אתם קוראים מאמרים בנושא התפתחות הילד, מתעדכנים בטיפת חלב ומחליפים מידע עם הורים אחרים על שלבי ההתפתחות של הזאטוטים. בכל פעם שהפעוט מפתיע בפריצת דרך כלשהי כמו התהפכות, זחילה או הליכה, אתם ממהרים לשלוף את המצלמה ולתעד את הרגע המכונן. אז אם אתם חושבים שאתם באמת יודעים על ההתפתחות הפיזית, המנטלית והרגשית של ילדיכם; איך מתפתחים הכישורים המוטריים, מתי הפעוט מוכן לגמילה, ואיזה חוש מתפתח אצלם ראשון - בואו לבחון את עצמכם. את השאלון מלווים מומחים מתחומים שונים.
1. כל הילדים מגיעים לאבני הדרך ההתפתחותיות פחות או יותר באותו זמן, והתהליך הוא חלק ומתמשך.
א. נכון.
ב. לא נכון.
התשובה הנכונה: ב. אין שני ילדים שמתפתחים באותו הקצב. יש ילדים שאפילו מדלגים על אבני דרך מסוימות, או עושים רגרסיה לפני שהם ממשיכים להתפתח.
הפסיכולוגית ליליה טאוויל טפלר, מומחית בהתפתחות ילדים: "לכל ילד פרופיל התפתחותי ייחודי משלו. אבני דרך התפתחותיים יש בכמה תחומים, ובכל תחום כל ילד מגלה קצב אחר של התפתחות. טווח ההתפתחות הנורמלית מאוד רחב, וצריך לקחת בחשבון גם את התכונות הייחודיות של כל ילד".
2. מה הדבר החשוב ביותר שאפשר לעשות כדי לגרות את התפתחות המוח של הילד?
א. לרשום אותו לגן או לפעוטון.
ב. לחשוף אותו למגוון חוויות חדשות שמערבות את כל החושים שלו.
ג. להרגיל אותו לשגרה של קריאת ספרים, צפייה בסרטי וידאו והקשבה לדיסקים.
ד. לתת לו מולטי ויטמין יומי.
התשובה הנכונה: ב. מחקרים מראים שחשיפה של ילדים לטווח רחב של התנסויות שמפעילות את כל החושים, היא הדרך הטובה ביותר לגרות את התפתחות המוח – לדבר אליהם ישירות, לקרוא ספרים, לשחק משחקים, לתת להם לגעת באובייקטים חדשים.
טאוויל טפלר: "מומלץ מאוד שהילד ייחשף להתנסויות באינטראקציה עם ההורה או עם דמות משמעותית עבורו. כך הוא מרגיש בטוח יותר ללמוד את הסביבה ולחקור אותה".
3. באיזה סדר מתפתחים הכישורים המוטוריים של התינוק?
א. ללא סדר מסוים.
ב. מראש ועד כף רגל.
ג. מכף רגל ועד ראש.
ד. בסדר הבא: ראש, רגליים, ידיים וגב.
התשובה הנכונה: ב. ילדים משיגים תחילה שליטה על הראש והצוואר בסביבות גיל חודשיים, אחר כך מתחילים לתפוס חפצים בסביבות גיל שלושה חודשים, אחר כך מתיישבים בסביבות גיל שמונה חודשים ובסוף משתמשים ברגליים ומתחילים ללכת.
טאוויל טפלר: "זהו אכן אופי התהליך ולא מומלץ לזרז אבני דרך מוטוריות אלא לתת לילד להגיע בזמן שלו, לכל השלבים – נניח למצב של ישיבה ולמצב של עמידה. הרבה פעמים הורים חושבים שהם יכולים להעמיד את הפעוט כבר כשהוא בגיל ארבעה חודשים, ושהגוף שלו יוכל לשאת את המשקל אבל זה לא נכון ולא מומלץ".
ד"ר רונן מוסרי, רופא ילדים: "זה קצת בעייתי לחשוב בתבנית הזאת, כי אלו נושאים שיכולים לעורר דאגות מיותרות. אם ילד לא יכול להרים את הראש בגיל חודשיים כשהוא שוכב על הבטן, אז אולי יש בעיה. אבל יש ילדים למשל שיודעים לעמוד ולא יודעים לשבת. מדובר על טווח זמן ויש שונות בין ילד לילד".
