פסח כבר כמעט כאן, ויחד איתו כמובן גם עוד כותרות של "שיא של נוסעים נשבר בנתב"ג". כולכם הרי רוצים לנצל את החופשה הארוכה מספיק כדי לעוף קצת לחו"ל, ואנחנו בעדכם לגמרי. פשוט, רגע לפני שאתם עולים על המטוס, חשבנו שאולי כדאי להאיר את תשומת לבכם לתרחישים מאוד קיצוניים שיכולים לגרום - כלומר גרמו בעבר - להתרסקות של מטוסים. זה בטח לא יקרה לכם כמובן, חס וחלילה. אבל אולי בכל זאת כדאי להעיף מבט במטוס מסביבכם, רגע לפני ההמראה, סתם כדי להיות בטוחים שלא תקרה לכם אחת מהתאונות הקטלניות והמחרידות האלה:
אש בגלגלים
לאחר שביקרו במכה והתפללו רבות לאללה, עשו חסידים ניגריים את דרכם חזרה מג'דה שבערב הסעודית לסוקוטו שבניגריה, בטיסה מספר 2120 של חברת Nigeria Airways. רגע לפני ההמראה הבחין צוות הקרקע כי בגלגלי המטוס אין מספיק אוויר. אלא שבמקרה של מטוסים, לא מדובר בדיוק באוויר אלא בחנקן, שהמצבורים שלו לא בדיוק היו זמינים באותו הרגע. אז במקום ליצור עיכוב בהמראה, הוחלט להמריא עם גלגלים כמעט-מלאים. ובכן, טעות חמורה.
ברגע שהגלגלים החלו להתגלגל במהירות על מסלול ההמראה, שניים מהם החלו לבעור ובמהרה כל ציוד הנחיתה של המטוס עלה באש. הטייסים ניסו להחזיר את המטוס לשדה התעופה אך המערכות ההידראוליות וויסות הלחץ כבר הלכו לעזאזל. למעשה, האש כבר החלה להתפשט לתא הנוסעים, שהיו חגורים במקומם, כך שחלקם פשוט נפלו החוצה מהמטוס, והשאר - למרבה הזוועה - נשרפו בחיים. סה"כ נספו בתקרית 261 אנשים.
התנגשות בין מטוסים
נדמה שהשמיים גדולים ורחבים, אבל מתברר שלמרות שאין להם גבול, מטוסים עדיין יכולים להתנגש זה בזה. בדיוק בשביל זה קיימות במטוס מערכות אוטומטיות שתפקידן למנוע התנגשות אווירית בין כלי טיס - TCAS. אבל מה עושים כשהמערכת אומרת משהו אחד והפקח האנושי אומר משהו אחר?
ב-1 ביולי 2002, טיסה מספר 2937 של חברת התעופה Bashkirian הרוסית שעשתה את דרכה לברצלונה הייתה במסלול התנגשות ישיר עם מטוס משא של חברת DHL, שהיה בדרכו לבריסל. פיטר נילסן, הפקח שעבד במגדל הפיקוח בציריך, מעליו חלפו שני המטוסים, היה עסוק בטיפול בטיסה אחרת ולא שם לב לתאונה שעומדת להתרחש. פחות מדקה לפני ההתנגשות, הבחין נילסון במה שעומד לקרות והנחה את המטוס הרוסי להנמיך, ואת מטוס המשא להגביה. אלא שמערכת ה- TCAS האוטומטית בשני המטוסים נתנה את ההוראות ההפוכות. טייסי המטוס הרוסי החליטו להישמע לפקח האנושי והנמיכו גובה, מה שאומר ששני המטוסים המשיכו להיות באותו מסלול התנגשות. המטוס של חברת DHL חתך לחלוטין את גוף המטוס הרוסי לכל אורכו, ו-71 האנשים שהיו על שני המטוסים מצאו את מותם. וזאת עדיין לא הטרגדיה הכי גדולה כאן.
על המטוס הרוסי היו 45 ילדים שכלל לא היו אמורים להיות שם - חברת הנסיעות שהייתה אחראית על הטיול שלהם שלחה אותם בטעות לשדה התעופה הלא נכון, כך שהם פספסו את טיסתם המקורית ועלו על טיסת הצ'ארטר של Bashkirian יומיים אחרי. כתוצאה מכך, שנתיים לאחר מכן, נרצח פקח התעופה על ידי אדם רוסי שאיבד את אשתו ושני ילדיו בהתרסקות, ונסע במיוחד לשוויץ כדי לדקור את נילסן למוות.
