מכירים את המכונות המוזרות האלה, שמייצרות מים מהאוויר, שמשרדים מדי פעם מכניסים לניסיון? נו, המכונות האלה שלוקחות את הלחות – כלומר את הזיעה של ההוא שיושב לידכם ומתלונן כל היום – ומעבות אותה למי שתייה. אז עכשיו מדענים טוענים שהצליחו לפתח טכנולוגיה דומה אבל הפוכה בתכלית ההיפוך – במקום להתבאס על כל שלוק, נוכל לתדלק, לחמם את הבית ולבשל מגז פרופן בזיל הזול, וכל זה תוך הפחתת כמות גזי החממה באטמוספירה ושיפור איכות הסביבה.
הפיתוח החדש אמור לאפשר לנוע לתדלק את האוטו בגז (ובשלב מאוחר יותר בדלק סינטטי) ולנסוע בלי לזהם מבלי לבצע שינויים משמעותיים במנוע. לפלא הזה אחראי מיקרוב (אורגניזם מיקרוסקופי) בשם אזוטובאקטר וינלנדי (Azotobacter vinelandii), המצוי סביב שורשיהם של מגוון צמחי מאכל. המיקרוב הזה מייצר אנזים בשם ונדיום חנקתי (vanadium nitrogenase) שהוא מייצר באופן טבעי אמוניה מחנקן. כעת חוקרים גילו כי הוא יכול לייצר גם פרופאן מפחמן דו-חמצני – תוצר לוואי פופולרי של שריפת דלקים ואחד המזהמים המוכרים של הסביבה.
כיום מופק הפרופאן כתוצר לוואי של עיבוד גז טבעי וזיקוק נפט, והוא משמש כמקור אנרגיה בגלל האנרגיה הרבה שניתן להפיק משריפתו. מבין שימושיו הנפוצים: בישול, חימום, ייבוש כביסה ושימושים אחרים הצורכים חום.
לדברי מרקוס ריבה, מדען מאוניברסיטת קליפורניה, הטכנולוגיה תתפתח ונוכל לשנות את האנזים כך שמבקום לייצר פרופאן הוא יוכל לייצר אשכרה בנזין וזה "יוביל לדרכים חדשות לייצור דלק סינטטי". החוקרים גילו כבר איך לתכנת מחדש את האנזים ולדברי ג'ונאס פיטרס מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה, לטכנולוגיה תהיה השפעה נרחבת על התעשייה.
הגאוניות בפיתוח טמונה בעובדה שמכוניות פולטות פחמן דו-חמצני המסוגל להפוך לדלק וברמת העיקרון אפשר לפתח מכונית היברידית שתתדלק את עצמה באמצעות הדלק אותה היא שורפת. זה יביא לתפוקת קילומטרים גבוהה במיוחד לליטר וכשהטכנולוגיה תתפתח נוכל ליצור דלק ישירות מהאוויר המזוהם ואז לא יהיה צורך לתדלק כלל בדלק פוסילי – מעט הדלק הסינטטי שיוזן למנוע יספיק לגמיעת מרחקים גדולים.
הבעיה היחידה היא שהאנזים המופלא עדיין קשה להפקה ולאחסון בצורה שתהיה יעילה כלכלית. אולם, המדענים אופטימיים לגבי העתיד ולדבריהם, הטכנולוגיה שתאפשר להפיק את הדלק הסינטטי באמצעות האנזים פותחה לאחרונה וצפויה להיות זמינה לפיתוחים עתידיים בנושא.