אז ההיריון הגיע לסיומו, ובתום 40 שבועות (פחות או יותר) הגעתי לעולם. מזל טוב לנו!
אמא, אשמח מאוד אם תניקי אותי כמה דקות לאחר הלידה. בכל מקרה, אני רוצה שתחבקי אותי. מוזר לי להיות מחוץ לרחם החם, והאור הבוהק מפריע לי.
כמו כן, אני רוצה שתדברו איתי. אשמח לשמוע קולות המוכרים לי עוד מהרחם. אני רוצה להכיר אתכם מהרגע הראשון לחיי ולקבל מכם המון חום ואהבה.
איך תדעו אם אני אוכל כראוי?
• בטיפת חלב יערכו בדיקה גופנית, ימדדו לראשונה את אורך גופי ויוודאו שאני עולה במשקל. אל תשכחו לשאול את הרופא או האחות כל שאלה שעולה על דעתכם; אין דבר חשוב יותר מהבריאות שלי.
• חשוב לי שלא תאפשרו לאף אחד לעשן לידי. הריאות שלי עדיין מתפתחות והעשן מזיק לקטנים כמוני אפילו יותר משהוא מזיק למבוגרים.
•
• עד גיל שישה חודשים כל מה שאני צריך זה חלב אם או תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל). ייקח לי זמן להסתגל להנקה וזה נורמלי. אם אני יונק ייתכן שארצה לאכול כל שעתיים-שלוש ולפעמים גם לעיתים תכופות יותר. אמא, אל תיבהלי מקפיצות הגדילה שיהיו לי בערך בגיל 3 שבועות, 6 שבועות, 12 שבועות וחצי שנה.
• תוכלו לדעת שאני יונק או אוכל מספיק אם: אני גדל, אם יש לי לפחות 6 חיתולים רטובים ביום וחיתול קקי אחד.
• אם ההנקה מסתבכת ואם פצעתי אותך בטעות, כדאי שתפני ליועצת הנקה מוסמכת שתוכל לעזור לשנינו בהנקה.
• שחקו איתי. אני אוהב את זה וגם לומד מזה. שמרו עליי היטב.
קחו אותי על הידיים, חבקו ונשקו אותי, נדנדו אותי ותנו לי לראות את הפנים שלכם.
• שנו את התנוחה שלי אחת לכמה זמן.
• דברו איתי, שירו לי שירים וקראו לי סיפורים; שימו תמונה ליד המיטה שלי, תלו מובייל חמוד מעליה. וודאו שהם לא יכולים ליפול עליי ושאני לא אוכל למשוך אותם או להסתבך בהם; הקשיבו למוזיקה איתי.
• כשאנחנו נכנסים לרכב, הושיבו אותי תמיד רק בסל-קל או בכסא בטיחות המיועד לתינוקות מגיל אפס. וודאו שאני חגור היטב ושיש לי תמיכה לראש. אין מקום אחר בטוח עבורי ברכב. גם לא המנשא האהוב עליי. השאירו אותי בסל-קל בעת הנסיעה, גם אם אני מתלונן ועושה בעיות. אם אני לא נרגע, עצרו בצד הדרך לרגע והרגיעו אותי.
• הניחו אותי על הגב במהלך שנת הלילה. כדאי שאישן על הגב עד שאלמד להתהפך בכוחות עצמי. ביום, כשאתם לידי, הניחו אותי על הבטן כדי שאוכל להתאמן בהרמת ראש וגם לראות את העולם מזוויות אחרות.
• התקינו בבית גלאי עשן, וודאו שתמיד יהיו בו סוללות ושאתם יודעים כיצד לנהוג במקרה של שריפה.
• אף פעם אל תשאירו אותי לבד עם חיות מחמד.
הצילו, אני עייף
אני מתקשר באמצעות בכי. אם אני בוכה ייתכן שאני מודיע לכם שאני:
• רטוב או מלוכלך.
• עייף.
• סובל מחום או מקור.
• רעב.
• רוצה לשנות תנוחה.
• רוצה שתיקחו אותי על הידיים.
• צריך עזרה כדי לגהק.
• סובל מגזים או מכאבי בטן.
אם אני עדיין בוכה למרות שניסיתם הכל כדי להרגיע אותי, כדאי לבדוק עם הרופא שלי מה קורה איתי. עם הזמן תלמדו להבדיל בין סוגי הבכי.
זכרו שרוב התינוקות מקטרים לפחות כמה שעות כל יום.
עוד כמה דברים שכדאי לכם לדעת עליי:
• אני רואה הכי טוב למרחקים קצרים.
• אל תתרגשו מזה שאני ישן הרבה. אני עוד לא יודע להבדיל בין יום ללילה, אז אם אני מתעורר בלילות לאכול, פשוט תאכילו אותי ותשמחו שיש לי תיאבון בריא. כשאגדל קצת, אני מבטיח להסתנכרן עם סדר היום שלכם. אל תשכחו שכמוכם, גם לי לוקח זמן להתרגל למציאות החדשה.
הכותבת היא מדריכת הכנה ללידה, תומכת לידה, מדריכת "שפת הטף" ומנחת קבוצות לנשים לאחר לידה ועורכת ראשית של פורטל דוּלה
