זה מתחיל לאחר כמה לילות שבהם התינוק מתעורר שוב ושוב, ולא ישן כמה שעות רצופות. באחד הלילות האלה מתגנבות מחשבות שאולי במקום ללכת ולהחזיר את החבילה המייבבת לעריסה, אפשר לצרף אותו למיטה הזוגית - רק ללילה אחד. או כמה. או עד שהוא יהיה בן שנה. או קצת יותר.
את המחקרים המצביעים על כך שלינה משפחתית מסוכנת לתינוק (וגם לקשר הזוגי), אפשר לאתר בקלות: תוך שעתיים מפרסום המחקר יצלצל הטלפון, וקרוב משפחה מדרגה ראשונה יבדוק אם כבר הפסקתם עם השטות המסוכנת הזו, ואיך אתם מעזים לסכן את הרך הנולד. מחקרים סותרים לא נוטים להיות מדווחים באותו האופן. אבל מעבר למחקרים, עולות השאלות: האם לינה משפחתית מזיקה או מועילה לתינוק, להורים ולמשפחה כולה? ומהם הסיכונים הטמונים בה?
שנת ישרים
"באופן כללי, צריך לזכור שברוב העולם משפחות ישנות יחד, ושאין להן את המותרות של חדרים נפרדים כמו אצלנו", מזכיר ד"ר קושניר. "יש תרבויות שבהן גם כשיש אפשרות לישון בנפרד, שינה משותפת מקובלת עד גיל מאוחר. יש אף תרבויות שבהן מאמינים שהשארת התינוק לבדו, אפילו לזמן קצר ביותר במהלך השינה, אינה רצויה, מכיוון שכך הוא 'בסיכון רוחני', כולל אפשרות של 'גניבת הנשמה'. במחקר מסוים הורים הגיבו בהלם כששמעו שיש תרבויות שבהן מניחים את התינוק לישון לבד בחדרו. אותם הורים האמינו שהשינה המשותפת מובילה את התינוק ללמוד חוקים ונורמות חברתיות".
"לינה משותפת קיימת מאז ומעולם", אומרת דבורה זהבי כהן, יועצת שינה בכירה ומנהלת "המרכז לייעוץ שינה". "עם הזמן, בעולם המערבי, יותר ויותר הורים התחילו לישון בנפרד מהתינוק שלהם. בשנים האחרונות לינה משותפת חוזרת לאופנה בארצות הברית, באירופה וגם בישראל. יש מי שמאמין בעקרון הרצף, שהתפישה הבסיסית שלו היא לתת לתינוק שנולד את אוסף הציפיות והצרכים הרגשיים והגופניים המולדים שלו. כשתינוק נמצא בכל שעות היממה צמוד לאמו או לדמות מטפלת עיקרית אחרת, הוא מקבל את כל צרכיו, ויכול לחקור וללמוד את סביבתו ההתפתחותית. כך ההורים מגבירים את הביטחון העצמי של התינוק ואת העצמאות שלו. תינוק הגדל לפי עקרון הרצף יבכה מעט מאוד במהלך היממה, יחוש אהוב, בעל ביטחון עצמי ועצמאי.
"תינוק הישן עם הוריו או עם אחד ההורים, מרגיש ביטחון בכך שהוא נמצא במגע עימם. ברגע שהתינוק מתעורר, הוריו יכולים להניח עליו ישר את ידיהם, וכך הוא חוזר לישון במהרה. כשהתינוק ישן קרוב להוריו הוא מרגיש את פעימות הלב כמו שהיה ברחם אמו, וכך הוא מרגיש בטוח. בנוסף לביטחון שהוא חש מהריח של הוריו ומהמגע שלהם, התינוק נמצא בשלבי שינה כמו של האם. היתרון הוא שהתינוק לא נכנס לשינה עמוקה ומתעורר פעמים רבות יחסית, ובכך יורד הסיכון למוות בעריסה. יתרון נוסף קשור לאמהות מיניקות - הן אינן צריכות לקום מהמיטה כדי לגשת למיטת התינוק, התינוק מקבל את צרכיו במהלך הלילה באופן מיידי, וגם להן קל יותר לתפקד בבוקר".
קורי שינה
זהבי כהן מדגישה שהורים השוקלים לינה משותפת צריכים להחליט על כך יחד, וחשוב לוודא שהיא אכן מתאימה לשניהם. "קיים תמיד חשש שהאינטימיות של בני הזוג עלולה להיפגע מכך", היא מציינת. "ללינה משותפת יש חסרונות ויתרונות, ועל כל משפחה לשבת ולהבין מהי המשמעות של לינה משותפת. יש משפחות שעבורן לינה משותפת כוללת בעיקר יתרונות, ויש משפחות אחרות שמוצאות בלינה משותפת יותר חסרונות".
ד"ר קושניר מציין כמה חסרונות של הלינה המשותפת: "לתינוקות הישנים עם הוריהם במיטה יש נטייה לפתח יותר הפרעות שינה. הם מתקשים לפתח יכולת הירדמות עצמאית ללא הוריהם ומתעוררים יותר במהלך הלילה. עוד חיסרון הוא עצם ההחלטה להפסיק את הלינה המשותפת. ככל שמחכים יותר, כך קשה יותר להעביר את התינוק, הפעוט או הילד למיטה שלו. גם איכות השינה של ההורים נפגעת בשל הלינה המשותפת, עקב יקיצות מרובות של הילד, צורך להרגיעו והתזוזות שלו".
האם יש תינוקות וילדים שלינה משותפת מתאימה להם יותר מאשר לאחרים?
