אורי שביט, ממובילות המגמה הטבעונית בישראל ובעלת הבלוג "טבעוניות נהנות יותר", היא אושיית רשת המוכרת לכל מי שמתעניין בתחום התזונה והבריאות - עוסקת בפיתוח מתכונים, בהנחיית סדנאות בישול, בהרצאות ובייעוץ קולינרי למסעדות ויצרני מזון. 

לפני כחודשיים כתבה שביט, 47, המתגוררת ברמת גן עם בן זוגה, אם לבן 18 ולשני כלבים, פוסט אישי וחושפני, שבו חשפה את התמודדותה רבת השנים עם סרטן מסוג לימפומה. "הגיעה השעה לצאת אל האור", כתבה, "כבר שבועות שמתהפכת לי הבטן לקראת הפרסום שלו. הגיוני שארגיש ככה רגע לפני שאני חושפת לראשונה באופן ציבורי את הסיטואציה הבריאותית שאני מתמודדת איתה בעשור האחרון". 

"במשך שנים הרגשתי שאני נושאת עמי סוד", היא אומרת, "אף שלא היתה לי כל כוונה להסתיר את המחלה מאף אחד. מצד שני, זה גם לא בדיוק משהו שעולה בכל שיחה מזדמנת. לבוא למישהו ולומר 'שומע, הקורס מחר בתשע, אגב יש לי סרטן', נשמע לי פחות רלוונטי".

שביט אובחנה במחלה כבר לפני תשע שנים. היא עברה טיפולי הקרנה ממוקדים ושבה לחיי השגרה. כשנה מאוחר יותר החליטה לאמץ תזונה טבעונית. לדבריה, ההחלטה לעבור לטבעונות היתה אידאולוגית ולא היתה קשורה לעובדה שחלתה. "אחרי שהבנתי כמה סבל נגרם לבעלי חיים, החלטתי שאני לא יכולה לתת לזה יד. עברתי לטבעונות, ורק בדיעבד הבנתי עד כמה הרצון שלי לעזור לאחרים בעצם עוזר לי להציל את עצמי. היום אני יודעת שהעובדה שבמשך תשע שנים מאז שאובחנתי עם סרטן חייתי חיים מלאים ובריאים קשורה באופן ישיר למזון שהכנסתי לגופי ובעיקר לזה שהחלטתי להוציא ממנו".

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

"טבעונות זה אחלה, אבל המסע עוד לפניי"

לפני כשנה, באחד המעקבים הרפואיים, התגלה כי המחלה שוב התעוררה. "לא ממש הופתעתי", מספרת שביט, "כי באופן סטטיסטי ידוע שמדובר במחלה שתמיד חוזרת. מה שכן, זה גרם לי להבין שאני צריכה לחדד את דרכי. כלומר, טבעונות זה אחלה, ואיכות החיים שלי באמת השתפרה בזכותה, אבל המסע עוד לפניי. ואכן, בשנה האחרונה ניסיתי להכניס כל מיני דברים חדשים לחיי: נסעתי לקליפורניה לעשות ניקוי רעלים, התנסיתי בצום מיצים, למדתי הרבה ותכלס, הבנתי שעד כה הייתי די קלולס בכל מה שקשור לניהול נכון של אורח חיים. במילים אחרות: יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות כדי לשפר את ההרגשה ואת הבריאות. צריך רק לגלות אותם. הרגשתי שאם היתה לי דרך לרכז את כל הדברים, ולהעניק אותם לאחרים זה יעשה הרבה טוב".

ההרגשה הזאת הובילה את שביט לחשוב על קורס בהנחייתה. "הקורס, עוברים יחד לאורח חיים בריא, הוא מעין 'ארוחת טעימות' עבור אנשים שמעוניינים לשפר את אורח החיים שלהם", היא מסבירה. "הוא כולל שלושה מפגשים שבהם אני ומומחיות מובילות בתחום מדברות על כל ההיבטים החשובים שמאפשרים לעשות סוויטץ' בחיים: תזונה, ספורט, שעות שינה, הפחתת מתחים ובעיקר הגברת מוטיבציה. כל זה מלווה בדרך פרקטית שמסייעת לאנשים ליישם אותם בבית".

אורי שביט  (צילום: רויטל טופיול)
מאמינה במזון אורגני|צילום: רויטל טופיול

ואיך את מצליחה להתמודד עם המחלה ברקע?

"כרגע המחלה בעצימות נמוכה. היא שם ברקע ואני עושה כל מה שאני יכולה כדי שהיא תמשיך להיות שקטה. אני שותה מים נקיים, אוכלת ירקות אורגניים ומקפידה לבצע שינויים שמסייעים לי להסיר מכשולים בחיי".

