בתחילת ינואר הכריז משרד הבריאות על תוכנית לאומית גדולה בתחומי בריאות הנפש, שיקום ומיגון המערכת, בסך כולל של כ-1.4 מיליארד שקלים לשנתיים. בין השאר, צפויה התוכנית לספק מענה לגידול המשמעותי בביקוש לשירותים בתחום בריאות הנפש. הנושא הזה מקבל חשיבות יתרה, דווקא בגלל שאנחנו בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל. אחת הדרכים שהציע המשרד לטיפול במצב היא מיסוד תפקיד "מגיש עזרה נפשית" – רובד תומך ומשלים, לטענתם, למערך הקיים. במסמך שהוציא לאחרונה אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות לקופות החולים, מבקש האגף להגדיר את הפרופיל המקצועי של נותני השירות החדשים "בוגרי תואר ראשון באחד מהמקצועות שפועלים במערך בריאות הנפש, לרבות בוגרי תואר שני בבריאות נפש קהילתית". במשרד מציינים כי קופת חולים שתבקש להעסיק בעלי תואר ממקצועות הבריאות שאינם נמצאים כיום במערך בריאות הנפש "תצטרך לקבל אישור לכך בכתב ממשרד הבריאות".
במהלך החודשים האחרונים התוכנית נתקלת בהתנגדויות של ארגוני הפסיכולוגים הציבוריים, הטוענים כי מדובר בהנמכת הסטנדרטים של המענה הנפשי. בשבוע שעבר (חמישי), הם שלחו מכתב זועם לד"ר גלעד בודנהיימר, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, ובו נכתב: "תוכניתך נותנת הכשר למי שמעולם לא עבר הכשרה פסיכולוגית מעשית, כדי לבצע התערבויות פסאודו-פסיכולוגיות רק מתוקף היותו בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה או בעל תעודת 'תומך חוסן', בניגוד מוחלט למחויבות האתית של מערכת בריאות הנפש ללקוחותיה". עוד צוין כי "מתן הכשר לא מקצועי למענה נפשי הוא מהלך מזיק, שמעמיד בסכנה את המטופלים".
במכתב מסבירים חברי פורום הפסיכולוגים הראשיים ומנהלים בכירים נוספים במערכת בריאות הנפש הציבורית, כי אירועי 7 באוקטובר הכפילו את חומרת המצוקות והדגישו דווקא את הצורך במתן מענים על ידי המטפלים המנוסים והמקצועיים ביותר. "תואר ראשון בפסיכולוגיה הוא אינו תואר טיפול, אלא שלב ראשון, מבוא, שרוב הלומדים בו פונים אליו במטרה להשלים תואר כללי, או במסגרת התחבטויות קריירה שונות", הם אומרים. "מיעוטם מעוניין במסלול טיפולי ורק מעטים מתוכו אכן עומד בתנאי הקבלה למסלולים הלימוד הטיפוליים השונים, שאורכים לפחות 9 שנים". כמו כן, מותחים חברי הפורום ביקורת בנושא התייחסותו של ד"ר בונדהיימר לטענותיהם בחודשים האחרונים, בטענה כי מדובר ב"יחס מוזיל ומזלזל", וכי "ההחלטות התבצעו באופן חד צדדי ללא כל הקשבה או התייחסות לאין-ספור המסמכים, ההתרעות והדגשים המקצועיים שהועלו".
"לקחת מישהו שסיים רק תואר ראשון בפסיכולוגיה כדי שיעבור קורס קצר של חודש-חודשיים כדי לפגוש מטופלים, זה כמו לעשות ניתוח אפנדיציט אצל מישהו שלמד 3 שנים רפואה"
ד"ר יובל הירש
גם בפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית יוצאים נגד המהלך. "התוכנית הזאת היא פרצה בתוך מערך בריאות הנפש, שאותה לא יהיה ניתן לעצור", אומר לmako בריאות ד"ר יובל הירש, אחד מראשי הפורום. "לקחת מישהו שסיים רק תואר ראשון בפסיכולוגיה כדי שיעבור קורס קצר של חודש-חודשיים כדי לפגוש מטופלים, זה כמו לעשות ניתוח אפנדיציט אצל מישהו שלמד 3 שנים רפואה".
לדבריו, התוכנית מונחת על שולחנו של שר הבריאות כבר שנים רבות, אך עד כה היא נתקלה בהתנגדויות רבות. "עכשיו הם מעבירים אותה בחסות המלחמה וזה פשוט מחטף", הוא טוען.
מבדיקה שעשה הפורום עולה כי מודל "תומכי בריאות הנפש" כבר מיושם כיום בתוכנית הבריטית IAPT, ומחקרים מעידים שאחוז ההחלמה בטיפול במודל הזה מוערכים בפחות מ-10%, ומחצית מהמטופלים חווים נסיגה בתוך שנה. בפורום מציינים כי המודל הבריטי בנוי על הפרדה בין מטופלים עם הפרעות "קלות" שבהם מגיש העזרה הנפשית יכול לטפל, לבין מקרים מורכבים יותר, אך בפועל 60% מהמטופלים המוגדרים "קלים" עונים על קריטריונים מסוימים של הפרעות קשות, ולכן למעשה יש צורך בהכשרה רחבה ומעמיקה לשם הטיפול בהם. "מטופלים רבים פונים לטיפול פסיכולוגי בגלל בעיה מסוימת שמפריעה להם, אבל ברגע שהטיפול מתחיל מתעוררים דברים נוספים, כאלה שאנשים לא הודו בהם לפני כן, או לא רצו להתעסק בהם, כולל נטיות אובדניות, פגיעות מיניות, טראומה ודיכאון", אומר ד"ר הירש.
במקביל למאבקם של ארגוני הפסיכולוגיה הציבורית נגד הוספת המטפלים החדשים, מתנהל בימים אלה משא ומתן בין משרד האוצר ונציגי הפסיכולוגים בשירות הציבורי באשר להסכם שכר קיבוצי. בפורום הפסיכולוגים הראשיים, וכן בפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית מתעקשים כי שיפור בתנאי העסקתם של הפסיכולוגים בשירות הציבורי יעודד את חזרתם של הפסיכולוגים שפרשו מהמערך. "אין מחסור בכוח אדם", מדגיש ד"ר הירש, ומוסף כי "אין צורך להמציא מקצועות חדשים. יש 10,000 פסיכולוגים בארץ שלא עובדים בשירות הציבורי. מדובר בכמות אדירה של כוח אדם מקצועי שיכול להגיע ולטפל. אין סיבה לפנות לקופת החולים לעזרה נפשית ולקבל בוגר תואר ראשון במקומם".
טרם נמסרה תגובת משרד הבריאות לדברים