תומאס אלווה אדיסון (צילום: Central Press, GettyImages IL)
הכול בשם המדע או הכסף?|צילום: Central Press, GettyImages IL

תומאס אלווה אדיסון היה איש עסקים אמריקני החתום על המצאות רבות ששיפרו את חיינו כמו נורת החשמל, הפונוגרף, הטלגרף הדו-כיווני ועוד. אבל בין ההמצאות המשוכללות יש גם המצאה אחת אפלה שנולדה בחטא החמדנות ופותחה תוך התעללות אכזרית במיוחד בבעלי-חיים רבים.

אדיסון נחשב בזמנו לממציא הגדול והמפורסם בעולם, ואף זכה לכינוי "הקוסם ממנלו פארק". הוא רשם 1,093 פטנטים ברחבי העולם אך רובם היו שכלולי המצאות קודמות עליהם עבדו רבים מעובדיו - על כך הוא ספג ביקורת רבה שאינו מעניק את הקרדיט הראוי לשותפיו ולעתים אף גונב את מקומו בהיסטוריה.

אדיסון "המציא" את הנורה החשמלית על ידי כך שהורה לעובדיו לשבת על העיצובים הקיימים ודחק בהם לייצר נורה חשמלית הפועלת לזמן ממושך יותר. לשם שיווק הנורות ניסה אדיסון לפתח רשת להפצת חשמל שעובדת עם גנרטורים לזרם ישר. נסיון זה נכשל, לטובת זרם החילופין שהיה מתאים יותר, וקודם על ידי הממציא ניקולה טסלה ואיש העסקים ג'ורג' וסטינגהאוז, במאבק ממציאים שכונה "מלחמת הזרמים".

כדי להוכיח שהזרם שלו עדיף, החליט אדיסון להשחיר את הזרם החילופי ומצא דרך אכזרית במיוחד לעשות זאת - שימוש בזרם של המתחרים למטרות הוצאה להורג. בשנת 1886 הקימה מדינת ניו יורק ועדה כדי למצוא שיטה חדשה והומנית יותר להוצאה להורג, שתחליף את התלייה.

מהמכרז המורבידי הזה נולד הכיסא החשמלי שהומצא על ידי הרולד בראון - אחד מעובדיו של אדיסון - והתבסס על זרם החילופי (AC) שהתחרה בזרם הישר (DC). כדי להוכיח שזרם חילופין עדיף לשם הוצאה להורג, בראון ואדיסון רצחו באכזריות בעלי חיים רבים, בעת שבחנו את אב-הטיפוס. השניים אף ערכו הדגמות של הוצאות להורג של בעלי חיים לעיני התקשורת כדי לוודא שדווקא זרם החילופין יקושר להוצאה להורג בחישמול. בראון שתכנן את הכיסא הגה ניסויים אכזריים על בעלי חיים רבים כמו כלבים, סוסים, פרות ואפילו פיל קרקס.

הוא הדגים שחשמול עם זרם ישיר רק מענה את החיות המסכנות במעבדה ואילו הזרם הישיר הורג אותן. גם אדיסון וגם וסטינגהאוז, שהתחרו ביניהם על הטכניקה להובלת חשמל, לא רצו שהאמצעים החשמליים שלהם יבחרו, מהחשש שהצרכנים לא ירצו בבתיהם את אותו סוג של חשמל המשמש להריגת פושעים.

רוב הניסויים נערכו במעבדתו של אדיסון בניו ג'רזי והניסויים הצליחו להשיג את מטרתם - הוועדה אימצה בשנת 1889 את הכיסא החשמלי המופעל בזרם חילופין. אדיסון אפילו הציע בציניות לקרוא לחשמול הממית "וסטינגהאוז" כפועל (לעשות וסטינגהאוז למישהו) אבל בסופו של דבר, בסוג של צדק פואטי, למרות ששיטת ההוצאה להורג הזו הפכה למקובלת בארה"ב אדיסון הפסיד במלחמה והזרם הישיר שלו לא אומץ לרשת החשמל.

האסיר הראשון שהוצא להורג בעזרת הכיסא החשמלי בשנת 1890 היה ויליאם קמלר ורק לאחר שטקסס אימצה את זריקת הרעל הקטלנית כשיטת הוצאה להורג בשנת 1982, השימוש בכיסא החשמלי הצטמצם. המורשת האכזרית של המתקן תועדה בפרוטוקולי בית המשפט העליון של נברסקה, שקבע כי השימוש בכיסא חשמלי מנוגד לחוקה משום שמראה הגופות החרוכות פוגע בצנעת הפרט ובכבוד האדם, וקבע כי יש עדויות רבות מדי שמוות בכיסא חשמלי אינו מיידי וכרוך בסבל ממושך.