הגרמאנטים, ראשוני המתיישבים בלוב, השתמשו במערכת השקייה מתוחכמת בשדותיהם והחוקרים מעריכים שהכפרים היותר קטנים אכלסו 5,000-6,000 בני אדם, כך שמדובר בתרבות גדולה מאוד בקנה המידה של התקופה.
הם היו סוחרים וחקלאים; סל המזון שלהם כלל תאנים, ענבים, שעורה וחיטה והם חפרו מנהרות תת-קרקעית ומערכת צינורות להובלת מי-תהום תחת מדבר סהרה הצחיח. ההריסות כוללות אינספור קברים, מבצרים ובתי קברות ולדברי ההיסטוריון היווני הרודוטוס הם היו "עם גדול מאוד". הסביבה ממש לא אידיאלית לאדם וכדי לשגשג שם אין ספק שהיה צורך בתחכום רב ובתושייה אך למרות שהם כתבו, אין הרבה מידע שלהם שאפשר להסתמך עליו ואפילו הכינוי שלהם ניתן על ידי היוונים ואומץ על ידי הרומאים.
החוקרים מעריכים שהיו להם שמונה ערים מרכזיות גדולות, שלוש מהן נחפרו וחמש נותרו לחסדי הזמן והמדבר. צילומי לווין חשפו בעבר את שרידי התרבות העתיקה שהתקיימה באזור של מדבר סהרה כיום, עד ימי האימפרייה הרומית ובמהלכה. הארכיאולוגים מקווים שכעת, אחרי הדחתו של מועמר קדאפי, שליט לוב ב-42 השנים האחרונות , הם יזכו לגישה לאזור ולזכות לחשוף בעזרת כלים מודרניים את הערים שנקברו תחת החולות הנודדים.
לדברי דיויד מטינגלי, פרופסור לארכיאולוגיה המתמחה ברומא העתיקה מאוניברסיטת לסטר באנגליה, תמונת הלווין מראה שהתרבות הגרמנטית האבודה הייתה מאוד מתקדמת ואזורים נרחבים שהיו מיושבים בעבר בלב המדבר השומם כיום. "זה כאילו שהיינו חושפים רק היום את כל הטירות מימי הביניים באירופה", אומר מטינגלי. "התרבות הזו לא תועדה ולא נחקרה בימיו של קדאפי". בתקופת שלטונו של קדאפי, לא היה עניין רב בחקר העבר הקדם-איסלמי של האזור והגישה נחסמה לחוקרים רבים.
בהודעה של אוניברסיטת לסטר נכתב: נפילת קדאפי פרצה את הדרך למחקר ארכיאולוגי של המורשת הקדם-איסלמית, ששלטה באזור ונקברה בחולות בזכות התעלמות המשטר. מטינגלי הצליח להצטרף למשלחת שיצאה למדבר בשנה שעברה אבל נאלץ להתפנות עם פרוץ המרד בלוב. רשות העתיקות הלובית מנסה להשתקם ומעורבת כיום בפרויקט הממומן על ידי גורמים אירופים, ששלחו את מטינגלי לדיונות עם כמעט שני מיליון יורו וחצי.
"זו התחלה חדשה לרשות העתיקות הלובית והזדמנות לעם הלובי להתחבר מחדש להיסטוריה ארוכת השנים של ארצו", אמר מטינגלי. לדבריו, "הגרמאנטים היו מומחים בהקמת נוות מדבר ובפיתוח מסחר לאורך המדבר". אך למרות זאת, דעיכת התרבות שלהם מיוחסת דווקא לניצול יתר של מעט המים שהיו להם והחמרת תנאי החיים במדבר בעקבות שינויים אקלימיים, ומשם הכול היסטוריה.