זמן הוא מושג שקשה לתאר ולהבין אותו. עד היום ישנן תיאוריות פיזיקליות רבות על זמן וחלל וחלקן סותרות האחת את השנייה. הנה כמה עובדות שלא ידעתם על זמן וגם אם לא תבינו אותן עד הסוף, לפחות תשמעו ממש חכמים כשתספרו עליהן לאחרים.
זמן לא תמיד היה קיים
לפי תורת הייחסות, לפני 13.7 ביליון שנים החלל והזמן לא היו קיימים וכל החומר בעולם היה דחוס לכדור אחד קטן (שמאוחר יותר הפך לשמש, ירח ועוד הרבה דברים טובים). מאחר שזמן נמדד על ידי תנועה במרחב, לא היה יכול להיות זמן עד לתנועת היקום. התנועה הזו החלה כאשר קרה המפץ הגדול. תארו לכם מצב בו אף נציג שירות לא יכול לגרום לכם לחכות חצי שעה על הקו, פשוט כי אין דבר כזה חצי שעה. או קו. או נציג.
תפיסת זמן היא תלוית תרבות
חוקרים מצאו כי אנשים ברחבי הגלובוס חווים זמן בצורה שונה. אמריקאים נוטים לחשוב ולדבר על מרווחי זמן של חמש דקות, בעוד שלמשל ישראלים חושבים על זמן כמרווחים של 15 דקות. כלומר שאם אובמה יגיד שהוא דיבר בטלפון במשך חמש דקות עם נתניהו, נתניהו יעיד שהם דיברו בכלל רבע שעה. בכל מקרה, לשניהם זה בטח הרגיש יותר מדי.
היא גם תלוית מעשים
שעה של בטלה מרגישה כאיטית יותר משעה בה אנו עסוקים. בגלל הסיבה הזאת בדיוק, הוסיפו מראות למעליות. אנשים הבינו שזמן המתנה במעלית, שמטפסת שלושים קומות, היא חוויה די משעממת והסתכלות במראה מעבירה את הזמן מהר יותר. חס וחלילה שאנשים מסכנים וחסרי מזל שגרים במגדלי יוקרה ענקיים, ירגישו משועממים לעשר שניות שלמות.
פרספקטיבת הזמן בסופר
באוניברסיטת פרינסטון ניסו להבין מה הגורמים המשפיעים על קונים בבחירת תור לקופה בסופר. הם גילו שאנשים העדיפו לעמוד בתור קצר שעובר לאט מאשר לעמוד בתור ארוך שעובר מהר. כלומר תפיסת הזמן שלנו לא רק שאינה תואמת את המציאות, אלא גם נוגדת לפעמים את האינסטינקט שלנו. ובגלל דברים כאלה בדיוק הרבה יותר כיף לעשות משלוח מהסופר לבית.
זמן ההמתנה בתורים
המסקנה משני הסעיפים הקודמים היא שהמתנה היא סוג של עינוי בשבילנו. בהקשר זה, הניו יורק טיימס דיווח כי אנשים שמחכים בתור לקניית כרטיסים להופעות מוזיקה, מתעצבנים לא רק על אנשים שחותכים את התור ועוקפים אותם מקדימה, אלא גם על אנשים שעוקפים אחד את השני מאחוריהם או בתורים אחרים מולם. תחושת התסכול הזו קורית לנו בגלל שאנחנו יודעים עד כמה מענה זה לעמוד ולהמתין ולכן אנחנו כועסים גם אם העקיפה בכלל לא משפיעה עלינו ישירות.
חווית הזמן
הצורה בה אנו חווים את הזמן מעסיקה לא מעט חוקרים. הפסיכולוג ארון סאקט ניסה להבין כיצד משתנה חווית הזמן של אנשים וממה היא מושפעת. באחד הניסויים שלו הוא אירגן שתי קבוצות של סטודנטים. לכולם הוא לקח את השעונים והטלפונים והכניס כל קבוצה לחדר אטום נפרד. סאקט נתן לשתי הקבוצות לעשות את אותה המשימה, שערכה עשר דקות בדיוק. אך לקבוצה אחת אמר שהמשימה תימשך חמש דקות ולקבוצה השנייה אמר שהמשימה תימשך 20 דקות. ממצאי המחקר שלו היו חד משמעיים- כל הסטודנטים שהיו בקבוצת "חמש דקות" הרגישו שהזמן לא עובר וסבלו מהמשימה, הקבוצה השנייה שהייתה "עשרים דקות" העידה שנהנתה מאוד מהמשימה ושהזמן עבר להם מהר.
