תמיכה חברתית תורמת לעלייה בתקווה, כך נמצא במחקר שנערך לאחרונה במדינות שונות: ישראל, בריטניה וארה"ב. במחקר נמצא כי אנשים שדיווחו שהם זוכים לתמיכה חברתית מצד אדם קרוב היו גם בעלי רמות גבוהות יותר של תקווה אל מול בעלי רמות נמוכות של תמיכה חברתית. חלק מהמנגנון שבאמצעותו תרמה התמיכה החברתית להגברת התקווה קשור בהפחתת רמת הבדידות.

המחקר התקבל לאחרונה לפרסום בכתב העת British Journal of Clinical Psychology והוצג ביום שלישי בערב בכנס מקוון "תקווה ומיטביות בתקופות לחץ, מגפת הקורונה ומצבים דומים" במרכז האקדמי פרס.

 >> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

המחקר נערך על ידי צוות החוקרים: ד"ר ליעד ברקת-בוימל מהמרכז האקדמי פרס, פרופ' גולן שחר מאוניברסיטת בן-גוריון, ד"ר סארה אבו-כף מאוניברסיטת בן גוריון ופרופ' מלכה מרגלית מהמרכז האקדמי פרס (וכן פרופ' אמריטוס באוניברסיטת תל-אביב). איסוף הנתונים התבצע בחודש אפריל, בזמן שבו במדינות אלה היתה התגברות של המגפה, וכן הונהג סגר באזורים רבים מהמדינות שנבחנו.

במחקר השתתפו 1,200 משתתפים, 400 מכל מדינה בגילי 18 עד 79 (ממוצע =26.29, סטיית תקן 12.71). בכל המדינות חזר הממצא המרכזי על עצמו בצורה דומה: רמות גבוהות של תמיכה חברתית נתפסת נמצאו כקשורות לרמות נמוכות של בדידות ולרמות גבוהות של תקווה. זאת למרות שהמדינות שבהן התבצע המחקר (ישראל, ארה"ב, בריטניה) הן מדינות עם תרבות שונה, מערכת בריאות המנוהלת באופן שונה, ולמרות שבעת איסוף הנתונים עוצמת רמת ההתפרצות של המגפה היתה שונה בין המדינות (עוצמות גבוהות יחסית של הדבקה בארה"ב, מספר מתים גבוה יחסית בבריטניה, ועוצמה נמוכה יותר של מספר נדבקים ומתים בישראל אל מול בריטניה וארה"ב).

באופן מעניין, החוקרים מצאו כי בעוד שבישראל ובארה"ב חלק מהקשר בין תמיכה חברתית ותקווה התקיים באופן ישיר וחלקו עבר דרך הפחתת בדידות, בבריטניה הקשר בין תמיכה חברתית לתקווה עבר כולו דרך מנגנון של הפחתת הבדידות

העיסוק בתקווה חשוב בעיקר בתקופות של עמימות ומשבר. המחקר התבסס על תיאוריית התקווה של סניידר, לפיה תקווה היא חשיבה המתבטאת בנחישות לקראת השגת מטרה וביכולת לתכנן עתיד חיובי להשגת המטרה. לא מדובר בחשיבה פאסיבית ותקווה לעתיד טוב. לפי תיאוריה זו, אנשים בעלי תקווה מסוגלים לגייס משאבים נפשיים וקוגניטיביים כדי לתכנן מטרות ועתיד חיובי קדימה ולפעול להשגתו. לכן, בייחוד בתקופה של עמימות ומשבר, ובמציאות שבה נראה שנידרש להתמודדות עם הנגיף לתקופת זמן נוספת קדימה, תקווה היא משאב פסיכולוגי חשוב ביותר.

קשישה מדברת בטלפון  (צילום:  Denis Simonov, shutterstock)
אנחנו זקוקים לתמיכה של לפחות אדם קרוב אחד|צילום: Denis Simonov, shutterstock

במחקר נמצא כי תפיסה של תמיכה חברתית מצד אדם קרוב ניבאה רמות גבוהות של תקווה. בכל המדינות, משתתפים במחקר שדיווחו כי יש אדם קרוב התומך בהם וזמין עבורם בשעת צורך, המהווה מקור לעידוד ונחמה - חוו רמות גבוהות יותר של תקווה. במחקר זוהה גם המנגנון שדרכו מתרחש תהליך זה: ירידה בבדידות. באופן מעניין, החוקרים מצאו כי בעוד שבישראל ובארה"ב חלק מהקשר בין תמיכה חברתית ותקווה התקיים באופן ישיר וחלקו עבר דרך הפחתת בדידות, בבריטניה הקשר בין תמיכה חברתית לתקווה עבר כולו דרך מנגנון של הפחתת הבדידות.

עוד ב-mako בריאות:
>> מדענים: החיסון שיהיה יעיל נגד כל זני הנגיף
>> סובלים מריח רע מהפה? תאכלו את זה
>> חוקרים: התזונה הזו טובה במיוחד לירידה במשקל

בדומה למחקרים רבים שמצביעים על התפקיד החשוב של תמיכה חברתית מבחינה פסיכולוגית, גם במחקר זה מהווה תמיכה חברתית גורם חשוב ביכולת לעורר חשיבה ופעולה למען עתיד חיובי. בהקשר של מגפת הקורונה, בעוד שנתונים רבים בעולם ובישראל מצביעים על מצוקה פסיכולוגית ובדידות מצד רבים, התפקיד של תמיכה חברתית הופך להיות משמעותי ביותר. נראה כי תמיכה חברתית על ידי אדם קרוב מהותית ביכולת לתפקד בצורה טובה בשעת משבר.

המחקר מדגיש את חשיבות הקהילה והתמיכה החברתית בשעת משבר, וכמו כן מעלה שאלות בנוגע לפיתוח מערכות תמיכה חברתית אפקטיביות אונליין, גם כאשר נדרש ריחוק חברתי ולא מתאפשרים מפגשים חברתיים. המחקר נותן משנה תוקף להבנה שאנחנו כיצורים חברתיים זקוקים לתמיכה של לפחות אדם קרוב אחד על מנת לשמור על תקווה לעתיד טוב, ושופך אור נוסף על הדרך שבה תמיכה חברתית מסייעת להתגברות התקווה.

 

באפליקציית איזי תוכלו להתעדכן על כל מה שקורה בשכונה ובקהילה שלכם: