ההוצאות להורג של דאגלס פרנקלין רייט ב-1996 ושל הנרי צ'רלס מור ב-1997 היו הראשונות והאחרונות במדינת אורגון שבהן נעשה שימוש בזריקת הרעל. לאחר מכן הוצא עונש המוות מחוץ לחוק. בשתיהן נכח סימון פרנק תומפסון, שעבד בשירות בתי הסוהר של המדינה במשך 54 שנים. כעת הוא חושף את התהליך הנפשי המורכב וההתמודדות עם היותו מוציא להורג.

הוצאה להורג (צילום: wikimedia)
"מה שלמדתי מהוצאה להורג של שני בני אדם"|צילום: wikimedia

תומפסון פרסם ב"ניו יורק טיימס" מאמר שעורר הדים רבים בשם "מה שלמדתי מהוצאה להורג של שני בני אדם", המתאר את ניסיונו במה שהוא מתאר כ"כישלון החרוץ" של גזר דין מוות. לרוב כשאנחנו חושבים על עונש המוות, אנחנו חושבים על הפושעים שנידונו אליו, והדעות בעד ונגד נעות סביב שאלת זהות הפושע ומעשיו. אנחנו לא חושבים על ההשפעה ההרסנית שיש לעונש הזה על אלה שמוציאים אותו לפועל.

תומפסון הפנסיונר, שלחם במלחמת וייטנאם, מתאר את ההכנות להוצאה להורג כ'עסק סוריאליסטי': "בעבר תמכתי בגזר דין מוות. הפסקתי מאז... אני לא יכול לתאר במילים את החרדה שחשתי מהאפשרות של כשל בהליך".

הוצאה להורג (צילום: wikimedia)
"בעבר תמכתי בגזר דין מוות. הפסקתי מאז".|צילום: wikimedia

ההכנות לאותו "הליך" נעשות חודש מראש, והמוציאים להורג מתרגלים אותו מדי שבוע. התרגולים האלה גרמו לעומס ולחצים נפשיים עצומים על הצוות שהתנדב למשימה. "היינו ביחד שעות רבות, מתכננים ומוציאים לפועל את מותם של שני בני אדם", מספר תומפסון. כמנהל האחראי, הוא היחידי שלמעשה "נגזלה" ממנו זכות הבחירה אם להיות מעורב בהליך או לפרוש.

בשנת 1994 הוא הגיש את מועמדותו לתפקיד, והתקבל לאחר שהעיד על עצמו כמי שמסוגל להיות מוציא להורג. עד 1996 לא הוצא אף אדם להורג במדינת אורגון, אך זמן קצר לאחר שהתקבל לתפקיד, תומפסון נאלץ להוציא להורג שני בני אדם. "לא ראיתי שום ערך בהוצאות האלו, הן לא גרמו לציבור להיות מוגן יותר. בכל זאת כל אחד התמקד במטלות שבאחריותו, ובניסיון לא לפגוע בכבודו של אף אחד מהמעורבים. קשה שלא לוותר על חלק מהאמפתיות והאנושיות שבך, במטרה להוציא להורג אדם".

הוצאה להורג (צילום: wikimedia)
הסטטיסטיקה המטרידה של הוצאות להורג בארה"ב|צילום: wikimedia

בארה"ב גזר דין מוות עדיין ניתן ב-31 מדינות. מתחילת השנה הוצאו להורג 15 בני אדם, וסה"כ 1,437 ב-30 השנים האחרונות. תומפסון מקווה שהמאמר שלו יגביר את המודעות לחוסר התוחלת במערכת צדק וענישה של עין תחת עין. "גלגלי עונש המוות ממשיכים לחרוק, הרחק מטווח הראייה של החברה".

(מקור)