יש אנשים שמנצלים לרעה את תקופת הפתיחות והליברליות זו, אבל מה שעשתה סטפוני וולסצ'ט, טרנסג'נדרית קנדית בת 46, כבר מטשטש יותר מדי את הגבולות. סטפוני הייתה גבר שהיה נשוי במשך 23 שנים לאישה עמה הביא לעולם 7 ילדים, עד שהבין שהוא טרנסג'נדר ושהוא רוצה לחיות את חייו כילדה בת 6.
היא נטשה את משפחתה, לאחר שלטענתה אשתו לא קיבלה את עובדת היותה אישה טרנסג'נדרית והציבה בפניה אולטימטום: "או שתפסיק או שתעזוב". סטפוני עזבה את משפחתה מאחור ומצאה משפחה שתאמץ אותה בזהותה החדשה כילדה קטנה. "יש לי אימא ואבא מאמצים והם לגמרי מקבלים את זה שאני ילדה קטנה, והילדים והנכדים שלהם תומכים מאוד", מספרת סטפוני, שבתחילה רצתה להיות בת 8, אך שינתה את גילה ל-6 כדי להיות הכי קטנה במשפחתה החדשה. "אנחנו מבלים כל הזמן, אנחנו מציירים ועושים דברים של ילדים – זאת תרפיה דרך משחק".
באשר למשפחה שהשאירה מאחור היא אומרת, "אני לא יכול להתכחש לכך שהייתי נשואה, אני לא יכולה להתכחש לכך שיש לי ילדים. אבל המשכתי הלאה וחזרתי להיות ילדה". סטפוני מספרת שמשחק התפקידים הזה עוזר לה, לאחר שגילתה נטיות אובדניות ואושפזה לחודש לאחר שלקחה חלק בצעדת הטרנסג'נדרים הראשונה בטורונטו בשנת 2009. לאחר ששוחררה, בת זוגה האשימה אותה בתקיפה והטרדה, ואף הגישה תלונה נגדה והוציאה נגדה צו הרחקה. בחתונה של בתה הבכורה בשנת 2012, התבקשה סטפוני "להתלבש כמו אבא" ולא לדבר עם אף ממשפחתה. ביום החתונה סטפוני ניסתה להתאבד.
כיום היא מקבלת תמיכה מקהילת המטרופוליטנית של כנסיית טורונטו המורכבת ברובה מחברי קהילת הלהט"ב. לאחר שסיפורה נחשף בפרויקט הטרנסג'נדרים של אתר Daily Xtra היא קיבלה תמיכה נוספת ברשתות החברתיות, אך רוב התגובות היו ביקורתיות, רובן אף מתוך הקהילה עצמה, על כך שסטפוני היא בבחינת אורחת לא קרואה, המציגה את המאבק הלהט"בי באור מגוחך ופאטישיסטי, ומנצלת את הישגיה של הקהילה כדי לחמוק מאחריות, ואף מחבלת ומורידה מערכן.
(מקור)