בסוף המאה ה-19, קעקועים של אסירים שנפטרו, נחתכו מעורם ונשמרו בצנצנות על מנת לעזור בזיהוי קשרים בין אסירים ומורשעים אחרים. האמנית הפולניה קתרז'נה מירצ'ק החליטה להפוך את פיסות העור (המשומרות בפורמלין) לאמנות. היא מצאה אותם במחלקה לרפואה משפטית באוניברסיטה בקרקוב, והחליטה לצלם 60 מהן. היא רצתה להראות את היצירתיות של האסירים, והשימוש במגוון חומרים ועיצובים מורכבים בעור שלהם.
לאסירים הפולנים נאסר לקעקע את עצמם, ובכל זאת, הם השתמשו בסיכות, מספריים, סכיני גילוח, או חתיכות זכוכית כדי לנקב את העור ולהוסיף מספר של חומרים על מנת להפוך את העיצובים לקבועים. את הצבעים הם יצרו באמצעות אבקת פחם, גומי שרוף, שעם, מילוי עפרונות, דיו, צבעי מים ועפרונות צבעוניים. את כל אלו ערבבו עם מים, שתן, סבון, קרם או שומן.
חלק מהתמונות של מירצ'ק מופיעות להלן. קעקועים מסוימים מציגים ציורים מקראיים, ואילו אחרים הם מיניים או מייצגים את תקוותו של האסיר לנקמה. לכולם יש משמעות. אתם מוזמנים לנסות לשער מה הסיפור מאחורי כל קעקוע, או סתם להגעל מהעובדה שאתם בוהים בחתיכות עור תלושות משנת אלף-שמונה-מאות-ומשהו.