הדבר שהכי מעניין הורים טריים הוא ללא ספק הקקי. שיחות קקי מתנהלות ברצינות תהומית, וכוללות דיונים על תנובת המעיים פלוס השוואות (ילד קודם, ילדים של חברים) ומחקר מעשי שמטרתו להבין האם מדובר בצבע, בריח ובמרקם הנכונים.
לתינוקות קטנים יש מגוון רחב של סוגי יציאות ותדירות של יציאות. לפי הקקי אפשר לדעת האם התינוק אוכל היטב ונמצא בקו הבריאות. אז איך מבדילים בין סוגי הקקי ומתי תכולת הטיטול מרמזת על מחלה?
דברים שלא ידעתם על קקי
באופן כללי, חשוב להתייחס למצב השגרתי של היציאות של התינוק שלכם ולמצבים שחורגים מנורמת היציאות שלו. לכל תינוק יש את "שגרת הקקי" שלו שההורה מכיר. מה עוד?
1. לרוב, תינוק שרק נולד לא ישוחרר מבית חולים ללא יציאה ביומיים- שלושה הראשונים לחייו.
2. מספר היציאות של כל תינוק עשוי להשתנות - מיציאה קבועה אחרי כל ארוחה, עד יציאה אחת לכמה ימים.
3. אצל תינוקות יונקים שאוכלים כל שעתיים-שלוש, בהחלט יכולה להיות יציאה בתדירות גבוהה, מה שנחשב לתקין.
4.מעבר מהנקה לתחליף עשוי לגרור ירידה משמעותית במספר היציאות, וגם אפשרות של עצירות בהתחלה, אצל רוב התינוקות. ככלל, תדירות היציאות של התינוק תלך ותרד ככל שהתינוק יגדל.
5. בשבועות הראשונים לחייו של התינוק, היציאות שלו יהיו רכות ומלאות.
המדד: האם התינוק סובל?
אם התינוק נראה נינוח ועולה במשקל סביר להניח שמערכת העיכול שלו מתפקדת באופן תקין. לעיתים נדמה להורים שלתינוק יש יציאות רכות מאוד, או "שלשוליות", אבל מדובר בסך הכל ביציאה תקינה. כשהיציאות מתרחשות בתדירות מאוד גבוהה והופכות למימיות לגמרי (אינן מכילות תוכן רך), המצב יכול להעיד על רגישות מסוימת ודורש בדיקה.
במקרה כזה חשוב לדאוג שהתינוק יקבל כמות נוזלים מספקת ולפנות לייעוץ מקצועי של רופא.
כאשר התינוק סובל מקושי ביציאות, סובל מאי שקט, בוכה, מתעוות או מאדים יש חשש שאכן מדובר בעצירות. יש שיטות שמתייחסות למספר הימים בהם לא היתה לילד יציאה, אך מכיון שתדירות היציאות משתנה מאוד מתינוק לתינוק- אין הגדרה גורפת.
המדד הוא בחינת מידת הסבל שעובר על התינוק; הוא אינו אמור לסבול בשום מקרה.
טיפול: תזונה עוצרת - בננות, אורז או דייסת אורז, גזר מבושל, עוף ומרק עוף. חשוב לדאוג שהתינוק מקבל מספיק נוזלים ומרבה בשתיה של מים וחלב. לא מומלץ לתת לילד משלשל תמיסות עתירות סוכרים, שתיה ממותקת, תרכיזים או מיצים.
אם השלשול מתארך יותר משבוע-שבועיים צריך לבדוק אפשרות של רגישות ללקטוז ואולי להחליף פורמולה, לפורמולה דלת לקטוז - אבל זהו פתרון שניתן במצב של שלשול כרוני.
העקרון המוביל לטיפול בעצירות הוא תזונה עשירה בסיבים. אצל תינוקות קטנים מומלץ לטחון עגבניות שרי בבלנדר ולתת לילד ללא העברה במסננת על מנת שיקבל את כל הסיבים, כולל הקליפה.
אצל ילדים גדולים יותר ההעדפה היא להוסיף לתפריט תאית - סלט ירקות, פירות עם קליפה, סובין, גרנולה, פירות יבשים, מאפים מחיטה מלאה, דגני בוקר וכו'. כמו כן, חשוב להקפיד על צריכה מספקת של נוזלים.
אם הפתרונות התזונתיים לא מועילים ניתן להיעזר בתרופות מרשם. לא כדאי להשתמש בכל מיני שיטות סבתא שכוללות גירוי של פי טבעת. ההעדפה היא לטפל בעצירות "מלמעלה" על ידי תזונה ושתיה, ולא "מלמטה".