מה הרופאים אומרים?

"לצערי, הרופאים לא ממש יודעים מה לומר במצבים כאלה. הראייה שלהם היא לא ממש הוליסטית, הם פועלים בעיקר לפי סטטיסטיקה. לכן, כרגע הם מנחים על המשך מעקבים, אבל לא ממש אומרים מה ניתן לעשות בינתיים וכיצד ניתן לשפר את אורח החיים. למזלי, בחרתי ללמוד את הדברים האלה בעצמי, אבל יש המון אנשים שלא יודעים מה לעשות, ואני מאוד רוצה לעזור להם עם מידע נגיש יותר".

מה היית מצפה מעולם הרפואה?

"קודם כל, הדבר הבסיסי ביותר בעיני זה שרופאים יבינו בתזונה. היום לא לומדים תזונה בלימודי רפואה, ואין ספק שהיא חלק מאוד חשוב בבריאות הכללית. מעבר לזה, אני מבינה שרופאים הם אנשי מדע וסטטיסטיקה, אבל הייתי מצפה שגם אם לא הכל מוכח באופן מחקרי, הם כן יעודדו את המטופלים למצוא את מה שעושה להם טוב, כל עוד זה לא מזיק להם. אם מטופל מוצא שתוספי תזונה עושים לו טוב, או מחליט ללכת על צום מסוים – אז למה לא? פתיחות היא דבר חשוב, וחבל שלא מיישמים את זה בעולם הרפואה המודרנית".

יש אנשים שיקראו את הכתבה ויגידו שאין באמת כלי שיכול לנצח את הסרטן, לרבות תזונה טבעונית. מה תעני להם?

"שאין כאן מטה קסם. שסרטן זאת לא מחלה אחת. כל סוג ותת סוג של סרטן שונים זה מזה וכל מאובחן מגיב אחרת לשינויים בתזונה ובאורח החיים, בדומה לדרך שהוא מגיב לטיפול קונבנציונלי או לטיפולים אלטרנטיביים. לכן אין לאף אחד, כולל לרופאים המנוסים ביותר, דרך לדעת בדיוק כיצד הגוף יגיב ויתנהג. בין שמדובר באדם בריא או באחד שמתמודד עם מחלה - חשוב ללמוד ולאמץ את העקרונות הבסיסיים שישפרו את התחושה ואת איכות החיים, שיעזרו להתקדם לעבר איזון פיזי ומנטלי. עצם לקיחת האחריות, העשייה והשינויים החיוביים הם בעיני מפתח במסע האישי של כל אחד בדרך להחלמה או לחיים טובים יותר. לא פחות חשובות הן האופטימיות והאמונה. לא חסרים מקרים מדהימים של אנשים שהחלימו בזכותן, ואנחנו צריכים להאמין שגם אנחנו יכולים".

מה הטיפ הטוב ביותר שתוכלי לתת למישהו שרוצה לעשות צעד ראשון לשיפור אורח החיים שלו?

"ללמוד, אבל לא לפחד להטיל ספק. העולם שלנו מלא במידע סותר ובגורמים כלכליים אינטרסנטיים שמעדיפים שלא נדע יותר מדי על המזון שלנו, או על האלטרנטיבות שיש לטיפולים רפואיים מסוימים. אנחנו צריכים להחזיר את השליטה לידיים שלנו, ולקחת אחריות על עצמנו ועל הבריאות שלנו – לצבור ידע, להבין מה באמת יכול לעזור לנו מכל ההיבטים, ולעשות בחירות מושכלות, ולא כאלה שנובעות מאמונות, מפחדים ומהרגלים. ברגע שנפתח את עצמנו לרעיונות חדשים שיכולים להיטיב איתנו, ונתנסה ונגלה דרכים חדשות לשיפור הבריאות, נתחיל לצעוד בנתיב שמוביל לעבר חיים מאוזנים יותר, פיזית ונפשית".

מנה של אורי שביט, מתוך
הדבר הבסיסי ביותר זה שרופאים יבינו בתזונה|צילום: טל סיון צפורין, המטבח הטבעוני שלי, הוצאת תכלת

ואלה העקרונות הבריאותיים של אורי שביט:

תזונה

כיום, כל ארגוני התזונה המובילים בעולם כבר מבינים שתזונה מהצומח היא המומלצת והיעילה ביותר להתמודדות ולמניעת מחלות קשות של העולם המערבי. אולם, לא מספיק לבסס את התזונה על מוצרים מהצומח. חשוב לעשות זאת בתבונה: לאכול מזונות מלאים, לצמצם באופן משמעותי שימוש בסוכר ובמלח ולהימנע ממזונות מעובדים.

