איזו התרגשות אוחזת בנו למראה השן הראשונה המבצבצת בחלל הפה של התינוק. לפתע אנו רואים מבעד לחניכיים, הנפוחות מזה זמן, שן קטנטנה ולבנה שבקעה לה. כעת גם יש לנו הסבר מניח את הדעת ללילות של חוסר השקט שעברנו עם התינוק לאחרונה. בקיעת השיניים גם מעידה על שלב התפתחותי נוסף שבדרך: התינוק שלנו מוכן להתחיל לאכול גם מזונות שאינם נוזליים.
עד גיל שלוש
ד"ר אתי דויטש, מומחית לרפואת שיניים לילדים, מציינת מספר דברים שחשוב שתדעו:
מתי מתחילים? תהליך בקיעת השיניים מתחיל בגיל חצי שנה לערך. בדרך כלל השן הראשונה שבוקעת היא החותכת התחתונה המרכזית, כאשר עד גיל שלוש אמורות לבקוע כל שיני החלב, כ-20 במספר. עם זאת, תהליך בקיעת השיניים הוא אישי ומשתנה מתינוק לתינוק, ושכיחה מאוד בקיעה מוקדמת או מאוחרת יותר של השיניים. לרוב, אין כל סיבה לדאגה ואפשר להסתפק במעקב בלבד עד לבקיעת השן.
להקל על הכאב: הכאב המתלווה לבקיעת השיניים הוא חלק בלתי נמנע מהתהליך, שהוא ארוך, ואמור להסתיים רק בסביבות גיל שלוש. אפשר להקל על אי הנוחות בעזרת ג'לים למריחה מקומית, שימוש בנשכנים להרגעת החניכיים הרגישות ועיסוי עדין של החניכיים בעזרת האצבע. במקרים קיצוניים ניתן לתת תרופות להרגעה.
מצחצחים מהיום הראשון: יש להתחיל בצחצוח שיניים מיום בקיעת השן הראשונה, בבוקר ובערב. בגיל הזה הצחצוח יתבצע בעזרת גזה או מברשת שיניים רכה ומעט מאוד משחה. יש להשתמש במשחת שיניים מותאמת לגיל הרך המכילה פלואוריד בריכוז נמוך, מכיוון שהפעוט אינו מסוגל לבצע את פעולת השטיפה בסיום הצחצוח.
ביקור אצל רופא שיניים: מומלץ להגיע לבדיקה ראשונה אצל רופא שיניים לילדים עד גיל שנה לצורך בדיקת התפתחותן התקינה של השיניים, אבחון גורמי סיכון מבעוד מועד והנחיית ההורים בנוגע להרגלי תזונה והיגיינה נכונים.
רק מים: בשלב בקיעת השן הראשונה חשוב לגמול את הפעוט משתייה ממותקת בבקבוק לפני השינה או במהלך הלילה, כמו חלב, דייסה, תה ממותק, מיץ ועוד, במטרה להימנע מעששת הגיל הצעיר ("עששת הבקבוק"), העלולה להביא להרס של שיני התינוק.
הכתבה התפרסמה במגזין הורים וילדים, אוגוסט 2011. לקבלת גיליון במתנה לחץ כאן.