בשנים האחרונות הפכה הזמרת והשחקנית המצליחה סלינה גומז (32) לשגרירה של ממש בכל הקשור לתחום בריאות הנפש. מלבד ההתמודדות עם מחלת הזאבת כבר יותר מעשור, שהביאה אותה גם למצב חיים מסכן שבו נזקקה להשתלת כליה, אובחנה גומז לפני כשש שנים עם הפרעה דו קוטבית, ומאז היא נוהגת לשתף על המסע שהיא עוברת עם בריאותה הנפשית. בריאיון למגזין Vanity Fair שהתפרסם בשבוע שעבר, סיפרה גומז כי היא משתמשת בשינויי טמפרטורה כמנגנון ריפוי, ומצאה כי מים קרים או תנורי חימום יכולים להרגיע במצבים שונים. כמו כן ציינה גומז כי היא מבצעת תרגילים שעוזרים לה להתמודד. "אני מזכירה לעצמי שאני בסדר. אני 'מקרקעת' את עצמי לרגע, ואומרת לעצמי: 'איפה אני? אני יושבת במשרד. כל מי שאני אוהבת נמצא שם בחוץ. יש אוכל. אני יכולה להביא משהו לאכול. אני יכולה לנמנם כאן לפני שאני עוזבת', אני מכניסה את עצמי לתוך ההווה".
אז האם אכן יש משמעות לטמפרטורה בכל הקשור להרגעת הנפש?
לפי מעין צור-אונגר, פסיכולוגית רפואית מומחית בכירה של הכללת במחוז דן-פ"ת, התשובה היא כן. "לקירור או חימום הגוף, בין השאר באמצעות מקלחת במים קרים/חמים או שימוש בתנורי חימום, עשויה להיות השפעה על רמות המתח שאנו חווים ומצב רוחנו, מאחר שהטמרפטורה משפיעה על מערכת העצבים בדרכים שונות". לדבריה, מערכת העצבים בגופנו נחלקת לשתי תת מערכות, וטמפרטורה נמוכה משפיעה ומפעילה את מערכת העצבים הסימפטטית, האחראית על תגובת "הילחם או ברח" (תגובת העוררות למצבי סטרס). "כתוצאה מכך קצב ליבנו יכול לעלות ורמת הדריכות שלנו גוברת. ישנה טענה כי חשיפה חוזרת וממושכת לקור עשויה לשפר את יכולתו של הגוף להתמודדות עם מתח לאורך זמן". צור-אונגר מוסיפה כי חשיפה לקור עשויה לגרום גם לשחרור מוגבר של חומרים כימיים (נוירוטרנסמיטורים) שלהם השפעה חיובית על מצב הרוח והריכוז.
חימום הגוף לעומת זאת, אומרת צור-אונגר, אם על ידי מקלחת חמה או על ידי חללים מחוממים, משפיע על מערכת העצבים הפרה-סימפטטית, האחראית על תגובת הרגיעה ועל חזרת מערכות הגוף לאיזון. ״הפעלתה של מערכת זו יכולה לסייע בהורדת קצב הלב והרפיית מתח השרירים, שבתורם יכולים להשפיע על תחושת רגיעה ושיפור באיכות השינה".
לדברי צור-אונגר, לפרקטיקה של שימוש במקלחות קרות וחמות או תנורי חימום יכולה להיות השפעה זמנית מיטיבה על מערכת העצבים, ולכן ניתן לשלב אותה ככלי להפחתת מתח כשם שמתרגלים הרפיה או יוגה. עם זאת היא מציינת כי "במצבים נפשיים מורכבים כמו הפרעה דו קוטבית, שאיתה מתמודדת גומז, אין תחליף לייעוץ רפואי וטיפול פסיכולוגי מקצועי מאחר שאלה מצבים רגשיים מורכבים ומתמשכים המושפעים ממגוון גורמים - גנטיים, סביבתיים, קוגניטיביים, רגשיים וגופניים".
פרופ' אמנון להד, ראש המחלקה לרפואת המשפחה של הכללית במחוז ירושלים, מוסיף כי יש לנהוג במשנה זהירות עם מים קרים במיוחד, כמו עם טרנד אמבטיות הקרח שהפך פופולרי בשנים האחרונות. "חשיפה למים קרים אינה נטולת סכנות, בייחוד בגילים מבוגרים או במקרים של לחץ דם גבוה, מחלה לבבית או מחלות נלוות אחרות. לפני טבילה באמבטיות קרות במיוחד כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה".
כלי נוסף שגומז מתייחסת אליו בריאיון כחלק מדרכי ההתמודדות שלה עם מצבה הנפשי הוא "קרקוע" (Grounding). "אלו טכניקות יעילות מאוד להפחתת חרדה המלווה בסימפטומים של דיסוציאציה (ניתוק) על ידי מיקוד מחודש של הקשב לכאן ועכשיו", אומרת צור-אונגר. "גומז שואלת את עצמה: 'היכן אני?', מה שמסייע לה להפנות את הקשב החוצה לסביבה המיידית ולהפחית את תחושת הניתוק שנגרמת מחרדה עזה".