מחירי הבשר משפיעים רבות על התזונה שלנו ובתעשיית המזון מעריכים שהמחיר עלול להכפיל את עצמו בחמש עד שבע השנים הקרובות מה שיהפוך את הבשר למוצר מותרות. "רבים מאיתנו בעולם המערבי גדלו עם בשר, זול ובשפע", אומר מורגיין גיי, עתידן אוכל (מתברר שיש תפקיד כזה). "עליית המחירים אומרת שעלינו לחפש דרכים חדשות למלא את הפער שייצור המחסור בבשר". אבל מה בדיוק ימלא את החלל הזה בבטן בעוד כעשרים שנה מעכשיו?
חרקים
היצורים הקטנים שאתם נוהגים למחוץ, להדביר או לברוח מהם הם מקור אנרגיה זמין ופופולרי באסיה ובעתיד כולנו כנראה נתרגל לקרוא להם מיני-חיות-מרעה. לדברי גיי, "הם יהפכו למרכיב העיקרי בתזונה שלנו". אחרי הרתיעה הראשונית חשוב להבין שמאכילת חרקים כולם יוצאים מורווחים (חוץ מהחרקים כמובן). הם מספקים ערך תזונתי כמו בשר ולפעמים אף יותר.
"הם מקור מצוין של חלבון", מבהירים החוקרים מאוניברסיטת ואגנינגן בהולנד. גם עולה הרבה פחות כסף לגדל אותם בצורה מסחרית, הם צורכים פחות מים ופליטת הפחמן שלהם נמוכה בהרבה מחיות משק גדולות. בנוסף, יש כ -1,400 מיני חרקים ראויים למאכל לאדם.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
אבל גיי לא מדבר על אכילת חרקים סטייל הישרדות אלא על המבורגרים ונקניקיות העשויים מחרקים ונראים בדיוק כמו קציצות הבקר המוכרות. "חרקים כמו חגבים וחרגולים יטחנו וישמשו כמרכיבים", הוא אומר. נתח גדול מאוכלוסיית העולם כבר אוכל חרקים כחלק קבוע מהתזונה שלו; זחלי הארבה פופולריים באפריקה, צרעות הן מעדן ביפן, וצרצרים נמכרים בתאילנד ובדרום מזרח אסיה בדוכני רחוב. אבל חרקים יזדקקו לשיפור תדמית רציני אם הם יהפכו למזון מערבי לאניני טעם, מסביר גיי החבר באגודת המזון הניסיונית.
ממשלת הולנד משקיעה הרבה כסף על החדרת החרקים למודעות והפיכתם למזון מיינסטרימי לגיטימי. רק לאחרונה הושקעו מיליון יורו במחקר ובהשגת אישורים להקמת חוות חרקים." הם יפכו לפופולריים כשנתרחק ממילים כמו 'חרקים' ונעבור לז'רגון של מיני-בעלי-חיים או מיני-חיות-מרעה", מסביר גיי. זחלים לדוגמה מכילים כ-28.2 גרם חלבונים ל-100 גרם לעומת 27.4 גרם חלבון בבקר. לכאורה הבדל קטן אם מתעלמים מהעובדה שיש בזחלים פי עשרה יותר ברזל.
מזון משופר באמצעות קול
כולנו יודעים שמראה וריח המזון משפיע על הטעם והתחושה שלנו כשאנחנו אוכלים, אבל איזו השפעה יש לצליל על הטעם? גם על זה עובדים מדענים. מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת אוקספורד על ידי הפרופסור לפסיכולוגיה, צ'רלס ספנס, מצא שצלילים מסוימים יכולים למאכלים להיתפס כמתוקים או מרירים יותר על ידי שינוי מאפיינים קוליים ברקע.
"אין חוויה המורכבת מחוש אחד", מסביר ראסל ג 'ונס מחברת המיתוג הקולי "קונדמנט ג'אנקי" (המתמחה בחיזוק מותגים באמצעות צלילים), שלקח חלק במחקר. "כל כך הרבה תשומת לב מוקדשת לאיך האוכל נראה ואיך הוא מריח אבל הצליל חשוב לא פחות. אנחנו לא לגמרי בטוחים מה קורה במוח עדיין, אבל משהו קורה וזה באמת מרגש", אומר ג'ונס.
המדע הזה כבר נוסה על ידי השף המולקולרי המפורסם הסטון בלומנטל. במסעדתו "הברווז השמן" מוגש מאכל שנקרא "קול הים" המוגש עם נגן מוזיקה המנגן צלילים של חוף הים. לפי הדיווחים, הצלילים גרמו לסועדים לחוש שהמזון טרי יותר.
אבל מעבר לחוויות ייחודיות במסעדות יוקרתיות, לטכנולוגיה הזו יש גם פוטנציאל רחב ועממי הרבה יותר. אפשרות אחת היא לצמצם שימוש במרכיבים נפוצים ולא בריאים מבלי שאנשים ישימו לב להבדלים בטעם. "אנחנו יודעים אילו תדרים גורמים לדברים להפוך למתוקים יותר", אומר ג'ונס (שהוא גם חבר באגודה למזון ניסיוני). "קיימת אפשרות להפחית את כמות הסוכר במזון ולהשתמש במוסיקה כדי שאף אחד לא ישים לב".
