בחלק הראשון הבאנו לכם את הטקסים העתיקים והמסתוריים של העבר - מטקס הצלייה הכפולה האבוריג'יניו וריקוד הנחש החושני של בנות האמזונס עד ריקוד הניצחון עם הראש הכרות בבורמה.
בחלק השני מתוך הספר המסתורי "המוזיאון הסודי של האנושות", נגלה לכם את התמונות והתיאורים של כמה מאותן תרבויות עבר שאבדו בין דפי ההיסטוריה.
שבט האיינו מיפן
בתמונה אפשר לראות את אחרוני אצילי האיינו, לבושים בבגדי חג מסורתיים. בזמן צילום התמונה בסביבות סוף המאה הקודמת, בני השבט גרו באיים יייזו והוקאידו, אך כיום כנראה שאין בן האיינו טהור אחד ביפן.
הבגדים המסורתיים דומים מאוד לקימונו היפני, אך הגברים כולם טיפחו זקן שחור ועבה – דבר שמאוד לא אופייני למרבית היפנים – כחלק מתפיסת האסתטיקה שלהם, וגם מאמונה טפלה שהזקן מרחיק רוחות רעות.
בני האיינו היו נוהגים לקעקע את אזור הפה של הנשים. את הקעקוע היו מתחילים בגיל הילדות, כך שעד שאשת האיינו הייתה מגיעה לגיל הנישואים, חיוך בצבע שחור כחול כבר הקיף את שפתיה הטבעיות.
אנדמן
באיי אנדמן שמול תת היבשת ההודית חיו בעבר עם מפואר בעל מסורת, ולא רק תיירים ישראלים ששמעו שאין שם יותר מדי ישראלים. ואם בעבר היה מדובר באזור מבוסס בעל עבר עשיר, היום אנשי אנדמן חיים בזכות חסדיה של ממשלת הודו.
במשך אלפי שנים ישבו באיים שבטים מנותקים מהעולם החיצון, עד שבמחצית המאה ה-19 כבשו הבריטים את האיים והפכו אותם לחלק מהאימפריה.
ילידי איי אנדמן הם נגריטו - פיגמים אסיאתים שחורי עור ומקורזלי שיער - ואילו ילידי איי נקובר הם בני הגזע המונגולידי ודומים במראם לתושבי דרום מזרח אסיה.
הנוף הטבעי שם עוצר נשימה ומי שביקר שם יעיד שכל שקיעה יפה יותר מקודמתה. רק שניים מהאיים פתוחים למבקרים ובאיים הנותרים חיים בהסגר בני אנדמן, שהמפגש שלהם עם הציביליזציה הדביק אותם במחלות קשות.
סע ללפלנד
היום, נקראים הלאפים בני העם הסאמי. כבר בתמונה היו הלאפים בני עם נוודים עני, למרות היותם אחד מהעמים העתיקים באירופה, שורשיהם של השבדים, הנורבגים, הפינים נבעו מהם.
ככל הנראה הסיבה להכחדותם הייתה שהלאפים היו בין האחרונים לקבל על עצמם את הדת הנוצרית. הנוצרים, כידוע, לא נהגו לרחם על מי שסרב לקבל את ישו כמלכם. בתמונה אפשר לראות אותם עומדים מול וויגוואם, או קוטה - אוהל/בית בתרבות הלאפית, שמזכיר מאד את הטיפי האינדיאני.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים, משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
קשה לחזור ממלנזיה
כף רגלה של אישה לא דרכה במקדש המצולם, והפסלים שמופיעים מסביב למצולמים סימלו אלים בעלי כוחות עצומים.
אגב, עובדי האלילים הללו היו קניבלים לתקופה, מה שמעלה את השאלה איך יכול להיות שנכבשו. כנראה שלבריטים ולצרפתים אין טעם.
כושי זו לא קללה, מסתבר
הגובה שלהם, גופם המרשים ותווי הפנים המרשימים מתחברים לתיאורים וככל הנראה הם היו צאצאי חם. אח של שם.
אליסווהטופול
בתמונה הזו יש המון מסתורין. מצולמים בה אנשי אליסווהטופול, עיירה שממוקמת היום באזרבייג'אן, בין באקו לבאטום. אנשיה היו בני העם הטטארי, העם הארמני, הכורדי והגרוזיני. ככל הנראה העיירה שרדה עד הכיבוש העותמאני בתחילת המאה הקודמת.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים, משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
האבוריג'ינים – האינדיאנים של אוסטרליה
בני שבט הארונטה שבתמונה, חיים חיי פשטות: הנשים עושות את רוב העבודה ולגברים יש המון זמן פנוי. במידה ואין חג או אירוע או טוטם להתפלל אליו, נפגשים בני הארונטה לרקוד יחד, לאייר האחד על גופו של שני ולהתכונן לקורובורי – מפגש טקסי בו מתקשרים בני השבט עם חלומותיהם, עם מוזיקה ועם תחפושות.
כן, כמו שאפשר לראות, הם לא לבושים מדי – בעיקר עורות של קנגורו וזנבות של חיות אחרות.
המאורים – האבוריג'ינים של ניו זילנד
כן כן, אמנם מעט פחות מוכרים – אבל גם בני שבט המאורי מניו זילנד נכחדים כיום הודות למסעות האדם הלבן בעולם. שבט הלוחמים העתיק, שבעבר היה מאיים ומסוכן ידע תקופה ארוכה מדי של שלום.
בדומה לאוסטרליה, גם בניו זילנד המבודדת פיתחו המאורים תרבות ייחודית משלהם מבחינת השפה, האומנות והמיתולוגיה. עם הגעת האדם הלבן בסוף המאה ה-17, החלו לאבד המאורים אחיזה בתרבותם העתיקה, אבל בשנים האחרונות היא חווה תחייה מחודשת.
אף על פי שרובם לא הוכחדו סופית והמאורים עדיין מהווים כ-15% מהקהילה הניו זילנדית, בדומה לאבוריג'ינים ולאינדיאנים גם הם סובלים מהמון בעיות חברתיות.
ובינתיים, בלבנון: משחקים שש-בש ומעשנים נרגילה
נכון שרצינו להתמקד בתרבויות ועמים נכחדים, אבל התמונה המעניינת הזאת תפסה לנו את העין – בעיקר בזה שהיא מראה כמה מעט מהדברים הבסיסיים השתנה.
בתמונה נראים רועי צאן לבנונים, בזמן מנוחה. לא צריך להיות יותר מדי חד-עין כדי לשים לב למה שהם עושים – משחקים שש-בש ומעשנים נרגילה. ממש כמו מתבגרים בחופש הגדול.
