הפחד מהמוות קיים בכולנו. לחלקנו פחות ואצל אחרים יותר, אבל הוא ללא ספק קיים ומצמית. למרות זאת, פסיכולוגית אחת מאנגליה טוענת שזה לא חייב להיות ככה ואפילו מוסיפה שיש לה דרך לשחרר את הפחד הזה מחיינו – איך? ובכן, היפנוזה.

דיפטי טייט, מטפלת בהיפנוזה, שוחחה על השיטה שלה בריאיון עם כלי התקשורת בבריטניה וטענה שהבסיס להצלחת שיטתה היא בעצם שינוי צורת ההסתכלות על המוות. "הפחד מהמוות הוא לאו דווקא פחד מהתופעה עצמה", סיפרה. "זה יכול להיות פחד מהסבל שכרוך בה, פחד מאובדן או פחד מזה שאתה בעצם מפסיק להתקיים. החששות האלה מובילות אנשים להימנע מהרבה דברים בחיים ומהבחינה הזאת, הפחד מהמוות הרבה פעמים הופך לפחד מהחיים. זה מה שקורה שהחשש מהמוות גורם לאנשים להימנע לחלוטין מלחוות את חייהם".

טייט ממשיכה: "הרעיון הוא לשנות את ההתייחסות למוות ממשהו שלילי לחיובי – ועל כך לשנות את המציאות". המטפלת מסבירה שהמון פעמים בפגישות שלה הוא שומעת אנשים מתארים את החששות שלהם להליכה בחושך או להיות לבד. בעזרת היפנוזה, היא מסייעת להם לאמץ דימויים חיוביים יותר לתופעה עצמה.

"שינוי של צורת ההסתכלות על המוות במקרה כזה אומר לשנות את המטאפורה משלילית לחיובית", היא מסבירה. "מהליכה בחושך להליכה באור. מתהום עמוקה, לגשר בין שני מקומות. הרעיון הוא לשנות את צורת ההסתכלות דרך הדמיון".

טייט טוענת שהבינה שהיא לא חוששת מהמוות אחרי מותם של הוריה. אביה מת כשהייתה בת 23 ואילו אמה מתה כשהייתה בת 37 – שניהם הלכו לעולמם אחרי מאבק במחלת הסרטן. "הייתי הבת היחידה שלהם והרגשתי אבודה אחרי מותם", סיפרה. "לפתע, זה היכה בי. אני עדיין בחיים וזה הדבר הכי חשוב. חיים זה דבר יקר ואתה צריך לעשות הכל כדי למצות אותם".

באשר לשיטות להרגיע מעט את הפחד מהמוות בלי היפנוזה? טייט חושבת ששיחות מרובות על התופעה גם עוזרות להשקיט את החששות. "ככל שנדבר יותר על המוות ונדבר על הרגשות שנלווים אליו, כך ייטב", הוסיפה. "בסופו של דבר, כל מה שבני אדם רוצים זה להרגיש בטוחים – שיחה וידיעה הן הדרכים הכי טובות לספק את זה".