ענף הלול בעולם סופג ביקורת קשה בשל התנאים המחניקים והאכזריים בהם מוחזקות התרנגולות בכלובי הסוללה. המעבר מלולים משפחתיים למבני תעשייה הפכו את בעלי החיים המוחזקים שם למוצר, ובהתאם לעקרונות הקפיטליזם הדורסני - ככל שיצטופפו יותר, כך הרווח יהיה גדול יותר. (מקור)
אבל מה יקרה אם התרנגולות לא ירגישו כאב, לחץ נפשי או סבל? לכאורה מדובר ביוזמה מבורכת עד שמבינים מה משמעותה - לא ביטול הכלובים המתעללים אלא ניתוחי מוח על פס ייצור והפיכת התרנגולות לצמחים, בדיוק כמו בסרט "מטריקס". התרנגולות יחוברו לצינורות הזנה וימשיכו לתפקד ללא כל יכולת לחשוב או לזוז, וזה בהנחה שהן באמת לא יחושו כל סבל.
מדובר בבעיה ערכית יותר מכל דבר אחר אבל הבעיה העיקרית היא שיש סיכוי גבוה שאנשי עסקים מושחתים וחסרי עמוד שדרה מוסרי יאמצו את הרעיון - הכול כדי להרוויח עוד כמה גרושים. ההצעה הקיצונית של הסטודנט, אנדרה פורד, אולי תגביר את היעילות של הלולים אבל תסיר מהם כל זכר לאנושיות שעוד נותרה בהם.
שטחם של כלובי הסוללה בהם משתמשים כיום בתעשיית הלול בעולם המערבי הוא בדרך כלל קטן מנייר משרדי בגודל A4. נהוג להחזיק 3-6 תרנגולות בכל כלוב שרצפתו עשויה מרשת משופעת, שתאפשר לפסולת להישפך מחוץ לכלוב מבלי שמישהו יצטרך להשקיע כסף וזמן לנקות אותם. הכלובים הללו אינם מאפשרים כמעט לנוע בחופשיות והם מונעים מהן גירויים סביבתיים. הרשת והצפיפות גורמות לעתים לפציעות ברגלי התרנגולות והן אינן מסוגלות אפילו לפרוש את כנפיהן בצורה טבעית.
לפי תכניתו של פורד, קליפת המוח של התרנגולות תנותק בהליך כירורגי (נקווה שבהרדמה, למרות שרוב הסיכויים שלא ישקיעו בזה כסף או זמן) וכך הן יאבדו את התודעה שלהן וכל קשר למציאות. כל הקלטים החושיים יחוסלו ופעילות המוח תרד למינימום הנדרש כדי לשמר את הגוף בחיים.
התרנגולות ימשיכו לגדול והלולים יהפכו בעצם למחסן מחריד בו אלפי תרנגולות יוחזקו על מדפים. רגליהן יוסרו ושני צינורות יחוברו אליהן - אחד להזנה ואחד לסילוק הפסולת. התכנית תאפשר לדחוס פי ארבעה יותר תרנגולות ממה שמתאפשר היום והן ייקצרו בדיוק כמו תבואה כשהן יגיעו לגודל המתאים. החלק העצוב הוא שעד כמה שזה נשמע לא-אנושי, זה עלול לגאול את רובן מייסוריהן הקשים.