בתחילת החודש עודכנו שוב הנחיות משרד הבריאות לגבי הגיל בו מומלץ לחשוף תינוקות למזון מוצק. לפי המלצות אלו, הגיל הנכון להתחיל עם מזון מוצק הוא חצי שנה. למעשה, ההנחיות החדשות הוחזרו לכפי שהיו במשך שנים עד 2009, אז הקדימו את מתן המוצקים לגיל 4 חודשים. פרסום העדכון יצר בימים האחרונים לא מעט בלבול אצל הורים, ואפילו פאניקה קלה, במיוחד אצל אלו שהחלו רק לפני חודש או חודשיים להכניס לתפריט של בני הארבעה חודשים שלהם מזון מוצק. על מנת להרגיע את הרוחות יצאנו לעשות קצת סדר בנושא.
איך תדעו שהוא מוכן?
השינוי המשמעותי שערך משרד הבריאות הוא, כאמור, תזמון התחלת חשיפת הילד לכמויות קטנות של מוצקים. השינוי נעשה מאחר שעל פי ממצאים בשטח, הורים לא נשמעו להנחיות הקודמות והחלו לתת לתינוקות ארוחות שלמות של מוצקים לפני גיל חצי שנה, ולא רק טעימות של כפיות בודדות ביום, כפי שהומלץ, דבר שפגע בתזונת הילדים ובהנקה. למעשה, נותרו ההנחיות כפי שהיו, והורים שמעוניינים להתחיל ולתת לילדיהם 2-3 כפיות של מחית ירקות, פירות ובשר ביום יכולים לעשות זאת מגיל ארבעה חודשים, רק שכעת מדגיש המשרד כי אלו חייבים להיות כמויות קטנות מאוד. כמו כן, הכניסה של מוצקים חייבת להיות מדורגת ובשילוב עם הנקה או תחליפי חלב.
"הסיבות לשינוי המהיר, לאחר 3 שנים בלבד, הן בעיקר חוסר הבנה של הורים וצוותים המדריכים הורים בנוגע להנחיות של המעבר לטעימות מזון", מסבירה תרצה שני, דיאטנית קלינית לילדים. "במדריך הקודם הונחו ההורים להתחיל טעימות מזון של עד 2 כפיות ליום, של מגוון מזונות. בפועל, מה שקרה הוא שלאחר הצגת המזונות השונים לתינוק הוחל תהליך שבו עלתה בהדרגה כמות המזון המוצק עד למצב בו הפכו הטעימות לארוחה שלמה של התינוק עוד לפני גיל 6 חודשים, כאשר בשלב זה הזנת התינוק האידאלית היא הזנה בלעדית מלאה בחלב אם או תמ"ל. הוספת מזונות לתפריט, נחוצה למטרות תזונתיות והתפתחותיות ומאפשרת את המעבר ממזון נוזלי למוצק".
לדבריה של שני, ישנם מספר תנאים מוטוריים-תחושתיים המראים את מוכנותו של התינוק לעבור למזון מחיתי. חלק מהפרמטרים קשורים ונלמדים בתהליך החשיפה למזון, לכן מומלץ שהתהליך יתבצע בקצב איטי ולאורך זמן. לרוב, כל שלוש אבני הדרך הבאים יופיעו מגיל חצי שנה, והורים צריכים להתחיל להציע מזון מוצק כאשר התינוק מראה את סימני המוכנות הללו:
- יכולת להישאר במצב ישיבה תוך החזקה יציבה של הראש.
- יכולת תאום בין עיניים, ידיים ופה, המאפשרת לתינוק לראות, לאחוז ולהגיש את המזון לפה.
- יכולת לבלוע מוצקים.
"אם התינוק דוחה את המזון המוצע, פירוש הדבר שאינו מוכן עדיין ושנדרשות חשיפות נוספות למשך ימים אחדים בשיטת ניסוי וטעייה", מנחה שני. "כאשר נעשית חשיפה לפני גיל 6 חודשים, עליה להיעשות בכמויות מזעריות. לאחר גיל 6 חודשים כמויות המזון תגדלנה בהדרגה, עד להגעה לכמות המתאימה לארוחה. מומלץ להתחיל במזונות עשירים ומועשרים בברזל כמו בשר בקר, בשר הודו ועוף, דגים, קטניות, דייסות לתינוקות מועשרות בברזל, ירקות ופירות.
"מומלץ בהתחלה להאכיל את התינוק בכל יומיים מזון אחר, כדי לוודא שאין תגובה אלרגית לאחד מהמזונות. אני ממליצה להתחיל עם הירקות והבשר, שכן הם אינם מתוקים. ייתכן מצב בו תינוקות, לאחר טעימת הפירות, יסרבו לטעום ירקות ובשר ולכן מומלץ להתחיל במזון שאינו מתוק".
שני ממליצה להתחיל את שלב הטעימות עם גזר מבושל, קישוא מבושל, תפוח אדמה, בטטה או דלעת מבושלת, כאמור כל אחד מהם בנפרד. ניתן בזמן הבישול להוסיף שורש סלרי ופטרוזיליה ולהוציא אותם לפני שלב הטחינה של הירקות. לאחר מכן יש להמשיך עם עדשים כתומים מבושלים, סולת, שיבולת שועל, חזה עוף או הודו מבושל וטחון עם הירקות, ודג. "כרובית וברוקולי עלולים לגרום לפעילות מעיים מוגברת, ואם התינוק מגיב בחוסר נוחות כדאי לחזור אליהם בעוד חודשיים שלושה", מוסיפה שני.
פירות יש לקלוף, לטחון כל אחד בנפרד כשהם טריים ולהגיש בנפרד במשך יומיים. כדאי להתחיל עם תפוח, אגס ובננה, ולאחר שלב ההתנסות ניתן לשלב אותם יחד. אחר כך אפשר גם להוסיף טחינה גולמית, אבוקדו, פרי הדר, אפרסק, שזיף, שסק ומשמש.