כשמפנטזים על בית חלומות חושבים בדרך כלל על מטבח משוכלל, חדר שינה מפנק ואמבטיה שנראית כמו ספא. אבל יש עוד חלל אחד שמשום מה לא תמיד נכנס לפנטזיות: מבואת הכניסה. למרות שמדובר בדבר הראשון שתראו כשתפתחו את דלת הבית, ולכן גם מייצר את הרושם הראשוני על האורחים, בבתים רבים מדובר בחלל זנוח ועירום שמהווה בסך הכל תחנת מעבר לסלון. אבל זה ממש לא חייב להיות ככה. קחו למשל את ג'ניפר אניסטון, פריקית של נדל"ן ואישה עם המון כסף, שאת בית החלומות שלה רכשה תמורת 13 מיליון דולר רק בגלל שהתאהבה במבואת הכניסה. הדבר הראשון שהעסיק אותה במהלך השיפוץ הענק שעשתה היה למצוא עבורה את השנדליר המושלם.
שידה קטנה ומטריפה
אחת הסיבות שחללי הכניסה מוצאים את עצמם כה מיותמים היא שבניגוד לחדרים אחרים בבית אין להם פונקציה מוגדרת. מעצבת הפנים ליאת עברון מדגישה שלמרות שזה לא נראה ככה, חלל הכניסה הוא בעצם לוקיישן מאוד חשוב: "מבואה טובה היא סוג של פאוזה בין העולמות. רגע שבו אתה עובר ממצב בית למצב חוץ, ולהיפך. היא מהווה סוג של הפרדה בין הפנים לחוץ, כך שלא כל שליח או סוקר שדופק על הדלת חודר אליך לסלון. כמו כן, לפעמים אתה מוצא את עצמך מארח במשך שעות חברים בסלון ואז השיחות הכי חשובות קורות במבואה לפני היציאה".
הדבר הראשון שרואים עוד לפני הכניסה הממשית לבית זו כמובן הדלת. גם אם בחרתם לגור בסביבה עירונית, זו לא סיבה לוותר על קצת מניחוח הכפר, שכן דלת עץ יכולה לתת לבית את מידת החמימות שאולי חסרה לכם. "קיים מגוון רחב של סוגי עצים המתאימים לדלתות הכניסה ולכל אחד ייחודיות משלו", מסבירה אביגיל פלאצ'י, מנהלת מוצר ומעצבת ברשת OPEN GALLERY. לדבריה, דלתות עץ מעניקות מראה עשיר וטבעי לאורך זמן, ומראה העץ הוא על זמני ואינו טרנד חולף. את סוג העץ כדאי לבחור בהתאם לקונספט העיצובי של הבית ולפלטת הצבעים שבחרתם: צבעו של עץ המהגוני הוא אדמדם וכהה, עץ האלון יותר "פרחוני" בצורתו וצבעו חום בהיר עדין ועשיר, ולאגוז הברזילאי מראה יותר פראי ו"מצוייר", הוא משלב קוויים טבעיים וצבעו עמוק ויוקרתי.
רגע אחרי שנכנסתם, הרהיט שיקדם את פניכם יהיה שידת הכניסה המסורתית. השידה היא בהחלט רהיט שימושי, ועל אף שנוח מאוד לרוקן לתוכה את הכיסים מיד כשנכנסים, היא לא מסיימת בזה את תפקידה. השידה יכולה להיות גם פריט דומיננטי ונועז שיאפשר ביטוי אישי וייתן למבואה את הכבוד לו היא ראויה. עברון מתריעה לא להתפתות לשידה עם מגירות אינסופיות ולא להפוך את הכניסה למחסן. "שידת כניסה יכולה לנוע בין מדף שעליו קערה בה אפשר לזרוק את המפתחות, ועד שטח אחסון שיכול להחביא עגלת תינוק. תבדקו בדיוק מה אתם צריכים ואל תעמיסו מעבר לזה. אפשר גם ללכת על שידה שמורכבת ממדף עם רגליים שעליה מניחים ארנק, מפתחות או דואר. כשאתם ממקמים את השידה דאגו להשאיר לפחות 120 ס"מ רוחב למעבר, אחרת תהיה תחושה צפופה ולא נעימה בכניסה לבית".
מעל השידה ניצבת בדרך כלל מראה. "מראות בחלל כניסה הן בחירה מצויינת משני טעמים: גם כדי להסתכל על עצמך בדרך החוצה וגם כדי להגדיל את החלל", מציינת עברון.
1. מראה אובלית עם מסגרת שחורה. 195 שקל, איקאה.
2. שולחן צד עם רגליים מעץ טבעי. 1,990 שקל, IDdesign.
3. מתלה מעוצב. 729 שקל, ביתילי.
4. מסגרות לתמונות בסגנון רטרו. 199 שקל, ביתילי.
5. קונסולת פסים צבעונית. 3,880 שקל, ביתילי.
תאורה נעימה שעושה חשק להיכנס
למרות הרצון להימנע מבלגן מיותר, חלל הכניסה הוא בכל זאת המקום שבו אנו מתקלפים ומשאירים את המעילים, ולפעמים גם את הנעליים, אבל שימו לב שאתם לא הופכים את החלל לארון בגדים מאולתר. "מתלים מאוד גדולים בדרך כלל יפים רק בצילומים בהם מראים לנו מעין בלגן מאוד מוקפד של בגדים ונעליים, אבל בפועל, מה שקורה זה שכל ארון הבגדים עובר למתלה הכניסה והבלגן שנוצר אצלנו בבית הוא לא כל כך מעוצב ", מוסיפה עברון. "החכמה היא לדעת מה אתם באמת צריכים ביומיום. אל תשאירו יותר משלושה מעילים על המתלה, ובכלל השתדלו לתלות רק את מה שנכנסתם איתו הביתה: מפתחות, תיק אחד או שניים, דואר, ארנק וזהו. גם חלל הכניסה צריך להיות מסודר, הוא הפנים של הבית, ורושם ראשוני זה דבר חשוב".
אלמנט עיצובי נוסף שאפשר להשתמש בו בכניסה לבית הוא צביעת הקירות או שימוש בטפט. בניגוד לחדרים אחרים, כמו חדר השינה או חדר הרחצה, שמשתנים כל הזמן בהתאם לבגדים והחפצים שלנו, חלל הכניסה הוא מאוד צפוי ובדרך כלל יישאר כמעט כפי שעיצבנו אותו לראשונה מבלי שייכנסו אליו עוד פריטים בעתיד. עיטור הקיר יכול להכניס את העניין החסר, ומאחר ולא שוהים בו זמן רב, הוא יכול להרשות לעצמו להיות מאוד נועז.
בכל מה שנוגע לתאורה, קבלת הפנים לבית צריכה להיות רכה ונעימה. יחד עם זאת, גוף התאורה עצמו הוא אחד השחקנים המובילים ביצירת הרושם, וכדאי לבחור אחד שמחמיא לחלל ועושה חשק להיכנס הביתה.
לבסוף, מה שמשלים את המראה ומחבר בין המבואה לבין שאר החדרים בבית, הם הפריטים הקטנים, והטאץ' האישי שכל אחד יכול לתת לכניסה שלו. "זה יכול להיות אגרטל יפה עם צמח, תמונות של קריקטורות או אפילו יצירות מקוריות שעברו בירושה מהסבתא", מסכמת עברון.