בעשורים האחרונים, ארכיאולוגים תוהים האם העצם העתיקה המחורצת שבתמונה היא שיעור המתמטיקה הקדום ביותר שתועד? לדברי ארכיאולוגים שחקרו (איי או 9) את העצם, זו יכולה להיות העדות הקדומה ביותר לניסיון אנושי להסביר את העולם באמצעות המתמטיקה.
הפריט השמור מוכר כ"עצם אישנגו" למעשה מדובר בעצם שוק של בבון, שבקצה אחד שלה שובצה חתיכה חדה של קוורץ, כנראה לשם חריטה או כתיבה. העצם מתוארכת בערך לתקופה של 20,000 לפני הספירה ובתחילה חשבו החוקרים כי מדובר במקל ספירה, מכיוון שיש לכל אורכו סימני ספירה. עם זאת יש חוקרים המאמינים כי הסימנים, החרוטים בשלוש עמודות, בצורה הקיבוצית מעידים על הבנה מתמטית מעבר לספירה פשוטה.
הגאולוג הבלגי, ז'אן דה הנזלן דה ברוקור, מצא את עצם אישנגו בשנת 1960, בזמן שביצע מחקר בקונגו, והיא קרויה על שם העיר אישנגו, בה נמצאה. העדויות מראות כי האוכלוסייה המקומית, בתקופה ההיא, הייתה כנראה בין הקבוצות הסופרות הראשונות, אך הקהילה שרדה רק כמה מאות שנים, בגלל התפרצות הר געש באזור.
עצם אישנגו מוצגת במרכז הבלגי המלכותי למדעי הטבע הממוקם בבריסל, הבירה, והיא עדיין מעוררת שאלות אחרי כל כך הרבה שנים. המתמטיקאית האמריקנית, קלאודיה זאסלווסקי, העלתה סברה שעצם אישנגו שימשה למעשה אישה, שעקבה אחר מחזורה החודשי באמצעות הירח.
כמה מקלות ספירה קדמו לעצם האישנגו, בהן עצם הלבומבו בת 37,000 השנים – הממצא המתמטי העתיק בעולם. העצם נמצאה במערה בדרום אפריקה וחרוטים עליה 29 סימונים מדויקים, שכנראה שימשו לספירת מחזור הירח. למרות שהיא עתיקה יותר, עצם אישנגו הרבה יותר מורכבת ומציגה, כך משערים, הבנה עמוקה יותר של המתמטיקה.
כמובן שהתקדמנו המון מאז, וכל ילד משחק עם בדידים מתוחכמים יותר בבית הספר היסודי, אבל המחשבה ששם הכול התחיל יכולה להכניס את הכול לפרופורציות ולהעניק פרספקטיבה עמוקה יותר להישגים המדעיים שאנו לוקחים היום כמובנים מאליהם.