ד"ר קושניר: "עד כמה שידוע לי אין ממצאים מחקריים לשאלה זו. אבל כמו שהוזכר, יש הורים המאמינים והבוחרים בדרך זו".
שינה ערבה
"שינה עם התינוק עלולה להיות מסוכנת לתינוק, אבל אם ההורים ישמרו על כללי הבטיחות, הם יפחיתו באופן משמעותי את הסיכון למוות בעריסה", אומרת זהבי כהן. "יש ארגונים רפואיים ומקצועיים שונים שמרתיעים הורים מלינה משותפת מחשש לתסמונת מוות בעריסה. לעומת זאת, בתרבויות מסוימות ההורים ישנים עם ילדיהם באופן שגרתי ומקרי מוות בעריסה נמוכים בהן הרבה יותר מאשר בעולם המערבי. מחקרים חדשים מראים שלינה משותפת מפחיתה את הסיכון למוות בעריסה אצל תינוקות שישנים עם ההורים במיטתם, בתנאי שההורים שומרים על כל כללי הבטיחות". זהבי כהן מונה את כללי הבטיחות החשובים:
* הסירו כריות ושמיכות מיותרות מהמיטה כדי למנוע סכנת חנק.
* ודאו שהסדין אינו רופף, ושאין מפגעים פוטנציאליים אחרים שעלולים לגרום לחנק.
* הקפידו לא להשאיר את התינוק לבד במיטה, מכיוון שתוך כדי שינה הוא זז, זוחל ועלול ליפול.
* הניחו מזרנים לצדי המיטה, וכך אם התינוק ייפול מהמיטה, המזרנים ימנעו חבטה חזקה.
* הקפידו להשכיב את התינוק על גבו - כך תפחיתו את הסיכון למוות בעריסה.
* אין להלביש את התינוק בבגדים חמים מדי, מכיוון שזה עלול לגרום למוות בעריסה.
* ודאו שהמזרן אינו רך מדי - מזרן רך מדי עלול לגרום לחנק.
* אם יש שני מזרני יחיד מחוברים, הניחו חפץ מסוים בין שניהם כדי שימנע מהתינוק להיכנס למרווח.
* אם יש מעקה בראש המיטה, הניחו קרש כך שימנע מראש התינוק להילכד.
* מומלץ להשכיב את התינוק בין הקיר לאמא, כשהמיטה מוצמדת לקיר. שימו לב שאין מרווח בין המיטה לקיר, ואם יש - הניחו חפץ שימנע מהתינוק להתגלגל למרווח.
* לא מומלץ להשכיב במיטת ההורים את התינוק עם עוד ילדים, מכיוון שילדים מודעים פחות לסביבה ועלולים לחנוק את התינוק.
* אין לעשן בחדר השינה - עישון עלול לסכן את התינוק ולגרום למוות בעריסה.
* אלכוהול וסמים אסורים לחלוטין - בזמן שאתם צורכים סמים ו/או אלכוהול אתם מודעים לסביבה פחות ועלולים לחנוק את התינוק.
חדר שינה
האם קיים גיל מסוים שבו מומלץ להפסיק לישון עם הילד?
ד"ר קושניר: "אין זמן 'נכון בדיוק' שבו הילד צריך לעבור למיטה שלו. אבל ככל שההורים מחכים יותר, כך המעבר קשה יותר. התינוק מתרגל לחלוק עימם חדר, וכשהוא גדל הוא מתקשה לעבור לישון בחדר לבדו. עשו את המעבר כשאתם וילדיכם מוכנים לכך. יש משפחות המחכות שילדם 'יאותת' שהוא מעוניין במעבר למיטה שלו, אבל יש ילדים שאינם ממהרים לאותת".
"יש כמה דרכים ללמד את התינוק להירדם בחדר שלו ובמיטה שלו. כל משפחה צריכה להחליט על דרך שמתאימה לה ולטמפרמנט של התינוק", אומרת זהבי כהן, ומונה את הדרכים להפסקת הלינה המשותפת בלי לגרום לתינוק/ לפעוט מצוקה ניכרת:
לאט-לאט. מכיוון שהתינוק/ הפעוט היה רגיל להירדם במיטת ההורים ולהיות קרוב אליהם, מומלץ להתחיל במעבר באופן הדרגתי ולהיות קשובים לצרכיו.
ישן כמו תינוק. תינוקות רכים מומלץ ללמד להירדם במיטה שלהם (מיטת תינוק), כשהמיטה נמצאת בחדר ההורים. לאחר כמה לילות שבהם התינוק התרגל לישון במיטה שלו, העבירו אותו לחדר שלו ושבו לצדו עד שהוא נרדם.
חדר משלי. אפשר לעבור לחדר של התינוק/ הפעוט ולישון איתו על מזרן שמונח על הרצפה. לאחר כמה לילות הרדימו אותו במיטה שלו, והתרחקו בהדרגה עם המזרן לכיוון הדלת.
על הרצפה. לפעוטות ולילדים מגיל שנתיים אפשר להניח מזרן על הרצפה בחדר ההורים. לאחר כמה לילות הם יכולים לעבור למיטה שלהם בחדרם. בלילות הראשונים, אין לעזוב את הפעוט/ הילד ער לבד בחדר, עד שהוא אינו נרדם לחלוטין.
סבלנות אין קץ. כדי להצליח, חשוב שתהיו עקביים ונחושים. יהיו השכבות מעולות ויהיו אחרות טובות פחות, אבל אל תשכחו שזהו תהליך ושצריך סבלנות כדי להצליח בו.
הכתבה התפרסמה באתר allmag לקבלת גיליון במתנה לחצו כאן
מה דעתכם? בעד או נגד לינה משותפת? תגידו לנו בתגובות