מישה דפונסקה, ילידת בלגיה, סיפרה במשך שנים את סיפור חייה הבלתי ייאמן, המתאר כיצד נסעה ברחבי אירופה שסועת המלחמה בתקווה למצוא את אמה ואביה, ובדרך אף הרגה חייל גרמני בעזרת סכין והתיידדה עם להקת זאבים בה נתקלה ביער.
רבים לא האמינו לסיפורה של דפונסקה. אחרים חשבו שמדובר בסיפור הישרדות יוצא דופן מתקופת השואה שחשוב לחלוק. חייה מעוררי ההשראה של דפונסקה הפכו במרוצת השנים לסרט ולספר שהפך לרב מכר. סיפור הישרדותה המטורך הפך למפורסם ברחבי העולם - אולם כעת מתגלה כי הוא בכלל לא נכון.
השקר נחשף כאשר מישה תבעה בהצלחה את המו"ל שלה ב -16 מיליון ליש"ט (22 מיליון דולר) ב -2005, בגין תשלומים חסרים, לכאורה. במעמקי המסמכים המשפטיים שהוצגו במהלך המשפט, הוסתרו הוכחות לכך שמישה לא מספרת את האמת אודות מה שעברה בילדותה.
בעזרת גנאלוגים ועדות של שורדת שואה, נקבע כי דפונסקה מעולם לא עזבה את בלגיה במהלך המלחמה. למעשה, היא לא הייתה כלל קורבן של אנטישמיות כיוון שהיא למעשה הייתה קתולית. הפרט היחיד שהיה נכון בסיפורה היה שהוריה נרצחו על ידי הנאצים.
בחודש הבא יוקרן בבריטניה סרט תיעודי בשם "מישה והזאבים", המגולל את סיפור הזיוף אודות קורות חייה. מישה, כיום בת 84 ומתגוררת במסצ'וסטס שבארצות הברית, סירבה לקחת חלק בסרט או אפילו לצפות בו. כעת דפונסקה שוברת שתיקה ומסבירה לראשונה את המתיחה המשוכללת שלה.
"הסיפור בפועל הוא סיפורה של ילדה בת ארבע שסבלה מנזק פסיכולוגי עצום בגלל מה שקרה להוריה", היא אמרה בראיון לסאן הבריטי. "מקובל מאוד שילדים פגועים נסוגים לעולם פנימי - כך הם שורדים, במיוחד בזמן מלחמה. איבדתי את ההורים שלי בנסיבות קשות. כילדה חולה הייתה לי הזכות לנסות להימלט ממה שקורה".
מישה סיפרה לראשונה את סיפורה החריג בבית כנסת במסצ'וסטס בתחילת שנות התשעים. המוציאה לאור ג'יין דניאל שמעה על הסיפור וחשבה שהוא יהפוך לספר מעולה. היום דפונסקה טוענת שהיא "לא נרתעה" להסתבך אך התחרטה כי "דחפו אותה" לזה. "שיתפתי פעולה עם אנשים שרצו שאספר את הסיפור", היא ציינה.
בספר מישה סיפרה כיצד בגיל שש בשנת 1941 נעצרו הוריה בבלגיה וגורשו לגרמניה. היא ניצלה מגורל זהה והלכה לגור אצל משפחת אומנה שלא התייחסה אליה היטב. נואשת להתאחד עם הוריה, דפונסקה החלה לנדוד באירופה. היא נסעה אלפי קילומטרים לאוקראינה, רומניה, יוגוסלביה, איטליה, צרפת וחזרה לבלגיה. במהלך מסעה המפרך, מישה סיפרה כי נשארה עם זאבים שקראה להם בשם ממן, ריטה ואיטה.
היא כתבה: "הייתי כמו הזאבים - חיה נרדפת, וכזו שתיהרג ממראה עיניים". מאוחר יותר סיפרה שהצטרפה לחבורה של שישה זאבים בוגרים וארבעה גורים. אבל התאריכים והמקומות בסיפורה הפכו תמוהים, כשמישה לא הצליחה לומר כמה חודשים היא בילתה בטבע. לפני פרסומו, הספר נשלח לכמה מומחי שואה לבדוק אם הם מוכנים לכתוב לו הקדמה. לפחות אחד הזהיר כי הוא סבור שדפונסקה ממציאה את הסיפור, שלא תאם לעובדות ההיסטוריות.
Woman faked ‘raised by wolves’ Holocaust survivor story, made millions . .
*Every word of her story was a lie.
In 1997, a Massachusetts woman named Misha Defonseca published a harrowing memoir recalling her superhuman journey to survive the Holocausthttps://t.co/wUmRfZvtvs
לדוגמה, גירושים מבלגיה לגרמניה לא החלו עד שנה לאחר שטענה כי הוריה נלקחו. למרות החששות הללו, הספר "מישה: זכרונות משנות השואה" אכן עלה לדפוס בשנת 1997 ותורגם ל -14 שפות. חברת דיסני הביעה עניין להפוך את הסיפור לסרט ואופרה ווינפרי רצתה שמישה תתארח בתוכנית שלה.
אבל החמדנות של מישה לבסוף הייתה בעוכריה, כאשר תבעה בהצלחה את ג'יין, המוציאה לאור, על אובדן הכנסה בשנת 2005. גם אופרה וגם דיסני איבדו עניין ובמקום זאת הספר הפך לסרט צרפתי בשנת 2007.
המו"לית, שהייתה מזועזעת מהסכום העצום שעליה לשלם לדפונסקה במסגרת התביעה, גילתה משהו מוזר במסמכים המשפטיים. שמותיהם של הוריה של מישה הוסתרו - למרות שהיא טענה שהיא לא זוכרת את הפרט הזה. בנוסף, לא היה תיעוד של המשפחה באף אחד מהתיקים של יהודים שגורשו, ובמקרה אחד, מומחה החליט לבדוק במקום זאת מסמכים ישנים של הכנסייה הקתולית.
הם הצליחו לקבוע כי שמה האמיתי של מישה הוא מוניק דה וואל וכי אביה, רוברט דה ואל ואמה, ג'וזפין דנוויל, היו חלק מההתנגדות הבלגית. מישה נרשמה לבית ספר בבריסל בזמן שלטענתה חצתה את היבשת. בשנת 2008 מישה סוף סוף הודתה שהיא המציאה את הסיפור ורק היום מסבירה את מעשיה.
להגנתה היא אמרה בהצהרה: "הם קראו לי 'בת הבוגד' כי אבי חשוד כי דיבר בעינויים. הדברים האלה לא פשוטים לכל בת לחיות איתם. זה לא מונע ממני לנסות להבין מה קרה על ידי דיבור על זה".
רישומים מתקופת המלחמה מראים כי הוריה הוצאו להורג על ידי הנאצים בשנת 1945. בית משפט קבע בשנת 2014 כי על דפונסקה להשיב למוציאה לאור את מיליוני הדולרים שקיבלה מכיוון שהפרה את החוזה ביניהן.
מלבד זאת, חוסר האמינות של דפונסקה הוביל בנוסף לכך שסיפורה השקרי נתן רוח גבית לקבוצות ימין המכחישות שמיליוני יהודים נרצחו על ידי הנאצים.
יותר מעשור לאחר הודאתה, מישה מודה גם היום שמה שעשתה היה שגוי. היא מסכמת: "היה ויכוח על הסיפור שלי פעמים רבות, אבל רק אני יכולה באמת לספר מה קרה". הסרט התיעודי אודות דפונסקה, "מישה והזאבים", יוצג בבתי הקולנוע בחו"ל החל מ-3 בספטמבר.