מהנקה ועד מוצקים: השפעת תזונת התינוק על היציאות
האם יש הבדל בין יציאות של תינוק יונק לבין יציאות של תינוק שניזון מפורמולה?
עד גיל חודש אמורות להיות לתינוק היונק לא פחות משלוש יציאות רכות ביום, בעלות מרקם גרגירי. במידה ויש פחות יציאות או אין בכלל, רצוי לפנות לייעוץ להנקה, לטיפת חלב או רופא ילדים.
בהמשך - עד גיל חצי שנה ייתכנו שינויים בתכיפות היציאות אצל תינוק שיונק מלא, ואפילו יציאה אחת לשבוע תיחשב לנורמאלית בתנאי שהתינוק לא סובל והיציאה רכה.
לתינוק שניזון מפורמולות בדרך כלל תהיה יציאה כל יום, מעט מוצקה ובצבע חום. כשתזונתו של תינוק יונק מוחלפת לתזונה מפורמולה יש נטיה של הילד לפתח מעין עצירות שכוללת ירידה בתדירות היציאות והפיכה של היציאות לקשות יותר.
האם יש השפעה של תזונת האם המניקה על היציאות של התינוק?
באופן עקרוני התזונה של האם לא משפיעה על היציאות של התינוק, אלא על הרכב האוכל שהוא צורך. יש מצבים מסוימים שבהם לתינוק יש רגישות לחלבוני חלב פרה, למשל, וחלק מהחלבונים הללו יכולים לעבור דרך חלב האם ולגרום לתינוק בעיות תזונה. במצבים מסוימים אלו, יתכן והאם תידרש להפסיק לצרוך חלב ומוצריו.
כיצד משפיע מעבר לאוכל מוצק על היציאות של התינוק?
על פי רוב, לא צריך להיות שינוי גדול ביציאות של התינוק כי מדובר במעבר הדרגתי ומתון והילד ממשיך לקבל ארוחות של חלב או פורמולה. אם המעבר גורם לילד לעצירות יש לטפל בכך.
ריח: על פי רוב, זהו מדד חסר משמעות משום שליציאות של תינוקות יש מגוון של ריחות. במקרה של ריח רע במיוחד, חשוב לשים לב שהילד לא סובל ממצב של תת ספיגה שקשור בקושי בספיגת המזון. יציאות במצב כזה יהיו שומניות מאוד, בצבע בהיר ובעלות ריח עז. זהו מצב שמחייב פניה לרופא.
צבע: לפעמים יהיה קשר בין צבע הצואה לתזונה של התינוק ולפעמים לא. על פי רוב, מנעד הצבעים ינוע בין ירוק לחום ויקבע על ידי מלחי המרה שצובעים את הצואה. חשוב לזכור שלתינוק שמקבל תוספת ברזל עשויה להיות צואה בגוון שחרחר.
מרקם: עשוי להשתנות ממרקם נוזלי (במיוחד בהנקה) ועד לצואה קשה יותר בהתאם לתזונה ולגיל. במקרים רבים חלקים מסוימים של המזון ייצאו שלמים. מבחינה פתולוגית אין לכך כל משמעות; הדבר קורה משום שהמעבר של המזון מהפה אל פי הטבעת הוא מהיר מאוד אצל תינוק והאוכל לא תמיד מספיק להתעכל.
גירוי בעור: אם היציאות גורמות לגירוי באיזור העכוז ופי הטבעת שאינו קשור בזיהום, פטריה, אלרגיה וכדומה (חשוב לעשות הבחנה מבדלת), חשוב לשלול שאין לתינוק בעיה בספיגה של לקטוז שעלולה להתבטא גם באדמומית באיזור הטוסיק.
סייעו בהכנת הכתבה: פרופ' אהרון לרנר, מנהל השירות לגסטרואנטרולוגיה ילדים של שרותי בריאות כללית בחיפה והגליל המערבי ומנהל היחידה לדרכי עיכול ותזונת ילדים במרכז רפואי "כרמל"; דפי ליבר, אחות טיפת חלב מוסמכת, מדריכת הנקה ויועצת ומלווה לאחר לידה
>> רק ביפן: תחרות הפחדת תינוקות
כל העדכונים הכי חמים מהארץ ומהעולם ישירות לנייד
שלחו את המילה מבזק למספר 5000 ותתחילו להתעדכן