על העיקרון הזה שחקר סאקט עובדים פארקים שונים ברחבי העולם. כך למשל בדיסנילנד, לפני כל כניסה למתקן, ישנו לוח אלקטרוני המציג את זמן ההמתנה המשוער של העומדים בתור. נמצא כי תמיד זמן ההמתנה המצוין על הלוח הוא גבוה יותר מזמן ההמתנה האמיתי. האנשים שמגיעים לפארק מרגישים כאילו הם נהנו יותר כי הם לא חווים את התחושה המעיקה של זמן המתנה ארוך.
הזמן לא תמיד עובר מהר כשנהנים
קבלו ביטול על קלישאת הזמן הכי גדולה בעולם: שני חוקרים גילו שאנשים מרגישים שהזמן עובר לאט יותר כשהם מאזינים למוזיקה. ההנחה היא שבחלק מהפעילויות האהובות עלינו, המח שלנו שם לב לפרטים ומתעמק בהם, כמו למשל במילות השיר או בקליפ וידאו, ולכן אנו מעבדים לאט יותר את החוויה שעוברת עלינו. רוצים עוד הוכחה לכך שצריך לזרוק את הקלישאה הזאת לפח? בבקשה: כמעט כולם יכולים להעיד ששנות הילדות שלהם עברו לאט, בעוד שמבוגרים מרגישים שהשנים עוברות להם מהר מדי. הסיבה היא שכילדים אנו חווים המון דברים חדשים שדורשים מאיתנו תשומת לב לפרטים, ולכן תפיסת הזמן שלנו היא איטית יותר.
תפיסת הזמן שלנו משתנה בהתאם לחום גופינו
הנה אחת הסיבות בגללן אוהבי הקיץ מרגישים שהחודשים החמים עוברים מהר מדי: אנשים שחווים חום גבוה בדרך כלל מרגישים שתחושת הזמן שלהם מתעוותת. לרוב ההרגשה היא שהזמן עובר להם ממש מהר. ברגע שחום גופם יורד חזרה לנורמה שלו, הם מרגישים שהזמן איטי יותר ועובר בקצב אחיד. עם זאת, כדאי לציין שיש מצב שבישראל זה עובד אחרת. כי לאנשים שסובלים מהלחות של יולי-אוגוסט, כל יום דביק מרגיש כמו נצח.
ועוד קצת עובדות היסטוריות על זמנים
1. בין השנים 1929-1931 ברית המועצות החליטה, מסיבה לא ברורה (אלא אם שעמום נחשב), לשנות את לוח השנה כך שכל שבוע יהיה בנוי מחמישה עד שישה ימים. הניסיון הזה כשל כמובן וב-1940 הסובייטים חזרו באופן סופי וברור ללוח השנה הלועזי הרגיל. בכל זאת עם כל הכיף שבנסיונות האלה, מדובר בשנים עם נושאים קצת יותר חשובים שעמדו על הפרק.
2. לפני 140 מיליון שנה, בתקופת הדינוזאורים, אורכה של יממה אחת הייתה כ-25 שעות. שזה מבחינת כל אדם נורמלי עוד שעה של שינה.
3. בגלל שהיום אנחנו נמצאים תחת שטף של מידע, ציר הזמן שאנו יוצרים לעצמנו במח אינו תואם את המציאות. ידעתם למשל שמכונת הפקס הראשונה הומצאה ב-1843? לשם השוואה, ב-1879 הומצאה המכונית כפי שאנו מכירים אותה כיום מבחינת רכיביה ורק ב-1888 נמכרה מכונית בפעם הראשונה. והנה עוד דוגמה- לימודים באוקספורד החלו עוד בשנת 1096. אוניברסיטת אוקספורד המפורסמת יוסדה ונפתחה ללימודים באופן רשמי בשנת 1249. מה שהופך אותה לעתיקה יותר מהתרבות האצטקית, שהחלה עם בניית העיר טנוצ'טיטלאן ב-1325 - היום היא מקסיקו סיטי.
בקיצור, מעכשיו לאף אחד אין זכות להגיד לכם שאתם מאחרים, שאתם ממהרים או שאתם לא יודעים לנצל מספיק טוב את הזמן שלכם. ואם מעירים לכם בכל זאת, תשלפו מפה עובדה תמימה ונראה מה יגידו לכם.