מזמן לא היה לנו סיפור חטיפה על ידי חייזרים כזה פיקנטי ומרגש: סרט תיעודי חדש מספר את סיפור המפגש מהסוג השלישי של דיוויד האגינס, מפגש מיני מאוד. לטענת האגינס, בן 72 נשוי וגר חיים שקטים בניו ג'רזי, הוא איבד את בתוליו בשנת 1951 לחייזרית שופעת במיוחד בשם Crescent, סהר בעברית.
את סדרת המפגשים החייזריים ששינו את חייו החל בגיל 8 כשגר עם משפחתו בערבות ג'ורג'יה. החייזרים מיקום מקביל נראו כמו החייזרים האפורים הרגילים שאנו מכירים, אך היו גם זנים אחרים דמויי גמל שלמה ענקיים וגברים שעירים הדומים לביגפוט עם עיניים צהובות זוהרות. בכל יום היה בורח אל ביתו ומספר למשפחתו את מה שראה, עד שיום אחד הכו אותו כדי שיפסיק "להמציא סיפורים". מאז שמר על שתיקה לגבי חוויותיו.
חייזרית אחת בלטה מכל השאר, היבריד של אישה וחייזר בשם 'סהר'. למרות שהכיר אותה מילדות, יחסיהם השתנו כדיוויד הגיע לגיל 17 וקיבלו תפנית בוגרת יותר. הוא מספר שיום אחד עבר ביער בדרכו לאגם, כשסהר שישבה מתחת לעץ התפשטה לחלוטין מולו והם קיימו יחסי מין, בפעם הראשונה בחייו של דיוויד. הוא איבד את בתוליו לחייזרית והוא טוען שמאז הוא הפך לאבא לכ-60 ילדים חצי חייזריים חצי אנושיים. הוא מספר כי למרות שהוא מחשיב את המפגשים עם סהר כרומן הדדי, הוא גם מודע לכך שגופו היה תחת שליטתם המוחלטת של החייזרים, וכי שימש למעשה כעבד למטרות הרבעה.
בהמשך חייו למד אמנות באוניברסיטת ניו-יורק, והחל לעשות בציור כתרפיה לטראומות החייזריות. הוא החל לצייר את זיכרונותיו, בעיקר את סהר, ואף הלך לקבוצות תמיכה לאנשים שמאמינים שנחטפו על ידי חייזרים. בסופו של דבר הפסיק: "זה היה יותר מדי מדכא, כמו מועדון שאף אחד לא רוצה להשתייך אליו".
היום, כשהוא בן 72, הוא חי חיים שקטים ומשפחתיים, אך ממשיך לצייר את חוויותיו המיניות והמוזרות כעבד המין של החייזרים. "פשוט שכבתי שם על הקרקע והיא עלתה עלי. אין לי מושג למה היא בחרה דווקא בי. אני פשוט לא יודע", הוא נזכר. "אני לא יודע הרבה, אבל אני כן יכול להגיד בביטחון שאיבדתי את בתוליי לחייזרית".