בימי קדם, הדרך היחידה עבור יהודי הגולה להינות מפירות העצים הישראליים הייתה אכילה של פירות מיובשים. בהעדר תחבורה יעילה כמו היום ובהעדר אמצעי קירור, הדרך לשמר פירות ולשנע אותם הרחק הייתה על ידי ייבוש. ייבוש הפרי גורם להפחתה של כמות הנוזלים בו ולעלייה של כמות הסוכר - אלה מונעים התרבות של חיידקים וכך הפרי נשמר עד הגעתו ליעד.
בימינו ניתן להשיג מגוון רחב של פירות לאורך כל ימות השנה. עם זאת, מסורת היא מסורת, ובט"ו בשבט עדיין נרצה לאכול פירות יבשים. בניגוד לטכניקת ייבוש הפרי בעזרת השמש, כיום התהליך מהיר יותר ובמרבית המקרים כולל שיטות שאינן טבעיות לזירוז הייבוש. על מנת להבטיח חיי מדף ארוכים ישנם יצרנים שמשתמשים בחומרים משמרים שמקורם למשל בחומצה גופרית (כמו E220) וכדי להקנות לפרי מראה מושך יש שמוסיפים מי סוכר המעניק ברק או אפילו חומרי זיגוג כמו E905 המקנה למשמש המיובש את צבעו הכתום. ספויילר: החומר הזה הוא תוצר של תעשיית הנפט.
עוד ב-mako בריאות:
>> המדריך להיגיינה מושלמת
>> מכורים לקפאין? יש דבר כזה מנת יתר
>> תשמרי על הלב שלך: כך תזהי אירוע לבבי
אותו משקל יותר סוכר - המחיר התזונתי של הפירות היבשים
ייבוש הפרי מקטין את כמות הנוזלים ובכך את נפחו - ריכוז הסוכר בו עולה וכך עבור אותו משקל נקבל הבדל קלורי משמעותי בין פירות טריים ליבשים. גודלו הקטן של הפרי המיובש הופך אותו לידידותי יותר לנשנוש לעומת פרי טרי, וכך מבלי לשים לב נצרוך כמות סוכר גדולה מהרצוי.
ובכל זאת: יתרונות הפירות היבשים
1. פרי יבש יכול לשמש כארוחה מקדימה לאימון כושר; הוא יעניק אנרגיה לתחילת המאמץ ובמרבית המקרים יהיה קל יותר לאכילה לעומת פרי טרי.
2. פירות יבשים יכולים להקנות לתבשיל טעם מתקתק וזאת ללא תוספת של סוכר שולחן.
3. פירות יבשים מסייעים לטיפול בעצירות. ריכוז הסיבים והסוכר מגבירים חדירה של מים אל חלל המעי ובכך מסייעים בריכוך היציאה.
ומה לגבי אגוזים?
שקדים ואגוזים טבעיים (לא קלויים) הם מקור בריא לשומן מסוגים שונים. השומן מאט את קצב ספיגת סוכר הפירות היבשים אל מחזור הדם מה שגורם לאנרגיה המופקת מהם להיות זמינה לאורך זמן רב יותר.
נוכחות של שומן משרה תחושת שובע וכך מקטינה את הסיכון לנשנוש יתר של הפירות המתוקים והטעימים.
וכך תכינו פירות יבשים בריאים וטעימים בבית
1. פירסו את הפירות לעובי של כחצי ס"מ.
2. השרו את פרוסות הפרי למשך כמה דקות במיץ לימון או תפוז (מפרי סחוט עם מעט מים) על מנת למזער את השחרתם.
3. סדרו את הפירות לאחר ההשריה על רשת מרופדת בנייר אפייה והכניסו לתנור בחום של כ-70 מעלות למשך 7-24 שעות, תלוי בסוג הפרי ובשלותו. שימו לב: חום גבוה מדי יגרום לבישול הפרי ומטרתנו היא - ייבוש.
4. בכל שעה או שעתיים הפכו את המגש ואפשרו פיזור חום אחיד בין כל הפירות שעל המגש.
5. הוצאיו מהתנור והגישו באהבה לשולחן.
קרן אן גיימן היא תזונאית קלינית, מאמנת כושר ומרצה לעסקים וחברות