מכירים את הרגע הזה שאתם בטוחים שרקסי כבר למד להביא את נעלי הבית אבל במקום לרוץ לחדר ולחזור איתם בפה הוא עומד ומסתכל עליכם מוזר כשאתם פוקדים עליו בחמידות "תביא!"?
אז מתברר שלמרות שכלבים מבינים מילים ומסוגלים לקשר אותם לחפצים, הם עושים את זה אחרת לגמרי מאיתנו. חוקרים מאוניברסיטת לינקולן באנגליה גילו שכשכלבים לומדים לקשר מילה לחפץ הם עושים זאת בעזרת הגודל והמרקם ולא בעזרת הצורה.
כשפעוטות לומדים שפה, הם משייכים מילים לצורות של אובייקטים שונים. כלומר, קודם כל הם לומדים מה זה כדור ואחרי זה להבדיל בין כדורים שונים לפי הגודל, הצבע והמרקם. עד היום הוכח שכלבים מסוגלים לשייך שמות לחפצים כמו צעצועים אבל תהליך הלמידה שלהם לא נחקר.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים, משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
במסגרת המחקר, החוקרים הציגו לגייבל, בורדר קולי בן חמש, אובייקטים שונים כדי לבחון האם יש נטייה לזהות קודם את הצורה כמו אצלנו. לאחר זמן קצר הם גילו שגייבל קושר את המילה שלמד עם האובייקט המיועד וגם עם עצמים אחרים בגודל דומה.
לאחר תקופה חשיפה ממושכת יותר, ואימונים רבים יותר, גייבל למד לקשר מילה לאובייקטים עם מרקמים דומים אך לא לאובייקטים עם צורה דומה. ההבדל בתהליך הלמידה בין כלבים ובני אדם עשוי להיות קשור להיסטוריה האבולוציונית שעיצבה אצלנו ואצלם תפיסה שונה לגבי צורות, גדלים ומרקמים, מסביר ד"ר אמיל ואן דר זי שהוביל את המחקר.
"למרות שהכלב שלך מבין את הפקודה 'תביא את הכדור', הוא יכול לחשוב על האובייקט בצורה שונה מאוד מאיתנו". או במילים אחרות - סדרי עדיפויות. לנו חשובה יותר הצורה כשאנחנו תופסים את העולם ומתמודדים איתו ואילו לחברנו הטובים חשובים יותר המרקם והגודל.
ואם תהיתם מה המשמעות הפרקטית עבור בעלי הכלבים, המחקר הזה מספק לראשונה הבנה לדרך החשיבה של הכלבים, ולא רק לדרך בה אנחנו מסוגלים לאמן אותם לציית לנו. כלומר, אל תבלבלו אותם עם חפצים דומים במרקם ובגודל רק כי לכם ברור שיש הבדל.
(מקור)