בספרד קוראים לה "סיאסטה", בגרמניה "שלאף-שטונדה" ובעברית שנת צהריים, או בסלנג הידוע שנ"צ. במדינות מסוימות מדובר בחוק ברזל ובמדינות אחרות, כמו בישראל, זה נחשב לדבר נדיר שרק בעלי חנויות מהסוג הישן מקפידים עליו. יחד עם זאת, הפרעה למנוחת צהריים בישראל נחשבת לעבירה פלילית שעונשה קנס.
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
אז למרות שאצלנו זה לא נפוץ, חברות גדולות ברחבי העולם אימצו לחיקן את הרגל השנ"צ. במשרדים הראשיים של גוגל בקליפורניה, ישנם אזורים המיועדים לשנת צהריים שכל עובד יכול ללכת אליהם לתפוס תנומה קטנה. אחת החברות הראשונות שהובילה את הטרנד הזה, הייתה חברת בן&ג'ריז שכבר לפני יותר מ- 10 שנים שילבו חדר שנ"צ במשרדים שלהם.
ישנם לא מעט מחקרים בעד תנומת הצהריים, המוכיחים כי יש לה יתרונות מנטליים ופיזיים. מחקר שנעשה בשנה שעברה באוניברסיטת סארלנד מצא ששנת צהריים יכולה לסייע בשיפור הזיכרון. המשתתפים במחקר נדרשו לזכור שתי רשימות מילים; האחת כללה 90 מילים בודדות והשנייה 120 רצפי מילים שהם לא הכירו לפני כן כמו חלב-מונית. מחצית מהמשתתפים תפסו תנומה של בין 45 ל-60 דקות ואילו השאר צפו בסרט בדיוידי. הקבוצה שנמנמה זכרה פי 5 טוב יותר את המילים מקבוצת הדיוידי. החוקרים הסיקו כי תנומת צהריים קצרה לאחר למידה ממושכת היא בעלת תפקיד חשוב בביסוס הזיכרון.
עוד ב-mako בריאות:
>> הזוי: התסמונת שגורמת לאנשים לשמוע כל דבר קטן
>> רוצים לשרוף 1,000 קלוריות בשבוע?
>> מקללים הרבה? זה מה שזה אומר עליכם
מומחים רבים ממליצים על תנומה קצרה. מחקר של נאס"א על טייסים צבאיים ואסטרונאוטים, שעבודתם מפריעה למעגל שינה תקין, מצא שהשינה הטובה ביותר בצהריים, אורכת 26 דקות. אחרי תנומה כזו, ביצועיהם (שנמדדו על ידי תגובותיהם ויכולתם לפתור בעיות) של הטייסים השתפרו ב-34 אחוזים. בנוסף, הערנות שלהם (שנמדדה על ידי מהירות התגובה שלהם) השתפרה ב-54 אחוזים.
בשורה התחתונה, אם אתם לא בטוחים כמה זמן כדאי לכם לישון בצהריים, התשובה תלויה במטרה שלכם; בין אם אתם רוצים בוסט לאנרגיה, לזכור טוב יותר או לשפר את הערנות שלכם:
