לא פעם אנו תוהים כיצד יראו חיי הילדים או הנכדים שלנו שיוולדו בעוד כמה עשורים, אבל מהר מאד מכבים את המחשבות משום שהן פסימיות במיוחד. בעולם של היום, זה רק הגיוני שהויז'ן הראשון שיקפוץ לראשנו הוא של דיסאוטופיה, עולם הרוס, ארצות פצועות מפגעי טבע ולא פחות מכך – מלחמות ואסונות שיצרו בני האדם.
רוצים לזכות באופניים חשמליים? לחצו כאן וספרו לנו מה הופך אתכם למשפחה ירוקה
אך כעת הרשו לנו לדמיין תרחיש מעט יותר אופטימי המתבסס על ההבטחה שאנו נשמור על חיים מקיימים ואיכות הסביבה. בתמורה לכך, העולם בעוד מספר עשורים יהיה ראוי לחיות בו, עם זאת - זה לא אומר שיעלמו בעיות אחרות. פנינו לד"ר תמי זילברג, מומחית לניהול סיכוני וסיכויי קיימות, שהסבירה לנו כיצד החיים המקיימים שלנו כיום ישפיעו על הסביבה גם בעוד שנים רבות, ומה צפוי לנו בעתיד הלא כל כך רחוק.
"לפני הכל, צריך להבין מהי המשמעות של שמירה על 'חיים מקיימים' - לקיחה בחשבון של שיקולים חברתיים, סביבתיים וכלכליים בכל תהליך של קבלת החלטות. זה נכון לגבי ממשלות ותאגידים, אבל גם לגבי משפחה, בית הספר וגם לגבי כל החלטה שכל אחד מאיתנו לוקח. כך, למשל, אם ג'ינס עולה 30 שקלים - אנחנו צריכים לחשוב מהי המשמעות, האם צבעו אותם בדרך 'חסכונית' שפוגעת בסביבה? האם תפרו אותם בבית חרושת שבו מתעלמים מבטיחות העובדים ומעבידים אותם כמו עבדים ללא תנאים אנושיים מינימליים? אם התשובה היא 'כן, כנראה' - אזי מי שבוחר לחיות חיים מקיימים, יבחר לא לקנות את המכנסיים הללו", מסבירה ד"ר זילברג.
כאמור, אם אכן נשמור על הסביבה ועל חיים מקיימים, צפויים לצאצאינו עתיד די אופטימי, למעט בעיות מסוגים אחרים. הפליגו איתנו בדמיון לעולם ירוק וממוחזר.
אנרגיה מהטבע וצריכה נבונה
מה לגבי הפרדת פסולת ומתקני מיחזור? "בעולם החדש איש אינו ימחזר את הפסולת של עצמו, כי כל הפסולת תעבור בצנרת תת-קרקעית למתקנים מרכזיים, שבהם תיעשה ההפרדה ויתאפשר מיחזור כמעט מלא של כל הפסולת.
באותו עולם אופטימי, איש לא ירדוף אחר מותגים, אנשים יקנו רק את מה שהם צריכים באמת, יימנעו מעודף קשקושים וגאדג'טים, ולא ירגישו שהשופינג הוא מהות הקיום האנושי. כמו בעבר הרחוק - חברות ייצרו מוצרים שניתן לתקן אותם, ויחול איסור על הפצת מוצרים 'חד-פעמיים'. הגישה הרווחת היום של 'השתמש וזרוק, כי לא משתלם לתקן' תהיה פסולה ובלתי מקובלת חברתית.
כיאה לעולם הדוגל בשמירה על הטבע, צאצאינו ילבשו פריטים מחומרים טבעיים, יאכלו הרבה ירקות, פירות וקטניות, אך יימנעו מבשר ודגים. הם יתניידו בתחבורה ציבורית ייעודית – כמו מיניבוס לבית הספר וכו'. בגיל העשרה, בני נוער יסעו על רכב חשמלי ממונע, כמו אופניים או טוסטוס".
ירוק אך יקר
למרות שהביטוי הנרדף לחיים מקיימים או לאיכות הסביבה הוא חסכון, צפויות לא מעט בעיות עם התרחיש הירוק הזה. "במציאות האמיתית, יתברר, למשל, שיש צורך בהרבה מאד כסף כדי לתחזק מגדלים למיניהם - צריך להחליף את כל המערכות פעם בעשר שנים, כדי לשמור את המגדל כולו במצב תפקודי טוב. באופן כללי ניתן לומר ששאלת המימון תהיה שאלה מכרעת במציאות העתידית האמיתית - במיוחד לגבי מי שיגורו בערים. אם צאצאינו יהיו עשירים, יאכלו פירות וירקות שכנראה יהיו יקרים, אך אם יהיו עניים ישתמשו בתחליפים - תחליפי בשר, תחליפי חלבונים ועוד".
ועל אף שאנו מהללים את התחבורה הציבורית כאופציית הניידות של העתיד, ד"ר זילברג מציעה לנו לצנן מעט את ההתלהבות שכן באזורים מסוימים, בעיקר בפריפריה, היא פשוט לא תענה על הצרכים. "הממשלות לא ישקיעו במשך השנים את מה שצריך להשקיע כדי לשמור על תחבורה ציבורית ברמה גבוהה. ולכן, צאצאינו, אם כאמור יהיו בעלי יכולת, ימשיכו לנסוע עם ההורים ברכב הפרטי שלהם ולא יסעו בתחבורה ציבורית. חסרי היכולת יתקשו לממן את ההסעות הייעודיות, וייתכן שהם ייאלצו להסתפק בתחבורה הציבורית".
במילים אחרות – מחוץ לפנטזיה הירוקה והאופטימית שלנו – בשל שיקולים כלכליים, מעטים יהיו אלו שבאמת יחיו באופן אותו תיארנו ויהנו מהפירות של חיים מקיימים - בהנחה שנחיה באופן כזה כיום. "מרבית האוכלוסיה תאלץ לבסס את ההחלטות שלה על שיקולים כלכליים, מה שיגרום לבעייתיות סביבתית וחברתית כאחד".
רעיון לפתרון: שינוי החשיבה הכלכלית
אבל יש גם חדשות טובות, על פי זילברג, המציאות של היום מראה שיש נטייה גוברת והולכת לביקורת על השיטות הקיימות ולחוסר שביעות רצון מהתוצאות שלהן. "יותר ויותר גורמים חברתיים ואזרחיים מחפשים דרכים חלופיות לכלכלה המסורתית והשמרנית שאנחנו מכירים, ושבמסגרתה לשיקולים הפיננסיים יש חשיבות מכרעת. הצלחה של הדרכים החלופיות - כמו קואופרטיבים בסגנונות שונים, שיתופים אזרחיים, איגום משאבים של אנשים שונים - הצלחה שלהן יכולה לשנות את פירמידת הערכים שלנו, ולהעלות במידה רבה את החשיבות של חיים מקיימים, שהם חיים המבוססים במידה רבה על ערכים, על חשיבה ועל בחירה מתמדת. ככל שיותר אנשים צעירים יתחברו ויעשו נסיונות בדרכים חלופיות כאלה - כך יגברו הסיכויים לעתיד טוב יותר ולחברה אנושית קיימותית יותר".