אחד השקרים הגדולים של המאבק המיותר בגראס הוא שמריחואנה זה סם מעבר לסמים קשים באמת. בכל ראיון רשמי או שיחה למצלמה, אומרים סוכני הבבילון כי מי שמתחיל בצינגלה סופו להחליף מזרקים בסמטאות חשוכות. אבל כל מי שעוסק בתחום או מכיר את הצמח המופלא יודע שזה לא נכון, אבל למה לבלבל את הציבור בעובדות כשאפשר להציף אותו בפחדים?
דוגמה אחרונה ובוטה אפשר למצוא בגיליון יולי של מגזין בלייזר. הכתב רם גלבוע שאל את שמאי גולן, דובר הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, האם הוא חושב שבגלל היובש, בתקופה האחרונה, יעברו הסטלנים לסמים קשים? תשובתו לא השאירה מקום לספק והתנוססה שחור על גבי לבן בין דפי המגזין: "אין סכנה כזאת", הבטיח גולן. "זה לא אותו קהל".
לדברי חוקרים באוניברסיטת ניו-המפשיר, התאוריה לוקה בחסר וגראס מהווה סם מעבר רק בקרב צעירים עניים ומובטלים הסובלים מלחץ. ממש לא המעשן הנורמטיבי הממוצע. במילים אחרות, הגראס לא מוביל אנשים לסמים קשים אלא המסלול של חייהם. הגראס, כידוע, אינו ממכר ואינו מעניק תחושה כמו קוקאין והרואין, ולכן מסקנות המחקר רק מחזקות את מה שסטלנים בכל העולם יודעים – הגראס הוא אחד הסמים היותר בטוחים לשימוש, פחות מסוכן מאלכוהול ומניקוטין הסמים החוקיים שמכניסים למדינה מיליונים, ואינו גורם לאנשים לחפש את הסטלה החזקה הבאה במקומות אחרים.
"הסברה הרווחת היא כי ניתן למנוע שימוש בסמים קשים על ידי הרחקה של כל סוגי הסמים מבני נוער, אבל השימוש בסמים קשים אינו נובע מעישון המריחואנה", הבהיר חד משמעית החוקר הראשי, ד"ר קארן ואן גונדי, בראיון לחדשות סי.בי.אס.
המחקר הזה הוא רק עוד הוכחה המצטרפת לשורה ארוכה של עובדות המעידות כי הגיע הזמן להביא לסוף משבר האמון בין הציבור לעומדים בראשו. הסיבות בגינן הוצא הגראס מחוץ לחוק צריכות לעלות שוב על שולחן הדיונים ולסנגר על עצמן מחדש, ורק בתום תהליך מושכל של דיון, הכרת העובדות ושמירה על זכותו של הציבור על גופו נוכל להביא ללגליזציה של המריחואנה ולהחזיר את האמון במדינה.