הנחיתה על הירח – קרתה או לא קרתה? אתם במדור הקונספירציות של היקס, אז התשובה היא... כמובן שלא! פקפקו בכל עובדה שאתם מכירים. הנחיתה על הירח התרחשה כביכול ב-20 ליולי 1969, אבל 30 שנים אחר כך, בסקר של מכון גאלופ משנת 1999, התגלה כי 6 אחוז מהנשאלים מטילים ספק רב בכך שהאדם אי פעם הלך על הירח. הסיבות לזיוף מוכרות – בשיאה של המלחמה הקרה ובמסגרת המרוץ לחלל בין ארה"ב לברית המועצות, הראשונה להנחית אדם על הירח היא גם זו שתנחית מכת מחץ ותצא עם ידה על העליונה. זאת התאוריה המוכרת, והדי משעממת למען האמת. התאוריה שפחות מדברים עליה, בגלל שהיא יותר מופרכת אבל בגלל גם זה הרבה יותר מעניינת, כבר כוללת טכנולוגיה חייזרית, ונסיעה לירח שקרתה אך זו לא הנסיעה לירח שכולנו מכירים. הסתקרנתם?
מדענים נאצים וטכנולוגיה חייזרית
אם כך, בזמן מלחמת העולם השנייה, לפי חוקרי הקונספירציות ג'וזף פארל והנרי סטיבנס, הגיעה לידם של הנאצים טכנולוגיה חייזרית אותה חקרו מיטב החוקרים והמדענים. בתום המלחמה הוברחו המדענים אל ארצות הברית כדי לעבוד עבור נאס"א ולפתח אצלם צלחות מעופפות מבוססת טכנולוגיה חייזרית – דבר שאכן קרה לבסוף, אך נאס"א שפעלה תחת חסותה של ממשלת סתרים (טייקונים, בכירי ממשל בעלי נאמנות כפולה, ועוד דברים שמזכירים את ממשלת ישראל כיום) בחרו להסתיר את אותן צלחות מהנשיא ג'ון פ. קנדי ומהציבור האמריקאי, ולשמור את כל הכוח והידע הרב שצברו, לעצמם. קנדי שהיה מודע לטכנולוגיה שיש בידיהם, נאם את נאומו המפורסם בו דרש מנאס"א להנחית אדם על הירח עד סוף העשור, כחלק מתוכנית בו נאס"א תאלץ לבסוף להסגיר את הטכנולוגיה שבידה, ולהשתמש בה לטובת הציבור.
לאחר ההתנקשות בקנדי ב-1963, מישהו בממשלת הצללים החליט לביים סדרה של נחיתות על הירח ובכך לחתום לנצח את סודות הטכנולוגיה הנאצית שיש לארה"ב, מאזרחיה ומאויביה כאחד. כי איזה מדינה תחשוף את כל הקלפים שיש לה בשרוול באמצעה של המלחמה הקרה? עכשיו צריך למצוא מי יביים את כל זה.
הגאון סטנלי קובריק הוא האיש למשימה
בתחילת 1964 סיים סטנלי קובריק לביים את סרט הפולחן "ד"ר סטרנג'לאב". במהלך צילומי הסרט הוא ביקש אישור מחיל האוויר האמריקאי לצלם את אחד ממפציצי ה-B-52, אך הפנטגון סירב להעניק לו אישור זה מאחר שהיה מדובר בסאטירה שחורה על הצבא, והימים הם ימים של חיזוק הזיקפה הלאומית. מאוכזב אך לא נואש, קובריק יצר בעזרת אפקטים מיוחדים טיסת B-52. מישהו בנאס"א צפה בסרט והתרשם במיוחד מהעיצוב המדויק של קובריק והחליט שהוא האיש המתאים לביים את זיוף הנחיתה על הירח. בסופו של דבר נאס"א הצליחה לשכנע את הבמאי הידוע בהשקפותיו הליברליות בעזרת הבטחה אחת: לעשות כל סרט שהוא אי ירצה עם תקציב בלתי מוגבל מעתה ועד סוף חייו.
באופן נוח למדי, הפקת סרט המדע בדיוני הגדול של קובריק "2001: אודיסאה בחלל" פעלה במקביל להפקת הנחיתה המזויפת. הפקת הסרט החלה בשנת 1964 והסרט יצא אל האקרנים ב-1968, ותוכנית החלל "אפולו" החל בשנת 1964 והגיעה לשיאה כאמור בנחיתה הראשונה בשנת 1969. ועוד צירוף מקרים מחשיד הוא העובדה שמדען החלל פרדריק אורדוויי שעבד בתוכנית החלל שימש גם כמייעץ המדעי הבכיר ביותר עבור הסרט.
