ד"ר ג'קו נל, פסיכיאטר בן 52 שמתמחה בטיפול של קשישים הסובלים מדמנציה (קִהָיוֹן), עבר לדרום אפריקה בשנת 2001. לפני כשנה וחצי, הוא לקה בזיהום חמור כתוצאה ממשחק עם הארווי, כלב הקוקר ספנייל. בראיון שהתפרסם באתר החדשות Dailymail, ד"ר נל מספר על נסיבות האירוע.

"שיחקתי עם הארווי וכנראה שמעט נסחפתי, כי הוא נשך אותי ביד", סיפר הפסיכיאטר. "זה היה בסך הכל חתך קטן. ניקיתי אותו ושכחתי מזה. כלומר, הפצע לא הזדהם וגם לא היה לי חום אחר כך". שבועיים מאוחר יותר, ד"ר נל התחיל לחוש ברע ולסבול מתסמינים שונים, ביניהם: חום, צמרמורות וכאבים בכל הגוף. "חשבתי שיש לי שפעת, אז נשארתי בבית לנוח", סיפר הפסיכיאטר, "יום למחרת, לא הצלחתי לקום מהמיטה והמזכירה בקליניקה שלי התחילה לדאוג".

ג'קו נל (צילום: Twitter/Andrew Lambert)
"חשבתי שיש לי שפעת"|צילום: Twitter/Andrew Lambert

ד"ר נל הובהל לביה"ח במצב קשה, שם הוא אובחן עם אלח דם. הוא אושפז במחלקה לטיפול נמרץ והוכנס לתרדמת. היו לו אינספור קרישי דם בעת האשפוז וגם כשל כלייתי. כשהוא התעורר, הוא לא יכול היה להתעלם מהמצב הזוועתי של רגליו.

"שכבתי שם במחלקה והסתכלתי על הנמק שהתפתח על הרגליים שלי", סיפר הפסיכיאטר. "הבהונות שלי היו שחורות. היה לי ברור שהרקמה מתה ולא היה לי ספק שאני עומד לאבד את הגפיים התחתונות שלי". ארבעה חודשים אחרי האשפוז, כירורגים קטעו את שתי רגליו מתחת לברך, כל האצבעות בידו הימנית, אצבע אחת בשמאלית וחלק ניכר מאפו.

 

ג'קו נל (צילום: Twitter/Andrew Lambert)
"שכבתי שם במחלקה והסתכלתי על הנמק שהתפתח על הרגליים שלי"|צילום: Twitter/Andrew Lambert

הפסיכיאטר מתנייד היום עם רגליים תותבות ומתקדם יפה בתהליך השיקום שלו. למרות זאת, הוא מספר שההשחתה של פניו זה הדבר שהוא הכי מתקשה להתמודד איתו. "אני מסתייג לצאת מהבית בגלל ההופעה החיצונית שלי", הוא סיפר. "אומנם זה לא פגע בעצמאות שלי, אבל אני מוכרח להודות שזה פגע בביטחון העצמי שלי. החלק הקשה ביותר הוא לקבל את העובדה שהופעתי הושחתה ואין לי שום דבר לעשות בנוגע לזה".

שבועות ספורים אחרי שהוא שוחרר מביה"ח, התגלה לו כי הסיבה שהוא סבל מאלח דם היא בגלל בקטריה שהייתה בפיו של הארווי. לאור העובדה הזאת, ובצער רב, הוא החליט להרדים את כלבו. "זה היה רגע עצוב מאוד בשבילי, אבל לא הייתה לי ברירה אחרת", סיפר ד"ר נל. "הבקטריה בפיו הייתה יכולה להיות מועברת עם הרוק שלו. מה עם הוא היה מעביר אותה לילד? לא יכולתי לסבול את המחשבה הזאת או להסתכן בזה".