4. כשהילד שלכם מתוסכל מחוסר היכולת שלו לבצע משימה כלשהי, כמו לתפוס צעצוע או לאכול בעצמו, הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות הוא:
א. להתערב באופן מיידי ולעזור לו כדי שלא יחוש מיואש מדי.
ב. לא להתערב מיד ולאפשר לו להבין מה עליו לעשות בעצמו.
התשובה הנכונה: ב. ילדים צריכים ללמוד לעשות דברים בעצמם – זהו צעד חשוב בהתפתחות. הסיפוק שהוא שואב מהצלחה יעודד אותו ללמוד עוד. כמובן שיש לעודד את הפעוט לעשות דברים ולהדגים לו כיצד לבצע את המשימה.
טאוויל טפלר: "כדאי לנו להיות ערניים מאוד לאתגרים שאנחנו מעמידים בפני הפעוטות. האתגרים צריכים להתאים לטווח היכולות של הפעוט, אחרת הוא באמת יחווה תסכול מיותר. מצד שני, הביטחון שהוא ירכוש ינבע מההתנסות שלו. לכן נדרש פה איזון כלשהו. אפשר גם לתווך – לעזור לו בחלק מהמשימה ואילו בחלק אחר לשחרר".
5. איזה חוש מתפתח ראשון אצל ילדים?
א. ריח.
ב. ראייה.
ג. שמיעה.
ד. מגע.
ה. טעם.
התשובה הנכונה: ג. חוש השמיעה מתפתח כבר ברחם, ובעיקר בשליש השלישי העובר שומע את קצב הלב של האם ומקשיב לקולות אנושיים ומוזיקה מבחוץ.
טאוויל טפלר: "חוש השמיעה אכן מתפתח ראשון. העובר שומע כבר משבוע 24 ונולד עם כישורי שמיעה מלאים".
6. תינוקות נעים הרבה ומתפתלים כי:
א. לא נוח להם.
ב. הם רוצים לדעת ללכת.
ג. השרירים שלהם מתעוותים ונמתחים ללא שליטה.
ד. הם חוקרים את הסביבה.
התשובה הנכונה: ד. טאוויל טפלר: "תינוקות זזים הרבה כי זו הדרך שלהם להכיר את הגוף שלהם על כל חלקיו, ולחזק את הקשר בין הגוף לסביבה. התנועה היא הדרך שלנו למצוא את דרכנו בעולם, ובהתחלה, כשהתינוק שוכב על הגב הוא יכול רק להניע את הגפיים. תוך כדי תנועה הוא לומד לחוש את הגוף ואיך התנועה שלו מפעילה את הסביבה, אם זה באמצעות חיוך או הושטת היד".
7. חשוב שתינוקות יהיו עירומים מדי פעם כדי:
א. למנוע תפרחת חיתולים.
ב. לאפשר להם לחוות תחושות בכל הגוף.
ג. לאפשר תנועה חופשית בכל הגוף.
ד. כל התשובות נכונות.
התשובה הנכונה: ד. השהות ללא בגדים מאפשרת לתינוקות הזדמנות להתמתח, לחוש את מגע הבדים השונים על הגוף, וזה עשוי גם לסייע לאוורור הישבן ומניעת תפרחת חיתולים.
ד"ר מוסרי: "אכן חשוב שילדים יחושו כל מיני דברים ויתנסו בכל מיני דברים, זה עניין אינטואיטיבי. זה מאפשר תנועה חופשית ומאפשר לחוות דברים חדשים. כמו שילדים משחקים עם האוכל או מורחים אותו – גם לעירום מדי פעם יש חשיבות מבחינה התפתחותית".
