"לפעמים מתגלה הנפש בכל כיעורה והאדם נבהל מהמראה, הנחמה היחידה שיכולה להרגיע את רוחו היא שלפי גודל הכיעור שהתגלה כך גודל היופי שקיים בנפש. כך ברא אלוהים את עולמו באופן ששני קצוות מקבילים. ואחרי שהתגבר על המראה המזעזע של הרוע, יזרח לפניו הצד הטהור והיפה של הנפש." (הרב קוק)
מי מאיתנו לא מבין במאבקים - בין אם זה מאבק על דברים קטנים בחיינו האישיים, במערכות יחסים או עם הילדים, בין אם אלו מאבקים גדולים יותר, על זכויות אדם, תחושת מוגנות וביטחון, מאבקים מול מערכות ממשלתיות ועוולות העולם ועוד ועוד. אנחנו חיים בתקופה שכל כולה מאבק אחד גדול, אפשר לראות פילוג בכל מקום וחיכוך בכל זירה. חילונים ודתיים, מתחסנים ולא מתחסנים, ואפילו בתוך משפחות חמות ומחוברות, הפילוג והמאבק נותנים אותותיהם.
למה צריך מאבק?
אנחנו מתחילים את חיינו במאבק. תהליך הלידה שלנו כרוך במלחמה בדרך לצאת אל אוויר העולם. הלידה היא רגע של מאבק מהותי, של פריצת הגבולות המוכרים לנו כעובר, ומעבר לצורת תודעה חדשה, תינוק חי ונושם. דוגמה נוספת לכך היא הגולם שלא יכול להפוך לפרפר ללא שבירת הקקון, תוך מאבק המחזק את כנפיו ומאפשר לו מעבר לצורת חיים חדשה. מנקודת מוצא זו אפשר לחמול גם את המאבק, ולנהל אותו ממקום מודע ונטול פחד, ומתוך הבנה שהוא שלב של גדילה והתרחבות אל עבר הדבר הבא.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
אין כלום בחוץ
בבסיס שיטת המטאיזם, אותה חיים כבר עשרות אלפי תלמידים, נקודת המוצא היא שהכל מתחולל בתוכנו. כאשר המציאות סביבנו היא למעשה הדמיה, מראה, הולגרמה המשקפת לנו את עומקי התודעה. כל הדפוסים, הרגשות והתחושות הכי נסתרות ומודחקות שלנו, מראים את פניהם במציאות שלנו, ומתבטאים בין היתר גם במאבקים שלנו.
לא פשוט להפנים את זה שכל מאבק שמתרחש במציאות שלנו גדול כקטן, כאלה שאנחנו התחלנו, או רק "נקלענו" לתוכם בעל כורחנו, לפני ואחרי הכל, המאבק הוא פנימי בתוכנו! ולכן השלב הראשון הוא לא להגיב או להיסחף למאבק, אלא לעצור ולהבין שכרגע קיים חוסר איזון פנימי בתוכנו. הרגע הזה הוא רגע מכונן, ועל פיו ייפול ויקום דבר.
לאחר ההבנה המהותית הזו, נרצה לבדוק מה יש מתחת לפני השטח. מה המאבק הזה בא ללמד אותי, מדוע הוא נכנס למציאות חיי? חשוב להבין שאין הבדל או משמעות למי התחיל את המאבק, כל מה שרלוונטי זה שאנחנו בתדר של מלחמה. ואת זה אנחנו רוצים לחקור. על מה אני באמת כועסת? עם איזה חלק בי אני נאבק? אם הסכסוך מערב גורם שלישי, נוסיף להתבוננות ולחקירה העצמית שאלות כמו מה הדמות הזו מייצגת עבורי, ומה הוא משקף לי בעצמי.
לפודקאסט "שיחות בגן עדן" לחצו כאן
לריב בלב
הפעולה הבאה לניהול המלחמות והמאבקים שלנו היא לנהל שיח פנימי עם עצמנו, עוד לפני שצעקנו על השכנה, או כתבנו מייל זועם. היכנסו פנימה - ותריבו בלב. הרי אמרנו שהכל קולות וחלקים בתוכנו, אז בואו נייצר את הדיאלוג גם הוא בתוכנו. חבל להוציא את הזבל החוצה ולזרוק על אהובינו. הרעיון הוא קודם כל להוציא את "הג'יפה" במקום שלא מייצר נזק, כמו גם לייצר הקשבה והזדהות גם לקולות "הצד השני", שאינו אלא חלק אחר במוח שלנו. בתרגול זה כל צד מקבל "הזדמנות" להשמיע את קולו בתוכנו, ואט אט אנחנו מגלים שאנחנו סך הצדדים כולם. ככל שנייצר אינטגרציה בין הקצוות השונות בנו, רגשות הכעס והזעם שהראו את ניצוצותיהם יהפכו לחמלה ופיוס. בהתחלה בתוכנו, ואז מהר מאד גם על מסך התודעה, במציאות.
איך מתרגלים מריבה בלב?
אני מזמינה אתכם להתבונן השבוע במאבקים שאתם פוגשים ולתרגל "לריב בלב". כך תימנעו ממאבקים מיותרים, ואם כבר התחילו, תוכלו לסיים אותם לפני שמידרדרים.
- להתנגד לאוטומט. לעצור ולא להגיב! להתכנס ולהיזכר שהכל בתוכנו, כולל המאבק הנוכחי , על אף שבאותו רגע נראה לנו שאין דבר מלבד הצדק שלנו. אין כלום בחוץ, זוכרים?! באסה. הכל זה רק מראה. אז קחו נשימה עמוקה!
- אחרי שקצת נרגענו ואנחנו פנויים להתבוננות שקטה, נבחן בכנות וחמלה עצמית: מה הייצוג של המאבק הזה בתוכי? מה משקף לי הצד השני בי עצמי?
- ננהל שיח פנימי מכבד בין כל "הצדדים", כולם בתוכי. בלב או בכתב, מה שנוח לכם. העיקר שתתרככו ותראו את הצד השני, תוכלו גם להסביר לו (בלב!) את כוונתכם ועמדתכם. צפוי לכם פיוס מהיר שעל פי רוב מייתר את הצורך בכלל להגיב מילולית ולחזור שוב לזירת המאבק.
התחלתי בדבריו של הרב קוק, ואסיים בדבריו של גנדי. ככה זה כשעומדים על כתפיהם של גדולים, יש לנו הרבה כח וחכמה לשאוב מהם: "בסליחה הגבורה רבה יותר מאשר בהענשה או מלחמה".
פריידי מרגלית - חוקרת תודעה, מייסדת תפיסת "המטאיזם" ועומדת בראשה של קהילת "מרחב מודעות". "לצאת מהמטריקס" - לחצו כאן והצטרפו אלינו לאירוע פותח תודעה במתנה.