה ערכת עזרה ראשונה. עליה להכיל: כפפות, מספריים לעזרה ראשונה, חוסם עורקים גומי, אגד מדבק, ממחטות נייר, גזה וזלין, פדי גזה, פד לחיטוי עור, פד יוד, תחבושת אישית, תחבושת ביקלנית, משולש בד לקיבוע שברים וסיכות ביטחון.
לטיפול וחיטוי פצעים וחתכים שטחיים במקרה הצורך כדאי להצטייד בחומרי חבישה, פלסטרים ופדי גזה, חומר חיטוי, אלכוהול לחיטוי, יוד או סביעור.
משחות לטיפול בגרד: כמו פניסטיל, למקרה של פריחות או עקיצות כתוצאה מהשהות במקלט.
מדריכים למתן עזרה ראשונה: אם לא עברתם קורס עזרה ראשונה, כדאי שתצטיידו מראש במדריכים שיסבירו כיצד להעניק עזרה ראשונה במצב חירום.
מד-חום: למקרה שאחד הנוכחים מגלה סימנים של עליית החום.
כמו כן כדאי להצטייד בשקיות להקאה, משקפים וציוד לעדשות מגע למי שזקוק לכך, מד לחץ דם (אם יש ברשותכם).
לחולים כרוניים כדאי להצטייד בתיק אשר מכיל את התרופות הקבועות ארוזות היטב, ליומיים לפחות, עם רשימת התרופות והמינונים הנדרשים.
לחולי סכרת כדאי לקחת תרופות קבועות הכוללות אינסולין, מכשיר למדידת סוכר, כולל סוללה חלופית, סטיקים למדידת סוכר, נוזל ממותק או מזרק גלוקגון למקרה של ירידה סוכר (היפוגליקמיה). כדאי ללבוש צמיד שמסמן שהם חולי סכרת, ופתק מה יש לעשות במקרה של איבוד הכרה.
ליקויי שמיעה: כדאי לקחת מכשיר שמיעה עם סוללה רזרבית ועט ונייר למקרה שלא שהמכשיר לא יעבוד.
חולי אסטמה: כדאי לקחת משאף ונטולין – אחד לשימוש ואחד רזרבי.
ציוד נוסף מומלץ: אוכל משומר; משחקים לילדים- צבעים ודפי ציור, צעצועים; בגדים חמים ובגדים להחלפה; נייר טואלט ומגבונים לחים; כסף ומסמכים חשובים כמו תעודת זהות.
אם יורדים למקלט עם תינוק יש להכין תיק עם כל הציוד הנדרש: חיתולים, חיתולי טטרה, בגדים להחלפה, מים רתוחים, בקבוקים, פורמולה, שקיות לאחסון חיתולים משומשים, מגבונים, מוצצים, סדיניות ושמיכה וצעצועים.
תרגיעו את המשפחה במרחב המוגן
משחקים והפעלות לילדים בחדר האטום
טיפול בחיות מחמד בזמן מלחמה
הילדים לא הולכים לבית הספר? רעיון לזמן איכות
סייעה בהכנת הכתבה: ד"ר רחל דהן, מומחית ברפואת משפחה