לפי התיאוריה הזו, צלילים נמוכים של כלי נשיפה ממתכת גורמים למזון להפוך למריר יותר וצלילים גבוהים של פסנתר או פעמונים יגרמו לו להיות יותר מתוק. אבל לא צריך לגלוש ליישומים העתידיים של התחום, מספיק רק לקחת לדוגמה אריזות חטיפים שנשמעות יותר ויותר פריכות עם הזמן – בניסיון להעניק תחושה של המוצר עוד לפני שרוכשים אותו.
לדברי ג'ונס, השימוש בצלילים יכול אפילו לשפר ולשנות את הצורה בה אנחנו תופסים את מוצרי החשמל שלנו כמו מקרר, תנור, מקפיא, מיקרוגל וכו'. יש חברות שכבר בוחנות האם ניתן לעוות את זמזום המקרר כך שיגרום לצרכנים לחוש שהאוכל שלהם טרי יותר.
בשר מעבדה
השנה הכריזו מדענים הולנדים שהם הצליחו לייצר "בשר מעבדה" - רצועות של רקמת שריר שנוצרו מתאי גזע שנלקחו מפרות והיו אמורים היו להידמות לקלמרי. החוקרים מקווים ליצור את "המבורגר המבחנה" הראשון מסוגו בעולם עד סוף השנה.
המאמר המדעי הראשון על בשר מעבדה מומן על ידי נאס"א (סוכנות החלל האמריקנית), מספר ד"ר ניל סטיבנס מאוניברסיטת קרדיף. המטרה הייתה לבחון האם "בשר חוץ גופי" יכול לשמש כמזון לאסטרונאוטים בחלל. עשר שנים מאז תחילת המחקר מנסים כיום המדענים לקדם את סוג המזון הזה כידידותי לסביבה וכך אולי לשכנע אותנו שמקומו בצלחת.
לפי מחקר שנערך לאחרונה באוקספורד, בשר מעבדה יפחית את גזי החממה משמעותית ויצמצם את בזבוז המים והאנרגיה שמאפיינים את תעשיית הבשר העולמית. הייצור דורש רק חלק קטן מהאדמות שדורשת תעשיית הבשר וברגע שמתחילים להתעסק עם האוכל ברמה המולקולרית אפשר להנדס אותו שיהיה מופחת שומן ויכיל יותר חומרים מזינים.
לדברי פרופסור מארק פוסט, שעמד בראש קבוצת המדענים ההולנדיים מאוניברסיטת מאסטריכט, הוא רוצה לייצר בשר מעבדה שייראה בדיוק כמו הדבר האמיתי אבל בשלב הראשון זה עלול להיראות שונה מאוד. הבעיה היא שמדובר בתחום קולינרי חדש שדורש חשיבה מחודשת ולא רק ניסיון להידמות לדבר המוכר, כך שלא מספיק רק לייצר בשר מזין במעבדה – צריך גם לגרום לו להיות טעם ולשכנע את העולם שזה עדיף.
אצות
אצות אומנם נמצאות בתחתית שרשרת המזון אך הן יכולות לתת מענה לבעיות המורכבות ביותר בעולם, כולל מחסור במזון. הן מזינות לבני אדם ולבעלי חיים, ניתן לגדל אותן באוקיינוס (חיסכון אדיר במים מתוקים ואדמה) ומדענים רבים מעודדים פיתוח ביו-דלק המופק מאצות כדי להפחית את התלות בדלק מאובנים.
בתעשיית המזון בר-הקיימא חוזים שחקלאות אצות עשויה להיות התעשייה הגדולה ביותר בתחום היבולים וזה לא סוד שבאסיה כבר מגדלים אותן בחוות ענק וצורכים אותן על בסיס קבוע.
לדברי ד"ר קרייג רוז, מנכ"ל "קרן בריאות האצות" (כן, גם כזה מתברר שיש), "מה שממש טוב באצות זה שהן גדלות בקצב אדיר - זה הצמח בעל קצב הצמיחה המהיר ביותר עלי אדמות". וכמו החרקים, האצות יכולות להשתלב במזון שלנו בלי שנשים בכלל לב.
מדענים מאוניברסיטת שפילד האלאם השתמשו בפירורי אצות כמלח בלחם ומוצרי מזון מעובדים. לגרגרים יש טעם חזק אבל זה עדיף משימוש במלח המואשם בהעלאת לחץ הדם. "יש 10,000 סוגים של אצות בעולם", אומר רוז, "והטעם של כל אחד מהם יכול להשתנות ולשנות הרבה".
החוקרים מאמינים שפירורי האצות יכולים לשמש כתחליף למלח בארוחות מוכנות ובכל מזון מעובד – אפילו גבינות. "רבים מהמאפיינים של האצות עדיין נחקרים", מסכם גיי. "זה משאב כזה גדול שעוד לא פיצחנו אותו לגמרי".
(מקור)