טאוויל טפלר: "אכן במזג אוויר טוב ובסביבה ביתית, לאחר מקלחת למשל, אפשר לתת להם להסתובב ללא בגדים. יהיו תינוקות שזה יהיה להם פחות נעים ויהיו תינוקות שיאהבו את זה יותר. מה שיתרום בנקודה הזו זה גם עיסוי, ליטוף ומגע אנושי. העובר נמצא תשעה חודשים בתוך מים שנותנים לו פידבק מסוים במגע שלו עם העולם, וכשהוא נמצא באוויר הפתוח, הפידבק שונה. הוא צריך ללמוד להפעיל את הקשרים במוח על ידי קבלת אינפורמציה מחושי מגע, באמצעות גרייה של כל החושים.
8. באיזה שלב ילדים מתחילים ללמוד ולהפנים דפוסים של דיבור?
א. ברחם.
ב. בלידה.
ג. בגיל שלושה חודשים.
ד. בסביבות גיל שנה.
התשובה הנכונה: א. מחקרים מראים שילדים מתחילים ללמוד תבניות של שפה וטונים של צלילים שהכרחיים לדיבור, עוד הרבה לפני שהם לומדים לבטא את המילה הראשונה. בינקותם הם ימשיכו עם התהליך על ידי הקשבה לאחרים והתנסות בהוצאת קולות.
ד"ר מיכל איכט, קלינאית תקשורת: "רכישת הדיבור מותנית בשמיעה תקינה. העובר שומע כבר מהשבוע ה-20 להריון, ואף מגלה העדפה (הקשבה) לקולות אנושיים בכלל ולקולו של אמו בפרט. החשיפה לצלילי הדיבור מתחילה לבסס אצלו דגמי שפה ודיבור בהם יוכל להשתמש בהמשך".
טאוויל טפלר: כיוון שחוש השמיעה של תינוקות מתפתח עוד בעודם ברחם, הם מפנימים דפוסים של שפה. ישנם מחקרים רבים שמראים שהקריאו לעוברים את אותו הסיפור מדי יום, וכשהתינוק נולד והקריאו לו את הסיפור שוב, ראו שהוא אכן מזהה את הסיפור.
9. כמה מילים בממוצע יודע פעוט בן שנתיים?
א. 50 מילים.
ב. 150 מילים.
3. 250 מילים.
4. 300 מילים.
התשובה הנכונה: א. טאוויל טפלר: צריך להיות מאוד זהירים כשמדברים על מספרים כאלה, כי אוצר מילים של ילד אחד לא תמיד דומה לילד אחר. יש ילדים שבגיל שנתיים יודעים 20 מילים ויהיו ילדים שכבר ידברו באופן שוטף. את כישורי השפה יש לבדוק גם בהקשרים נוספים. המילים הראשונות בדרך כלל יהיו קשורות לדברים קונקרטיים שקשורים ליומיום – פריטים בבית, מאכלים ושמות של בני משפחה.
10. באיזה גיל כדאי להתחיל להאכיל את הפעוט במוצקים?
א. שלושה חודשים.
ב. ארבעה עד שישה חודשים.
ג. תשעה חודשים.
ד. 12 חודשים.
התשובה הנכונה: ב. יש שממליצים לחכות עד גיל שישה חודשים כדי להתחיל להאכיל אותו במוצקים כדי שייהנה עד כמה שניתן מיתרונות חלב האם, ויש שטוענים שתינוקות מוכנים פיזית לאכילת מוצקים כבר בגיל ארבעה חודשים, ושחשיפה מוקדמת לסוגים שונים של מאכלים עשויה למנוע בעיות עם מאכלים שונים בגיל מאוחר יותר.
ד"ר מוסרי: "ההמלצה הכללית היא לחשוף פעוטות למוצקים מגיל שישה חודשים, אבל יש נטייה עולמית לרדת קצת בגיל בטענה שחשיפה למזונות בגיל 4-7 חודשים יכולה למנוע אלרגיה למזון ואם מחכים, זה עשוי להעלות את הרגישות. זאת מיתירנות מול שמרנות".
11. באיזה גיל רוב הילדים מתחילים ללכת?
א. 10-11 חודשים.
ב. 12-13 חודשים.
ג. 14-15 חודשים.
ד. 16-17 חודשים.
