אם אתם מעוותים את הפרצוף בכל סצינה זניחה בסרטי אימה, אל תמשיכו לקרוא את הכתבה הזו. הצלם ג'ורג' ניקלס, בן ה-30, שחי בקמבודיה רוב השנה האחרונה תיעד חבורת ילדים מכפר מקומי בדרכם לצוד את ארוחתם הבאה - עכבישי טרנטולה חיים.
טרוב פ'יאנג קטאס הוא שם הכפר הנידח אליו הגיע ניקלס, עמוק באזורים הנידחים של המדינה האסייתית. "האמת היא שזה מקום שלא שמעתי עליו מעולם", הוא סיפר. "הנחתי שאעסוק בעיקר בתיעוד של אזורים ממוקשים שלא מופו או בפעילות כריתה לא חוקית של הג'ונגלים. בסופו של דבר, תיעדתי את מה שהפך להיות אחד ממעדניה המועדפים של קמבודיה".
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים, משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
וכדי שלא יהיו בלבולים, לזן הזה של הטרנטולות יש ארס חזק מאוד. אמנם לא מדובר בנשיכה קטלנית, אבל בהחלט כואבת - קצת יותר מעקיצת דבורה חמורה. אם מוסיפים לזה את גודל העכבישים, שיכולים להגיע לגודל של כף יד ממוצעת של אדם בוגר, הייתם מצפים מהם לברוח, אבל כאן אף אחד לא מפחד מהם.
את הטרנטולות, או כפי שהם נקראים בקמבודיה - "העכביש האכיל" - צדים בשיטה די פרימיטיבית. הצייד מפתה את העכביש לצאת מהמאורה שלו על ידי הזזה של הקורים וברגע שהוא מציץ מהחור, הציידים נכנסים בכל הכוח עם המעדרים.
את הטרנטולה תופסים בזריזות מאחור בשתי אצבעות הלוחצות על אזור הבטן. "ברגע שהם נלכדים שמים אותם בבקבוקי פלסטיק קטנים ולאחר כעשר דקות הם כבר מוכנים לאכילה", הסביר ניקלס. "זה מזון מהיר!".
בכפר העני הזה, אופן הכנת ארוחת העכביש פשוטה מאוד - מטביעים את השלל בקערת מים גדולה, לאחר מכן טובלים את העכבישים במלח ומטגנים בשמן עמוק וממוחזר (בדיוק כמו פלאפל). "זה בהחלט אכיל", סיפר ניקלס. "הטעם קצת הזכיר לי צרצרים מטוגנים - חטיף שהולך טוב כאן עם בירה".
ניקלס מספר שהילדים גם מיומנים בציד נחשים, עקרבים, עכברושים, צפרדעים ולטאות. "במובן מסויים", לדבריו, "זה קצת הזכיר לי טיול משפחתי לקטיף תותי שדה באנגליה".
(מקור)