הדלק שלא הספיק
ב-23 בנובמבר 1996, טיסת Ethiopian Airlines מספר 961 יצאה מאדיס אבבה לכיוון ניירובי, במה שהיה אמור להיות מסלול טיסה של שעתיים קצרות בלבד. קצת לאחר ההמראה, שלושה נוסעים אתיופים החלו לטעון שיש פצצה על המטוס, התפרצו לקוקפיט ודרשו מהקפטן שישנה מסלול לכיוון אוסטרליה. השלושה טענו כי קראו שמטוס מסוג בואינג 767 מסוגל לטוס 11 שעות, ולא האמינו כשהטייס טען שאין לו מספיק דלק כדי להגיע לאוסטרליה. אז המטוס טס לכיוון מזרח, ואיפשהו מעל האוקיינוס ההודי אכן נגמר הדלק.
הטייס ניסה לבצע נחיתת חירום באיי קומורו, אך המטוס לא הצליח להגיע לשם והחל לצנוח באמצע האוקיינוס. הכנף השמאלית פגעה במים קודם, וגרמה למטוס להתפרק לחלוטין ולשקוע למצולות. מתוך 175 הנוסעים, רק 50 שרדו, כאשר חלק מאלו שנספו נתקעו בתוך תא הנוסעים ולא הצליחו להסיר את חליפות ההצלה שלהם, שגרמו להם לצוף ומנעו מהם לצאת מהמטוס המתמלא במים.
הטעות של הטכנאי
כשזה נוגע למערכות טיסה, הכל חייב להיות מדויק ולפעול כמו שעון, בלי שום חריגה. עובדה – טיסת Aeroperú מספר 603 המריאה ב-2 באוקטובר 1996 מלימה שבפרו, כשעליה 70 איש. קצת לאחר ההמראה החלו הטייסים להבחין שמכשור הטיסה שלהם מספק מידע לא מדויק בנוגע למסלול, ומציג מספר התראות חירום לא אמיתיות. הם החליטו לשוב על עקבותיהם, אבל למרבה הצער גם הגובה שלהם לא הוצג כראוי, והם החלו בתהליך הנחיתה הרבה לפני שהיו אמורים. כמו כן, שעת הלילה הקשתה עליהם לראות שהם נוחתים על גבי מי הים, ורק כאשר אחת הכנפיים פגעה במים הם הבינו את רוע מזלם. בשלב הזה כבר היה מאוחר מדי לעשות משהו, וכל הנוסעים נספו.
מאוחר יותר, בחקירת שרידי המטוס, התברר כי התקלה במכשירים נבעה מחתיכת נייר דבק קטנה שהדביק טכנאי על אחד מהפתחים במטוס במהלך פעולות התחזוקה, ושכח להסירה. החתיכה הקטנה הזו חסמה את היכולת לספק מידע מהימן בנוגע למהירות האוויר והגובה של כלי הטיס.
הטייס המתאבד
לפני שלוש שנים בדיוק התרסקות מטוס "ג'רמן ווינגס" באלפים - בה נספו 150 בני אדם – זעזעה את העולם בעקבות הנסיבות המחרידות שלה: טייס המשנה נעל את הטייס הראשי מחוץ לקוקפיט במטרה מכוונת לגרום להתרסקות המטוס.
מניתוח הקלטות הקופסה השחורה התברר כי הקפטן עזב את תא הטייס בטרם החל המטוס לאבד גובה. "הטייס ביקש לחזור למושבו ודפק על דלת תא הטייס, תחילה בעדינות, וכאשר לא נענה במשך דקות ארוכות, היכה בדלת בחוזקה", סיפר החוקר שהיה ממונה על המקרה, והוסיף כי לקראת תום ההקלטה נשמעים בבירור ניסיונות הטייס שננעל בחוץ לפרוץ את דלת הקוקפיט. "במהלך כל ההקלטה לא ניתן לשמוע כל תגובה מעברו השני של תא הטייס". לפי החקירה, נאמר בזמנו שטייס המשנה גרם לטייס הראשי לצבור נוזלים ובכך להכריח אותו לצאת מהתא ולתת לו הזדמנות לנעול את עצמו בפנים.