התשובה הנכונה: ג. פרופ' שלמה פורת, אורטופד ילדים מומחה: "הטווח המקובל שבו ילדים מתחילים ללכת הוא מגיל 7 חודשים ועד גיל 18 חודשים. לאחר מכן כדאי לפנות לייעוץ".
12. מתי זקוקים ילדים לראשונה לנעליים?
א. בינקות.
ב. בגיל שישה חודשים.
ג. כשמתחילים להוציא אותם החוצה.
ד. בין חודשיים עד שלושה אחרי שהם מתחילים ללכת.
התשובה הנכונה: ד. פרופ' פורת: "כדאי לילדים לנעול נעליים שלושה חודשים אחרי שהם מתחילים ללכת בצורה עצמאית".
13. מתי ילדים משחקים לראשונה בשיתוף פעולה עם ילדים אחרים?
א. מרגע הלידה.
ב. בגיל שישה חודשים.
ג. בגיל שנה.
ד. מגיל שנתיים.
התשובה הנכונה: ד. טאוויל טפלר: משחק עם ילדים אחרים הוא תהליך הדרגתי. בהתחלה יכול להתבצע משחק ליד ילד אחר או הבעת התעניינות מסוימת בחבר, אבל ילדים מגיעים למשחק משותף – חלוקת תפקידים, או תשומת לב לרעיון של הילד השני רק בגיל שנתיים ואפילו מעבר לכך, עד לגיל שלוש. זה קשור גם להתפתחות יכולת השפה ודרכי התקשורת עם ילדים אחרים, וגם להתפתחות הקשב ההדדי. משחקים משותפים שדורשים מוטוריקה ופחות חשיבה סימבולית כמו משחק בכדור בהשוואה למשחקי תפקידים, אפשר יהיה לראות מוקדם יותר.
14. כל הילדים מוכנים כבר לגמילה מחיתולים בגיל:
א. 12 חודשים.
ב. 18 חודשים.
ג. 24 חודשים.
ד. אף תשובה אינה נכונה.
התשובה הנכונה: ד. טאוויל טפלר: הגמילה מחיתולים יכולה להתרחש אפילו עד גיל שלוש, למרות שבדרך כלל היא מתבצעת קודם לכן. חשוב מאד לשים לב לאיתותים של הילד- הוא יתריע לפני שיעשה את צרכיו, הוא ירצה להתמודד עם הנושא, לטפס על המושב או לדבר על כך. הגמילה קשורה לרצון של הפעוט לעצמאות והוא יסמן לנו מתי זה הזמן הנכון. זה יותר קל לגמול כשנמצאים בזמן הנכון ובמקום הנכון.
15. מי הוא בדרך כלל האדם הראשון ששם לב לבעיות התפתחות אצל התינוק?
א. ההורים של התינוק.
ב. הרופא של התינוק.
ג. המטפלת של התינוק.
התשובה הנכונה: א. ד"ר מוסרי: "זה נכון שגם ההורים שמים לב, אבל דווקא הרבה פעמים מי שתשים לב זו הסבתא, במיוחד כשמדובר בילדים ראשונים. לדוגמה, כשמדובר בילדים אוטיסטים, הסבתא יכולה לשים לב שהילד לא מחייך אליה. במציאות הישראלית, לרוב הרופא רואה את הילד כשהוא חולה, למפגש קצר בלבד והכישורים האלה לא באים לידי ביטוי. צריך לראות את הילד בסיטואציה נורמלית שלו ולכן טיפת חלב מאוד חשובה, הגננת בגן חשובה, המטפלת חשובה, הסבתא, האמא, כי הרופא רואה את הילד רק לכמה דקות".
טאוויל טפלר: "ההורים הם אכן אלה שנמצאים עם התינוק כל הזמן ושמים לב מתי משהו לא תקין. לעתים יש חרדת יתר של הורים, אבל צריך גם לקחת בחשבון שלפעמים חרדה מסוימת עשויה להוביל למצב של הכחשה – להורים קשה לקבל את העובדה שמשהו לא בסדר ולא עושים כלום בנדון. דווקא אז ייתכן שיש צורך במישהו חיצוני שיעיר על כך – אם זה הרופא, הגננת או המטפלת במעון."