את החתולה שלנו אנחנו בקושי יכולים ללטף בלי לקבל איזו שריטה עצבנית, אך את הלביאה הזו אין צורך לפתות בממתקים. בסרטון ויראלי נראית קיירה, לביאה בוגרת ממקסיקו כשהיא מתאחדת לראשונה עם האיש שגידל אותה, אדולפו. החשש הכבד לביטחונו של אדולפו מתחלף במהרה בחימום לבבות, כשמבינים כי הלביאה מתנפלת עליו לא כדי לקרוע אותו לגזרים, אלה בשביל חיבוק אמיץ ואוהב.
היא מזהה אותו מיד ברגע שהוא קורא בשמה, וקופצת עליו, מפילה אותו על הרצפה ומתחילה ללקק את כף ידו. הם מתאבקים, משתוללים, ונראים כמו שני כלבלבים שמשחקים אחד עם השני. למה החתולה שלנו לא יכולה לקחת דוגמא מקיירה?
(מקור)