שום אסון לא נראה באופק באותו אביב של שנת 2015, כשעדרים גדולים של סאיגות, אנטילופות ייחודיות שחיות במרכז אסיה, מילאו מישורים בקזחסטן, וליחכו בשלווה את הדשא הירוק הרב בחברת צאצאיהם שאך נולדו. עם זאת, כעבור כשלושה שבועות בלבד המראה הפסטורלי התחלף בזוועה: מאות אלפי גוויות של סאיגות היו מפוזרות ברחבי המישורים, ורחשי החיים ששררו במקום הוחלפו בדממת המוות. מחזות מחרידים של גורים ואמהות שרועים מתים זה לצד זו השתלטו על הנוף, עדויות אילמות לדור הבוגרים ולדור הבא שנמחקו בהינד עפעף.
הקטסטרופה שתקפה את הסאיגות היא דוגמה בולטת לאירוע תמותה המוני – תופעה שבמסגרתה בעלי חיים מאותו מין ביולוגי מתים בתוך פרק זמן קצר מאוד במספרים גדולים. מדובר באחת התופעות הקיצוניות שקיימות בטבע, והיא עלולה להביא מין אל סף הכחדה בתוך ימים ספורים. מדענים סבורים שפעולותיו של האדם משחקות תפקיד חשוב באירועים האלה, ושהם יהפכו ליותר ויותר תדירים ככל שתופעת שינוי האקלים תחמיר.
המאפיין הבולט ביותר של הסאיגות הוא אפן הגדול, שמחמם את האוויר שהן נושמות בחורף הקפוא ומסנן ממנו את האבק בקיץ. רוב השנה נודדות הסאיגות בעדרים עצומים, וכשהן מאוימות הן מסוגלות לברוח במהירות של מעל 65 קילומטר בשעה. בשגרה, האיומים על קיומן כוללים ציד בלתי חוקי על ידי האדם, בעיקר לצורך בזיזת קרני הזכרים, שמיוחסות להן סגולות ברפואה הסינית ולכן מחירן בשוק גבוה מאוד. כיום הסאיגות מוגדרות כבעלי חיים בסכנת הכחדה חמורה. באירוע התמותה ההמוני של 2015 מתו מעל 200 אלף סאיגות, שהיוו כ-60 אחוז מכלל אוכלוסיית המין בעולם.
מדענים שניתחו את גופות הסאיגות גילו שהתמותה נגרמה בעקבות חיידק בשם פסטורלה מולטוצידה (Pasteurella multocida), שחי באופן טבעי בשקדיהן של האנטילופות. מחוללי מחלות (פתוגנים) כגון חיידקים ווירוסים שונים, מווסתים באופן טבעי את גודלן של אוכלוסיות בר בטבע. מחוללי מחלות הם ספציפיים למינים מסוימים של בעלי חיים ובעל החיים מנהל עם החיידק/וירוס מעין מרוץ חימוש, שבדרך כלל מונע ממחולל המחלה להצליח ולהפגין אלימות כזו שתחסל את המאכסנים (בעל החיים). כך לרוב נמנעת הקריסה של אותה אוכלוסייה. אך כשלמשוואה נכנסים גורמים נוספים שמפרים את האיזון הטבעי ופוגעים בבעלי החיים, כגון שינוי בתנאי הסביבה, הכוללים פגיעה בבתי גידול וצמצום שטחם, זיהום הסביבה ושינוי האקלים אותו מאזן טבעי עלול להיפגע.
ואכן, בעת אירוע התמותה של הסאיגות, שררו באזור טמפרטורה גבוהה במיוחד של 37 מעלות צלזיוס ומעל 80 אחוזי לחות, מה שגרם לחיידק להתפשט מן השקדים אל זרם הדם, והוביל למותן המהיר של הסאיגות. כיום, גלי חום קיצוניים כאלה הופכים ליותר ויותר תדירים עקב שינוי האקלים.
45 אלף שועלים מעופפים מתו בבת אחת
בעלי חיים אחרים שנפגעו מחום קיצוני הם השועלים המעופפים, סוג של עטלפי פירות שפניהם מזכירים פני שועל. העטלפים האלה נפוצים באוסטרליה והם מורגלים היטב לקיץ החמים במדינה, אבל במקרים קיצוניים שבהם הטמפרטורה עוברת את סף 40 המעלות הם לא מצליחים לווסת את טמפרטורת הגוף שלהם ועלולים למות מהתחממות יתר. ב-2014, מתו ביום לוהט אחד מעל 45 אלף שועלים מעופפים בדרום מזרח מחוז קווינסלנד שבאוסטרליה. ערימות של גופות הצטברו על הקרקע, כשבחלק מהמושבות ניתן היה למצוא יותר גופות מאשר עטלפים חיים. 96 אחוז מהעטלפים שמתו היו מאותו מין – black flying fox, שגל החום קטל כחצי מהאוכלוסייה המקומית שלו.
הקיץ האוסטרלי היה חם מאוד גם השנה, והטמפרטורות בסידני הגיעו לשיא של 47 מעלות, הטמפרטורה הגבוהה ביותר בעיר מאז 1939. החום פגע קשות בשועלים המעופפים גם הפעם, וגופות של עטלפים בוגרים וצעירים הפכו למראה נפוץ, חלקם בערימות על האדמה וחלקם עדיין תלויים מן העצים. במקרה קיצוני אחד התגלו לא פחות מ-400 עטלפים מתים במושבה אחת בדרום סידני.