באופן אישי, אני מאמינה במזון אורגני. הוא עדיף על פני מזון עתיר בריסוס וכימיקלים, אף שאין לכך עדיין עדויות מחקריות. חלק מהאנשים יגלו שגם הסרת גלוטן מהתפריט תשפר את הרגשתם. אני לא ממליצה על כך באופן גורף, אלא רק למי שזה מתאים לו.

שעות שינה

אחד הדברים המזיקים ביותר לגוף הוא העובדה שבאופן מסוים התנתקנו מהטבע שלנו. אם בעבר הרחוק היינו הולכים לישון עם השקיעה וקמים עם הזריחה, היום רבים מאיתנו מנצלים את שעות הלילה לבילוי, לעבודה ולשאר עניינים. אז נכון, בעידן הנוכחי קשה לצפות מעצמנו ללכת לישון בשעת שקיעה, אבל בהחלט רצוי להקדים את שעת השינה.

חשוב להבין ששינה היא כלי חיוני לבריאות שלנו. בין היתר, היא משרה רוגע, מאפשרת לתאי הגוף להיבנות ולהשתקם, למערכת החיסון לפעול כנדרש ומשפרת את הביצועים הקוגניטיביים.

חשוב לישון לפחות 7-9 שעות בלילה, ולהימנע מצפייה במסכים לפני שהולכים לישון, מאחר שהדבר עלול לפגוע בהורמון השינה.

נוסף לכך, רצוי להימנע מאכילה בצמוד לשעת השינה, כיוון שפעולה זו מקשה על הגוף לנצל את משאביו לשינה, ומפנה אותם לטובת תהליך העיכול.

כושר

עד לפני ארבע שנים היה אפשר להגדיר אותי 'בטטת כורסה'. הספורט היחיד שביצעתי היה אכילה. יום אחד, חבר טוב שלי הגיע אליי לאחר שחזר מריצה. לא הבנתי את הקונספט. שאלתי אותו 'למה שמישהו יעשה את זה לעצמו, ועוד מרצונו החופשי', למזלי הרב, הוא החליט לאתגר אותי, ואמר שאם אנסה לרוץ, הוא ינסה להפוך לטבעוני. כמובן שהיה בכך די כדי לגרום לי לקום מהספה. הוא הכיר לי את המאמנת שלו וכך התחלתי להכיר את עולם הכושר, ובעיקר התמכרתי להרגשה שמגיעה בעקבותיו. כיום הכושר והתנועה הם חלק מהותי מחיי, ואני מבינה עד כמה בריאות טובה לא יכולה להתקיים בלעדיהם. אני רצה, הולכת, עושה יוגה וגם אימוני כוח. ולגבי החבר - לצערי הוא דווקא לא התמיד עם הטבעונות.

עוד ב-mako בריאות:

>> אם לשניים: "כך ירדתי 12 וחצי ק"ג תוך חודשיים וחצי"
> האם באמת גברים "נדלקים" מהר יותר מנשים?
>> 7 סיבות מדאיגות לכך שאתם נרדמים מהר מדי

הפחתת מתחים

חשוב להבין כי מדובר באחת המטרות החשובות ביותר בחיים. לא משנה כמה נשקיע בתזונה שלנו ובכושר הגופני. אם לא נדע לתת מקום לרוגע הפנימי, הרי שעשינו רק חלק מהעבודה. אני למשל, טמפרמנטית מאוד, וחיה בווליום גבוה - גם בחיים האישיים וגם בקריירה. אחרי שנים רבות הבנתי שאם לא אאפשר לעצמי לנוח ולהירגע, אני עלולה לפגוע במערכת החיסון שלי. ההשפעה יכולה להיות אפילו דרמטית לטווח ארוך. לכן, חשוב לטפל בכל מקור שגורם לסטרס נפשי: במשברים, במערכות יחסים, בצלקות עבר. כל אחד צריך למצוא את הדרך שתסייע לו להירגע.

הבנתי שמתאים לי ללכת לקורס ויפאסנה, שם למדתי טכניקות שעזרו לי למצוא את השלווה הפנימית. בנוסף, נעזרתי גם במטפלת הוליסטית וגם מצאתי שהיוגה והמדיטציה מסייעות לי בהשגת המטרה. בעבר הלכתי גם לטיפול פסיכולוגי שמאוד עזר לי לעבור תקופה לא פשוטה. צריך לזכור שהשקט הפנימי קיים בכל אחד מאיתנו. רק צריך למצוא את הכלים שיסייעו להגיע אליו.