הסיפור הבא מוכיח כי אין דבר העומד בינכם לבין החלומות שלכם. ג'ניפר בריקר רצתה להיות מתעמלת, אך היא נולדה בלי רגליים. הפגם המולד גרם להוריה הביולוגיים לנטוש אותה ביום היוולדה ברומניה. למזלה הזוג ג'רלד ושרון בריקר מעיירה קטנה באילינוי, אימצו אותה. למרות האתגרים הברורים שניצבו בפני הילדה, הוריה המאמצים לא נתנו לביטוי "לא יכולה" להכנס לאוצר המילים שלה.
ג'רלד ושרון גידלו את ג'ניפר ממש כמו שגידלו את שלושת בניהם הבריאים. הם עודדו אותה לרדוף אחר השאיפות שלה ומעולם לא ראו בפגם המולד כמגבלה. ג'ניפר שיחקה כדורעף, כדורסל ובייסבול וכבר מגיל צעיר חלמה להיות מתעמלת ולא היה דבר שיעמוד בדרכה.
ג'ניפר אהבה לקפוץ על הטרמפולינה עם אבא שלה ולצפות בטלוויזיה במתעמלת המפורסמת דומיניק מושיאנו שהוותה מקור השראה עבורה. ג'ניפר הראתה יכולות מרשימות, התאמנה, התחזקה ואף השתתפה בתחרויות בהן זכתה במדליות זהב.
עד שהייתה בת 16, ג'ניפר לא שאלה על האימוץ או על משפחתה הביולוגית. אך כששוחחה על כך לראשונה עם אמה, היא גילתה דבר ששינה את עולמה; אלילת הילדות שלה, דומיניק מושיאנו, שהיוותה עבורה מקור השראה ושימשה מודל לחיקוי - היא אחותה הביולוגית.
חייה של ג'ניפר היו נראים אחרת לגמרי אלמלא הגישה החיובית והתמיכה שקיבלה ממשפחתה. כאשר אנשים היו מציינים כמה מדהים זה שהיא כל כך טובה בהתעמלות אפילו שהיא נכה, היא הייתה אומרת, "אני לא נכה". והם היו עונים, "ובכן, את משתמשת בכיסא גלגלים", היא הייתה משיבה כי כיסא הגלגלים נועד רק כדי למנוע ממנה להתלכלך.
(מקור)