הסרט שחושף את האמת צץ השבוע
לפני שלושה ימים צץ ברשת סרט באורך שעתיים של קטעים לא ערוכים מתוך ראיון שנעשה לכאורה עם קובריק ב-3 למרץ 1999, ארבעה ימים בלבד לפני מותו. בסרט שצולם על ידי היוצר הדוקומנטרי ט. פטריק מוריי נראה גבר מזוקן בעל משקפיים שהוא לכאורה קובריק עצמו מספר על התרמית הגדולה של נאס"א בה היה שותף בכיר, ומודה כי לא ניל ארמסטרונג ולא אף אחת מ-6 חלליות אפולו שהגיעו אחריו, לא נחתו על הירח לעולם. "הקונספירטורים צדקו הפעם", אומר "קובריק".
קובריק מספר שפעל כדי להגשים את החזון של הנשיא קנדי לנצח במרוץ החלל (כנראה הוא לא היה מודע לתרמית הכפולה של ממשלת הצללים). הוא מספר על לבטיו, שלבסוף הוכרעו כשהבין את גודל ההזדמנות החד פעמית הניצבת בפניו – לביים נחיתה על הירח. "ביצעתי הונאת ענק על הציבור האמריקאי, אותה אני מתכוון לפרט עכשיו, ומערבת את ממשלת ארצות הברית ונאס"א. הנחיתה על הירח מזויפת, כל הנחיתות על הירח זויפו, ואני האדם שצילם אותן".
לשאלת המראיין מדוע הוא מספר את זה דווקא עכשיו (שאלת ה"למה דווקא עכשיו?" הידועה לשמצה) הגיב: "אני מחשיב אותן בתור יצירת המופת שלי".
מראיין: ואתה לא יכול לקחת קרדיט עליהם, או אפילו לדבר עליהן...
קובריק: ובכן, אני מדבר על זה עכשיו..
מראיין: אבל למה הייתם צריכים לזייף את זה?
קובריק: כי זה פשוט בלתי אפשרי להגיע לשם.
רבים ברשת מאמינים כי הסרט והראיון הם בבחינת מתיחה אינטרנטית, אך אתר Gawker מציע אפשרות מבלבלת נוספת. הם טוענים כי האדם המרואיין אינו קובריק עצמו, אלא מתחזה, ואף אישרו זאת עם אלמנתו כריסטיאן קובריק, אך הם מציעים כי אולי זו הודאה מהקבר של קובריק שהיה שותף במידה לא ידועה כלשהי ליצירת הסרט – מאחר והתסריט גאוני וקובריקי בעליל.
אז מה קרה שם באמת? למעשה, כן היה שיגור של חללית עליה היו האסטרונאטים ניל ארמסטרונג, באז אלדרין ומייקל קולינס, אך היא נכנס למסלול אורביטאלי נמוך סביב כדור הארץ, ובעת שהם הקיפו את העולם, שידרו ברחבי העולם את יצירת המופת של קובריק, בסיומה נחתו חזרה אל האוקיינוס השקט והפכו לגיבורים.
התחקיר של פוקס
בשנת 2001 יצאה רשת פוקס האמריקאית במשדר טלוויזיוני מיוחד בו הוצג תחקיר הטוען שוב כי הנחיתה מעולם לא קרתה, וכי הסרטים בוימו על ידי קובריק. בין ההוכחות לזיוף היו הטענה כי דגל ארצות הברית שהוצב על קרקע הירח, מצולם מתנופף ברוח – להזכירכם מקום ללא אטמוספירה. בצילומים לא ניתן להבחין בכוכבים ברקע, הצל שמטילים האסטרונאוטים והדגל כולם בזוויות שונות אחת מהשני, דבר המעיד על תאורת אולפן ולא על גרם שמיימי המטיל מקור אור אחד, ובכלל – מי צילם את ניל ארמסטרונג יוצא מהחללית כשהוא האדם הראשון כביכול שדרך על הירח?
נוסף לכל זה, ישנה העובדה המצמררת כי מחצית מהעובדים והאסטרונאוטים בתוכנית החלל "אפולו" נהרגו בתאונות שונות ומשונות. כמו תומאס רונלד בארון, מבקר האיכות של נאס"א, שכתב דו"ח בן 500 עמודים המבקר את הליקויים שהתגלו בתוכנית ולמעשה מעידים שאין שום אפשרות להנחית אדם על הירח, והעיד על כך בפני ועדת הקונגרס ב-1967. 8 ימים לאחר עדותו נהרגו בארון, אשתו ובתו בתאונה מוזרה כשרכבם נתקע על פסי רכבת. הדו"ח עצמו נעלם עד עצם היום הזה. עוד פרט מצמרר הוא שבמהלך אימוני התוכנית, עשרה אסטרונאוטים שהיו למעשה 15% מכלל האסטרונאוטים של נאס"א נהרגו בתאונות. ביניהם שלושה שנהרגו בבדיקת שיגור, כשבנו של אחד מהם, גאס גריסום, האשים בתוכנית של פוקס את נאס"א ברצח מכוון של אביו, וטען כי השלושה רצו לגלות לציבור את האמת.
השתכנעתם?