התובע הציבורי הצרפתי ברייס רובין ממארסיי קבע כי טייס המשנה הגרמני, אנדראס גונתר לוביץ בן ה-28, "לא אמר מילה מהרגע שהטייס יצא מהתא. הוא לחץ על כפתור שהאיץ תוך כדי ההנמכה, ואנחנו יודעים שהוא היה בחיים עד ההתרסקות". עם זאת, התובע סירב לאשר כי מדובר בהתאבדות מכוונת, כפי שהעריכו מומחי תעופה רבים או בפיגוע טרור. "אין שום מידע על קשר שלו לארגון טרור", אמר. "אני לא משתמש במילה התאבדות כי אני לא יודע, אבל על סמך המידע אני יכול להגיד לכם שזו פעולה מכוונת - הכוונה הייתה להשמיד את המטוס. הפרשנות הסבירה ביותר היא שטייס המשנה סירב לפתוח את הדלת והנמיך את גובה הטיסה". באסון, כאמור, נהרגו 144 נוסעים ו-6 אנשי צוות, בהם 72 גרמנים ו-51 אזרחים ספרדים.
הדלת נפתחה מעצמה
ב-3 במרץ 1974 זה קרה לטיסת טורקיש אירליינס 981, שהייתה בדרכה מצרפת ללונדון: כ-10 דקות לאחר ההמראה, אחת הדלתות האחוריות של תא המטען פשוט נפתחה לרווחה ועפה החוצה, משום שלא הייתה סגורה ואטומה מספיק. מתברר שסבלי המטען, שסיימו להעמיס את המזוודות בבטן המטוס, סגרו את הדלת בחוזקה אך לא השתמשו בפיני הביטחון שמאבטחים אותה כראוי. כתוצאה מכך, שינוי לחץ האוויר בתא המטען החל לערער את המטוס כולו ובסופו של דבר ניתק את שני המנועים האחוריים של המטוס. חרטום המטוס החל לצלול באופן חד כלפי מטה, הטייסים איבדו עליו שליטה והוא התנגש בחורשת עצים במהירות של 788 קמ"ש, וכל 346 הנוסעים מתו בהתרסקות. כתוצאה מהתאונה, ובמסגרת הפקת לקחים, עוצב מחדש המנגנון שנועל את הדלתות במטוסים.
התנגשות בפסגת הר
תואר התרסקות המטוס הבודד הקטלנית ביותר בעולם (להוציא, כמובן, את אסון ה-11 בספטמבר) שייך למטוס בואינג 747 של חברת התעופה Japan Airlines, שב-12 באוגוסט 1985 פגע ישירות בפסגת הר טאקאמאג'רה ביפן, וגבה את חייהם של 520 הנוסעים, כאשר רק 4 בנות מזל שרדו כדי לספר את הזוועה.
תקלה מכנית, שנבעה כתוצאות מפעולות תיקון שעבר המטוס שבע (!) שנים לפני כן, גרמה לטייסים לאבד שליטה על הכלי. הם הצליחו להחזיק אותו באוויר במשך 32 דקות מרגע גילוי התקלה, לפני שאיבדו גובה ו"גילחו" את פסגת ההר באמצעות הכנף. המטוס התהפך לחלוטין ונחת על חלקו העליון, כאשר חלקו האחורי התפוצץ כתוצאה מאיבוד לחץ.
כאמור, 4 נשים שישבו בשורות האמצעיות של המטוס, ניצלו הודות לצוות החילוץ שהגיע למקום, ורבים עדיין טוענים כי היה ניתן להציל הרבה יותר נוסעים אם היפנים לא היו מסרבים לצוותי חילוץ אמריקאים לסייע להם. עד היום קיימת אנדרטה לזכר הקורבנות בפסגת ההר, כמו גם מוזיאון שמציג את המכתבים האחרונים שכתבו הנוסעים ליקיריהם, רגעים ספורים לפני שנספו בהתרסקות.
חודש לאחר התאונה, אגב, התאבד עובד התחזוקה שככל הנראה היה אחראי לתקלה, וכתב במכתב ההתאבדות: "במותי אני מכפר על הכל".