אחד מאירועי התמותה ההמוניים הגדולים ביותר התרחש ב-2013, כשמיליוני כוכבי ים מ-20 מינים שונים חלו ומתו לאורך החוף המערבי של צפון אמריקה. בהתחלה, פצעים לבנים הופיעו על עורם של בעלי החיים. כשהמחלה התקדמה, כוכבי הים עברו שינוי מזעזע: גפיים החלו להתנתק מהם, וצורת גופם השתנתה מהכוכב הצבעוני המוכר למעין עיסה לבנה, חסרת נפח וחיים.
מדענים סבורים שהמחלה נגרמה בעקבות וירוס בשם Sea star-associated densovirus. כמו במקרה של חיידקי הפסטורלה מולטוצידה אצל הסאיגה, נראה שגם הווירוס הזה היה קיים בגופם של כוכבי ים במשך שנים רבות. טמפרטורת מי הים שהייתה גבוהה באופן חריג מהממוצע העונתי ב2-3 מעלות צלזיוס בזמן התפרצות המחלה העלתה ככל הנראה את קצב התקדמות המחלה ואת אחוזי התמותה. יתכן שחום המים החריג החליש את כוכבי הים וכך הקל על הווירוס לפגוע בהם.
בנוסף למוות ההמוני של בעלי חיים ממין מסוים, אירועי התמותה ההמוניים עלולים גם לפגוע במארג המזון. כך למשל, בחופי קליפורניה, הירידה במספר כוכבי הים הובילה לעלייה בכמות קיפודי הים, בעל חיים שבדרך כלל נאכל על ידי כוכבי הים. קיפודי הים ניזונים בעיקר מאצות ענק חומיות ((Kelp forest, מה שמוריד את זמינות האצות הללו בשטח, ועלול לפגוע במינים אחרים שמסתמכים עליהן כמקור למזון ולהגנה.
אלפי דגים מתים בנחל שורק
אירועי תמותה המוניים מתרחשים גם אצלנו בישראל. רק לאחרונה התמלא חוף פלמחים באלפי דגים שמתו עקב זיהום בנחל שורק. באוקטובר האחרון אלפי דגים מתו באחד מיובלי הירקון בעקבות זיהום מחומר הדברה אסור לשימוש. באותו חודש אלפי דגים מתו גם בנחל לכיש. בסוכות 2015, פיצוץ בקו ביוב הוביל לזיהום חמור בנחל לכיש שגרם למותם של מאות אלפי דגים.
אירועי תמותה המוניים, שמתרחשים במציאות שבה האיומים על אוכלוסיות בעלי החיים מרובים גם ככה (וכוללים אובדן בתי גידול, ציד, מינים פולשים, וכמובן את שינוי האקלים על השפעותיו השונות), רק הולכים ומתרבים. מחקר מקיף שפורסם ב-2014 מצא תיעוד ל-727 אירועי תמותה המוניים שונים מאז 1940, שהשפיעו על 2,407 אוכלוסיות שונות של בעלי חיים. במחקר נמצאה עלייה בכמות אירועי התמונה ההמוניים, וכן במספר בעלי החיים שמתים בכל אירוע, בכל הנוגע לציפורים, דגים וחסרי חוליות ימיים. החוקרים מצאו שעם השנים אנשים אמנם מבחינים יותר באירועים כאלה ולכן מדווחים עליהם יותר, אבל תופעה זו אינה מספיקה כדי להסביר את העלייה שנצפתה בכמות המקרים.
על פי המחקר, מחלות השפיעו על רבע מאירועי התמותה ההמוניים, גורמים שקשורים לאקלים (כמו אירועי חום וקור קיצוניים) השפיעו גם הם על כרבע מהמקרים, ו-19 אחוז מהמקרים היו קשורים ישירות לפעולות אנושיות, כמו זיהום סביבות מחייה. "כשאנחנו רואים שמחלה פורצת, פעמים רבות היא קשורה לתנאים שמשתנים ומאפשרים לה להתפשט", אומר פרופ' אורי שיינס מהחוג לביולוגיה וסביבה באוניברסיטת חיפה-אורנים. "אין לי ספק ששינוי האקלים הוא הגורם העיקרי לאירועי התמותה ההמוניים, יחד עם הרס בתי הגידול".
ומה צופן העתיד שלנו? "אני מאמין שהתופעות האלה רק ילכו ויתגברו", אומר שיינס. "ככול שנשנה יותר את הסביבה, ככה תהיה לה חסינות מופחתת לתופעות האלה. כשאנחנו שומרים על הסביבה מאוזנת היא בריאה יותר". לדבריו, הסביבה דומה לגוף האנושי, שפגיע יותר למחלות כשהוא מוחלש. "אני צופה שההתחממות הגלובלית והפגיעה בסביבה, שהולכת ומתגברת, יגרמו לתופעות כאלה להיות רק יותר ויותר נפוצות, גם בישראל", הוא מסכם.